בכוחו של המקרא לשנות חיים
בכוחו של המקרא לשנות חיים
”הם התייחסו אליי בכבוד” (גוואדלופה ויאריאַל)
שנת לידה: 1964
ארץ לידה: מקסיקו
עבר: סגנון חיים לא־מוסרי
רקע: הייתי אחד משבעה ילדים, וגדלתי בהרמוסיו, בסונורה שבמקסיקו, אזור מוכה עוני. אבא שלי נפטר כשהייתי ילד קטן ולכן אימי נאלצה לפרנס אותנו. בדרך כלל הסתובבתי יחף כי לא היה לנו כסף לקנות נעליים. עוד כשהייתי ילד התחלתי לעבוד כדי לעזור עם ההוצאות של הבית. כמו הרבה משפחות אחרות, גרנו יחד בצפיפות.
במשך רוב היום אימי לא הייתה בסביבה כדי להגן עלינו, הילדים. כשהייתי בן 6 נפלתי קורבן לנער בן 15 שהתחיל להתעלל בי מינית. ההתעללות הזאת נמשכה הרבה מאוד זמן. בעקבות זאת נהייתי מבולבל מאוד מבחינה מינית. חשבתי שזה דבר נורמאלי להימשך לגברים. כשביקשתי עזרה מרופאים או אנשי כמורה, הם הרגיעו אותי ואמרו לי שאין לי שום בעיה ושהרגשות שלי נורמאליים לחלוטין.
בגיל 14 החלטתי להתנהג ולהתלבש כמו הומוסקסואל. זה מה שעשיתי במשך 11 השנים הבאות, ואפילו חייתי עם מספר גברים במהלך התקופה הזאת. לבסוף למדתי עיצוב שיער, ופתחתי מכון יופי. אבל למרות הכול לא הייתי מאושר. החיים שלי היו מלאים בסבל ובגידות. הרגשתי שמשהו לא בסדר, והתחלתי לשאול את עצמי, ’האם יש בכלל אנשים טובים שאפשר לסמוך עליהם?’
חשבתי על אחותי. היא התחילה ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה ונטבלה. היא הייתה מספרת לי על הדברים שלמדה, אבל לא התייחסתי לזה כל כך. למרות זאת, מאוד התרשמתי מסגנון החיים שלה ומחיי הנישואין שלה. ראיתי שהיא ובעלה באמת אוהבים ומכבדים זה את זה. הם התייחסו ממש יפה אחד לשני. עם הזמן אחת מעדי־יהוה התחילה ללמד אותי את המקרא. בהתחלה פשוט למדתי בצורה סתמית — בלי הרבה התלהבות. אבל אז משהו השתנה.
כיצד שינה המקרא את חיי: עדי־יהוה הזמינו אותי לבוא לאחת האסיפות שלהם, והסכמתי. זאת הייתה חוויה חדשה לגמרי בשבילי. התרגלתי שאנשים צוחקים עליי, אבל עדי־יהוה לא התייחסו אליי בזלזול. הם קיבלו אותי יפה וגילו כלפיי כבוד. זה ממש נגע לי ללב.
הרושם החיובי שהיה לי על עדי־יהוה רק התחזק כשבאתי לאחד הכינוסים שלהם. ראיתי שאפילו בקבוצות גדולות האנשים האלה התנהגו כמו אחותי — הם היו אמיתיים וכנים. התחלתי לחשוב שאולי סוף סוף מצאתי את אותם אנשים טובים שאפשר לסמוך עליהם. נדהמתי מהאהבה והאחדות שיש ביניהם ומכך שהם השתמשו במקרא כדי לענות על כל השאלות שלי. הבנתי שהמקרא הוא הסיבה להתנהגות הטובה שלהם, וגם ראיתי שאני אצטרך לעשות הרבה שינויים כדי להיות אחד מעדי־יהוה.
בעצם הייתי צריך לעבור שינוי טוטאלי בחיים, כי כל ההתנהגות שלי הייתה נשית. הייתי צריך לשנות את צורת הדיבור שלי, את הגינונים, את סגנון הלבוש, את התסרוקת וגם למצוא חברים חדשים. החברים הקודמים שלי התחילו ללעוג לי. הם אמרו לי: ”למה אתה עושה את זה? היית בסדר גמור כמו שאתה. אין צורך שתלמד את המקרא. יש לך את כל מה שאתה צריך”. אבל הדבר שהיה לי הכי קשה לשנות הוא סגנון החיים הלא־מוסרי שלי.
למרות הקושי ידעתי שהשינויים האלה אפשריים, כי קראתי את מה שכתוב בקורינתים א׳. ו׳:9–11, וזה מאוד נגע לליבי: ”או שמא אינכם יודעים שעושי עוולה לא יירשו את מלכות אלוהים? אל תטעו. לא זונים, לא עובדי אלילים, לא נואפים, לא גברים המוסרים את גופם ליחסים הומוסקסואליים... יירשו את מלכות אלוהים. וכאלה היו כמה מכם. אך אתם רוחצתם”. יהוה עזר לאנשים באותם ימים לעשות את השינויים האלה, והוא עזר גם לי. זה לקח כמה שנים והיה כרוך במאבק קשה, אבל ההדרכה והאהבה של עדי־יהוה מאוד עזרו לי.
התועלת שצמחה לי מהשינוי: כיום אני חי חיים מוסריים. אני נשוי, ואשתי ואני משתדלים להטמיע בבן שלנו את עקרונות המקרא. החיים הקודמים שלי כבר מאחוריי, ואני נהנה מהרבה ברכות וזכויות רוחניות בקהילה. אני משרת כזקן־קהילה, וגם עזרתי לאחרים ללמוד את האמת מתוך דבר־אלוהים. השינויים שעשיתי בחיים כל כך שימחו את אימא שלי שהיא הסכימה לקבל שיעורי מקרא, ואפילו נטבלה כאחת מעדי־יהוה. גם אחת מהאחיות שלי שניהלה בעברה אורח חיים לא־מוסרי השתנתה והפכה להיות אחת מעדי־יהוה.
אפילו כמה אנשים שהכירו אותי מפעם מודים שהשתניתי לטובה. ואני יודע מה הייתה הסיבה לשינוי שעשיתי. בעבר חיפשתי עזרה מקצועית, אבל קיבלתי רק עצות גרועות. אבל יהוה באמת עזר לי. אף־על־פי שהרגשתי לא־ראוי, הוא שם לב אליי ונהג בי באהבה וסבלנות. העובדה שאֵל כל כך נפלא, חכם ואוהב בכלל התייחס אליי ורצה שיהיו לי חיים טובים יותר עשתה את כל ההבדל.