נולדתי בכפר בסַקְסוֹנְיָה,‏ באזור שהיה שייך באותם ימים לרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (‏גרמניה המזרחית)‏.‏ האווירה בבית הייתה חמימה ואוהבת,‏ והוריי הנחילו לי ערכי מוסר טובים.‏ גרמניה המזרחית הייתה מדינה קומוניסטית,‏ ולכן רוב תושבי סקסוניה לא ייחסו חשיבות לדת.‏ מבחינתי אלוהים לא היה קיים.‏ שתי השקפות עולם עיצבו את חשיבתי ב־18 השנים הראשונות לחיי:‏ אתיאיזם וקומוניזם.‏

מדוע קסם לי הקומוניזם?‏ אהבתי את הרעיון שכל האנשים שווים.‏ בנוסף,‏ האמנתי שיש לחלק את כל הרכוש בצורה הוגנת,‏ ובכך לשים קץ לעושר ולעוני הקיצוניים.‏ לכן הצטרפתי לתנועת נוער קומוניסטית.‏ כשהייתי בן 14 הקדשתי זמן רב לפרויקט סביבתי של מחזור נייר.‏ הרשויות המקומיות של העיירה אואה כה העריכו את מאמציי שהעניקו לי פרס.‏ אף שהייתי צעיר,‏ כבר הכרתי כמה פוליטיקאים מהדרג הגבוה של גרמניה המזרחית.‏ הרגשתי שאני רודף אחר מטרות טובות ושמצפה לי עתיד מזהיר.‏

לפתע התמוטט העולם שהכרתי.‏ בשנת 1989 נפלה חומת ברלין,‏ ואתה נפל הגוש הקומוניסטי של מזרח אירופה.‏ אסון הוביל לאסון.‏ עד מהרה גיליתי שחוסר הצדק היה נפוץ בגרמניה המזרחית.‏ לדוגמה,‏ מי שלא תמכו בקומוניזם קיבלו יחס של אזרחים סוג ב׳.‏ איך זה ייתכן?‏ האם אנחנו,‏ הקומוניסטים,‏ לא מאמינים שכל האנשים שווים?‏ האם הקומוניזם הוא רק אשליה?‏ הדאגות הציפו אותי.‏

לכן שיניתי את סדר העדיפויות שלי והתמקדתי במוזיקה ובאומנות.‏ מאחר שיכולתי ללמוד בבית־ספר למוזיקה – עם האפשרות להמשיך לאוניברסיטה – חלמתי על קריירה של מוזיקאי ואומן.‏ כמו כן,‏ נטשתי את הערכים המוסריים שהנחילו לי בילדותי.‏ כעת הדבר החשוב ביותר עבורי היה ליהנות מהחיים,‏ ויצאתי עם כמה בנות בו־זמנית.‏ אבל מוזיקה,‏ אומנות וסגנון חיים מתירני לא שיככו את דאגותיי.‏ אפילו התמונות שציירתי שיקפו פחד חולני.‏ חשבתי לעצמי:‏ מה טומן בחובו העתיד?‏ מהי מטרת החיים?‏

כשסוף סוף מצאתי את התשובות שחיפשתי,‏ נדהמתי מהן.‏ באחד הערבים ישבתי עם קבוצה של סטודנטים באקדמיה ושוחחנו על העתיד.‏ אחת הסטודנטיות,‏ מנדי *‏,‏ הייתה עדת־יהוה.‏ באותו ערב היא נתנה לי עצה טובה.‏ ”‏אנדריאס”‏,‏ היא אמרה,‏ ”‏אם אתה רוצה לקבל תשובות לשאלות שלך לגבי החיים והעתיד,‏ כדאי לך לחפש אותן במקרא”‏.‏

הייתי גם סקפטי וגם סקרן.‏ אך באותו היום גברה הסקרנות על הסקפטיות.‏ מנדי הפנתה אותי לדניאל פרק ב׳‏‏,‏ ונדהמתי מהדברים שקראתי.‏ נבואה זו מתארת סדרה של מעצמות עולם,‏ ממשלות שתהיה להן השפעה גדולה על האנושות גם בימינו.‏ מנדי הראתה לי נבואות מקראיות נוספות הנוגעות לעתידנו.‏ סוף כל סוף מצאתי תשובות לשאלותיי!‏ אבל מי כתב את הנבואות הללו,‏ ומי מסוגל לחזות את העתיד בצורה כה מדויקת?‏ האם אלוהים בכל זאת קיים?‏

מנדי קישרה ביני לבין הורסט ואנג׳ליקה,‏ זוג עדי־יהוה שעזרו לי להבין טוב יותר את דבר־אלוהים.‏ עד מהרה הבנתי שעדי־יהוה הם הארגון הדתי היחיד המרבה להשתמש בשמו של אלוהים,‏ יהוה,‏ ומייחס לו חשיבות רבה (‏תהלים פ״ג:‏19;‏ מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ למדתי שיהוה אלוהים מעניק לאנושות את התוחלת לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות.‏ בתהלים ל״ז:‏9 נאמר:‏ ”‏קוֹוי יהוה המה יירשו ארץ”‏.‏ נגעה ללבי העובדה שתקווה זו פתוחה בפני כל מי שעושים כל שביכולתם לחיות לאור אמות המידה של אלוהים המצויות במקרא.‏

אולם התקשיתי לשנות את דרכיי כדי לחיות לאור עקרונות המקרא.‏ ההצלחה שנחלתי כמוזיקאי וכאומן הפכה אותי לגאוותן,‏ ולכן הייתי צריך קודם כול ללמוד לגלות ענווה.‏ כמו כן,‏ לא היה לי קל לנטוש את סגנון חיי הלא־מוסרי.‏ אני אסיר תודה ליהוה על כך שהוא נוהג בסבלנות,‏ ברחמים ובהבנה עם מי שמנסים לעשות כל שבכוחם כדי ליישם את עקרונות המקרא!‏

קומוניזם ואתיאיזם עיצבו את 18 השנים הראשונות לחיי;‏ מאז שינה המקרא את חיי.‏ מה שלמדתי שיכך את דאגותיי באשר לעתיד ונתן לי מטרה בחיים.‏ בשנת 1993 נטבלתי כאחד מעדי־יהוה,‏ ובשנת 2000 התחתנתי עם טביתא,‏ עדת־יהוה נלהבת.‏ אנו מקדישים זמן רב ככל האפשר כדי לעזור לזולת ללמוד את המקרא.‏ לרבים מהאנשים שאנו פוגשים יש רקע הדומה לשלי – קומוניזם ואתיאיזם.‏ אני חש סיפוק עמוק כשאני עוזר להם להכיר את יהוה.‏

הוריי הזדעזעו כשהתחלתי ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה‏.‏ אולם בהמשך הם ראו כיצד ההתרועעות עם אחיי לאמונה השפיעה לטובה על חיי.‏ לשמחתי הם קוראים כעת את המקרא ונוכחים באסיפות של עדי־יהוה.‏

טביתא ואני נהנים מנישואין טובים תודות למאמצינו ליישם בקפידה את העצות המקראיות לזוגות נשואים.‏ למשל,‏ הקשר שלנו ממשיך להתחזק כשאנו מיישמים את העצה לשמור אמונים זה לזה (‏עברים י״ג:‏4‏)‏.‏

אני כבר לא מפחד מהחיים ולא מודאג מהעתיד.‏ אני מרגיש שאני חלק ממשפחה רוחנית כלל־עולמית המתאפיינת בשלווה ואחדות אמיתיות.‏ במשפחה זו כולם שווים זה לזה.‏ זה משהו שהאמנתי בו ורציתי להשיג כל חיי.‏