הדרכה מן המקרא – חוכמה על־זמנית
דמיין לעצמך: אתה מסייר במוזיאון מלא בממצאים קדומים. מרביתם מצולקים, שחוקים ופגעי מזג האוויר ניכרים בהם. בחלקם חסרות חתיכות גדולות. אולם אחד מהם בולט בשלמותו; ניתן להבחין בבירור בעיצובו המורכב ובפרטיו הרבים. אתה שואל את המדריך: ”האם ממצא זה חדש מהאחרים?” ”לא”, הוא משיב, ”הוא ישן ממרביתם ומעולם לא שוחזר”. ”האם הוא נשמר במקום מוגן?” אתה שואל. ”לא”, עונה המדריך, ”הוא דווקא ניצב אל מול הרוחות והגשמים העזים ביותר, ורבים ניסו לחבל בו ולהשחיתו”. אולי תשאל את עצמך בתדהמה: ’ממה הוא עשוי?’
במובן מסוים המקרא דומה לממצא ייחודי זה. מדובר בספר עתיק מאוד – קדום בהרבה ממרבית הספרים. קיימים, כמובן, ספרים עתיקים אחרים. אך בדומה לממצאים עתיקים שהתבלו, בחלוף הזמן רוב כתבי היד הקדומים ניזוקו קשות. ידע חדש ועובדות מוכחות סותרות את עמדותיהם באשר לנושאים שונים, כגון מדע. נראה שעצותיהם באשר לרפואה מסוכנות, יותר מאשר מועילות. מכתבי יד עתיקים רבים נותרו רק פיסות בודדות – חלקים גדולים מהם אבדו או ניזוקו קשות.
המקרא, לעומת זאת, יוצא דופן. אף שכתיבתו החלה לפני כ־500,3 שנה, הוא עדיין שלם. על אף שבמשך מאות השנים הותקף פעם אחר פעם – בשריפה, בהוצאה מחוץ לחוק ובהמעטה בערכו – עמד המסר שבו בפני כל סערה. גם לאור המידע החדש הזמין בימינו, לא הוכח המקרא כמיושן. להיפך, אמירותיו מצביעות על ראייתו המדהימה למרחוק (ראה התיבה ”מיושן או מקדים את זמנו?”).
ערכים הנחוצים לנו כיום
אך אולי אתה תוהה: ’האם הדרכת המקרא באמת מעשית לתקופתנו?’ כדי לדעת את התשובה, שאל את עצמך: ’מה הן הבעיות הקשות ביותר שעמן מתמודדת האנושות בימינו? אילו הן המחרידות ביותר?’ אולי עולות במחשבותיך בעיות כגון מלחמות, זיהום, פשע או שחיתות. כעת תן דעתך לכמה עקרונות שמלמד המקרא, ושאל את עצמך: ’אילו היו אנשים חיים על־פי הערכים הללו, האם לא היה הופך העולם למקום טוב יותר?’
אהבת שלום
”אשרי רודפי שלום, כי הם ייקראו בני אלוהים” (מתי ה׳:9). ”אם אפשר, עד כמה שהדבר תלוי בכם, חיו בשלום עם כל אדם” (רומים י״ב:18).
רחמים, סלחנות
”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו” (מתי ה׳:7). ”סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו. כשם שיהוה * סלח לכם ברוחב לב, כך גם עליכם לסלוח” (קולוסים ג׳:13).
אחדות ללא הבדלי גזע
אלוהים ”יצר את כל העמים כדי שישבו על פני כל הארץ” (מעשי השליחים י״ז:26). ”אלוהים אינו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35).
כבוד כלפי כדור הארץ
”וייקח יהוה אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה” (בראשית ב׳:15). אלוהים ’ישחית את משחיתי הארץ’ (ההתגלות י״א:18).
שנאת חמדנות ואי־מוסריות
”הישמרו מכל חמדנות, כי גם אם רבים נכסי האדם, הם לא יעניקו לו חיים” (לוקס י״ב:15). ”כיאה לקדושים, אף אל תדברו ביניכם על זנות ועל כל טומאה או על חמדנות” (אפסים ה׳:3).
יושר, חריצות
”ברצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18). ”הגונב אל יוסיף לגנוב, אלא יעמול” (אפסים ד׳:28).
החשיבות שבהושטת עזרה
”אמרו דברי נחמה לנדכאים, תמכו בחלשים והיו סבלנים עם כל אדם” (תסלוניקים א׳. ה׳:14). עלינו ”לדאוג ליתומים ולאלמנות בצרתם” (יעקב א׳:27).
המקרא אינו מציג רשימת ערכים ותו לא. הוא מלמד אותנו בדרכים מעשיות כיצד להוקיר עקרונות אלה וליישמם בחיי היומיום. האם לא היו פוחתות הבעיות בעולמנו אילו יותר אנשים היו מיישמים הלכה למעשה את הערכים שלעיל? אין ספק שעקרונות המקרא רלוונטיים ועדכניים יותר מתמיד! אולם איזו תועלת יכולה לצמוח לך כעת מהדרכת המקרא?
כיצד יכול המקרא להועיל לך כעת
האיש החכם ביותר עלי אדמות אמר: ”החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה” (מתי י״א:19). האם לא תסכים עם דבריו? המבחן האמיתי של החוכמה הוא התוצאות שקוצרים ביישומה. לכן אולי תאמר: ’אם המקרא באמת מעשי, האם אינו צריך הדבר לבוא לידי ביטוי בחיי? כיצד הוא יכול לעזור לי להתמודד עם הבעיות שלי?’ חשוב על הדוגמה הבאה.
חייה של דֶלפין * היו עמוסים, גדושים פעילויות ומתגמלים, אך לפתע חוותה סדרה של אבידות טרגיות. בתה בת העשרה מתה, נישואיה התפרקו והיא שקעה בצרות כלכליות. היא מספרת: ”כבר לא ידעתי מי אני – נותרתי ללא בת, ללא בעל וללא בית. הרגשתי שאני כלום – חסרת זהות, חסרת כוח וחסרת עתיד”.
דלפין מעולם לא התנסתה קודם לכן בצורה כה מוחשית באמיתות המילים: ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ורָהְבָּם עמל ואוון [צרות וייסורים], כי גָז חיש [חולפים מהר] ונעופה” (תהלים צ׳:10).
בשעתה הקשה מכול פנתה דלפין למקרא. התועלת שהפיקה ממנו הייתה יוצאת מן הכלל. כפי שנראה בשלושת המאמרים הבאים, רבים אחרים מצאו גם הם שהמקרא עזר להם בצורה מפליאה כשיישמו את עצותיו כדי לפתור את בעיותיהם. הם חשו שהמקרא הוא כמו אותו ממצא המתואר בראש המאמר. הוא שונה לגמרי מאינספור ספרים שהתיישנו ויצאו מכלל שימוש. האם זה מפני שהמקרא קורץ מחומר אחר? הייתכן שהוא אכן מכיל את מחשבותיו של אלוהים – ולא של אדם? (תסלוניקים א׳. ב׳:13).
^ 1% ס׳ על־פי המקרא, יהוה הוא שמו של אלוהים (תהלים פ״ג:19).
^ 1% ס׳ במאמר זה ובשלושת המאמרים הבאים חלק מהשמות בדויים.