הקיסר אוגוסטוס,‏ שליט האימפריה הרומית,‏ הוציא צו שלפיו על כל התושבים להתפקד.‏ לכן יוסף ומרים צריכים להגיע דרומית לירושלים,‏ לבית לחם,‏ עיר הולדתו של יוסף.‏

בית לחם הומה אנשים אשר באו להתפקד.‏ מקום הלינה היחיד שיוסף ומרים מוצאים הוא אורווה,‏ שבה מוחזקים חמורים ובהמות אחרות.‏ שם נולד ישוע.‏ מרים עוטפת אותו בבד ומשכיבה אותו באבוס,‏ מתקן המשמש להאכלת בעלי חיים.‏

אין ספק שאלוהים דאג לכך שהקיסר אוגוסטוס יוציא את הצו.‏ מדוע?‏ מפני שהדבר הביא לידי כך שישוע ייוולד בבית לחם,‏ עירו של דוד המלך,‏ אחד מאבות אבותיו.‏ זמן רב קודם לכן כבר נובא בכתבי־הקודש שבעיר זו ייוולד המושל המובטח (‏מיכה ה׳:‏1‏)‏.‏

איזה לילה רב־חשיבות!‏ סביב קבוצת רועים השוהים בשדות זורח אור בוהק.‏ זהו כבוד יהוה!‏ אחד ממלאכי אלוהים אומר לרועים:‏ ”‏אל תפחדו;‏ הריני מבשר לכם על שמחה גדולה שתהיה לכול,‏ שכן היום נולד לכם בעיר דוד מושיע,‏ הוא המשיח האדון.‏ והנה לכם אות:‏ תמצאו תינוק עטוף בבד,‏ שוכב באבוס”‏.‏ פתאום מופיעים מלאכים רבים נוספים ואומרים:‏ ”‏כבוד לאלוהים במרומי השמיים,‏ ושלום על פני האדמה בין אנשי רצונו”‏ (‏לוקס ב׳:‏10–14‏)‏.‏

לאחר שעוזבים המלאכים אומרים הרועים זה לזה:‏ ”‏בואו נלך מייד לבית לחם לראות את מה שקרה לפי מה שגילה לנו יהוה”‏ (‏לוקס ב׳:‏15‏)‏.‏ הם הולכים מהר ומוצאים את התינוק הרך ישוע בדיוק היכן שאמר להם המלאך שימצאו אותו.‏ כאשר מספרים הרועים את מה שאמר להם המלאך,‏ משתוממים כל השומעים.‏ מרים נוצרת את כל הדברים שהיא שומעת וחושבת על משמעותם בלבה.‏

רבים מאמינים שישוע נולד ב־25 בדצמבר.‏ אך חודש דצמבר באזור בית לחם הוא חודש גשום וקר‏,‏ ולעיתים אף יורד שם שלג.‏ קשה להאמין שבעונה זו יישארו הרועים בלילות עם עדריהם בשדות.‏ כמו כן,‏ אין זה סביר שהקיסר הרומי יבקש מעם שכבר נטה למרוד בו לצאת למסע של ימים ארוכים בשיא החורף כדי להתפקד.‏ קרוב לוודאי שישוע נולד בחודש אוקטובר‏.‏