צמחי מרפא — היכולים הם לעזור לך?
צמחי מרפא — היכולים הם לעזור לך?
עוד מקדמת דנא נהגו להשתמש בצמחי מרפא כדי לרפא מחלות. פפירוס אֶבֶּרס, שנכתב במצרים במאה ה־16 לפה״ס בערך, אוצר בתוכו מאות תרופות עממיות למכאובים ממכאובים שונים. אולם, השימוש בצמחי מרפא נמסר בדרך כלל בעל־פה מדור לדור.
תורת ההרבליזם המערבית החלה להתגבש עם פרסום הספר דה מטריה מדיקה (’על חומרי רפואה’), אותו כתב הרופא היווני דיוֹסקוֹרידֶס שחי במאה הראשונה לספירה. לאורך 600,1 השנים שלאחר מכן, היה הספר לשם דבר בתחום הפרמקולוגיה (תורת התרופות). תרופות מסורתיות הנרקחות מצמחי מרפא עדיין נפוצות באזורים רבים בעולם. בגרמניה, תוכנית הבריאות הממשלתית אף מכסה את הוצאות רכישת צמחי מרפא הניתנים במרשם רופא.
אף־על־פי שיש הטוענים כי צמחי מרפא מסורתיים ועממיים מהימנים יותר מהתרופות המודרניות, השימוש בהם אינו חף מסיכונים. אי לכך, מתעוררות השאלות הבאות: לאילו אזהרות והמלצות על הפרט לתת את הדעת כשהוא שוקל להשתמש בצמחי מרפא? והאם קיימות נסיבות בהן שיטת טיפול אחת עדיפה על רעותה? *
כיצד יכולים צמחי מרפא להועיל
לזכותם של צמחי מרפא נזקפות סגולות רפואיות רבות. לחלקם מייחסים יכולת לסייע לגוף להילחם בדלקות. ואילו אחרים נחשבים כסייעים למערכת העיכול, להרגעת מערכת העצבים, לוויסות הבלוטות או כגורם משלשל.
לצמחי מרפא ערך רפואי ותזונתי כאחד. למשל, יש צמחים משַתנים, כמו פטרוזיליה, המכילים כמויות רבות של אשלגן. האשלגן בצמחים אלה מפצה על אובדנם של יסודות חיוניים שנפלטים דרך השתן. כמו כן, צמח הוָלֶרִיָנָה (וָלֶרִיָנָה רפואית), שמזה זמן רב משמש כסם הרגעה, עשיר בסידן. משערים שהסידן מגביר את השפעת הסם על מערכת העצבים.
כיצד לצרוך צמחי מרפא
את צמחי המרפא ניתן לצרוך בדרכים רבות, כמו חליטת תה, תמציות חמות, מִשְׂרָה (תמצית רפואית בתוך תמיסת אלכוהול) וחבישות. את התה מכינים על־ידי יציקת מים רותחים על הצמח. אולם בני סמכא מתריאים מפני הרתחת צמחי המרפא במים. את התמציות החמות, שמורכבות משורשי צמחים וקליפה, מרתיחים במים לשם מיצוי המרכיבים הפעילים.
מה באשר למשרה? ספר אחד מציין שאלו ”תמציות צמחים שמכינים בעזרת אלכוהול טהור או מזוקק כמו ברנדי או וודקה”. אפשרות אחרת היא החבישות, אותן ניתן להכין בכמה דרכים, ולרוב להניחן על האזור החולה או הכואב בגוף.
בניגוד למרבית הוויטמינים והתרופות, רוב צמחי המרפא נחשבים למזון ולכן אפשר לקחת אותם על קיבה ריקה. ניתן ליטול אותם גם בכמוסות, שזו גם דרך יותר נוחה ונעימה. אם החלטת להשתמש בצמחי מרפא, יהיה זה מן התבונה להיעזר בייעוץ מקצועי.
לפי המסורת, צמחי מרפא שימשו לטיפול בהצטננויות, הפרעות עיכול, עצירות, נדודי שינה ובחילות. אולם, לפעמים נעזרים בצמחי מרפא במקרים של מחלות קשות יותר — ולא רק לשם הבראה אלא גם כטיפול מונע. לדוגמה, בגרמניה ובאוסטריה, צמח הדקל הננסי משמש כמרכיב עיקרי בטיפול של הגדלה שפירה של הערמונית (התנפחות של בלוטת הערמונית). בחלק מהמדינות בין 50 ל־60 אחוז מהגברים סובלים בסופו של דבר מהפרעה זו. אך יחד עם זאת, חשוב שרופא יאבחן את הגורם לנפיחות כדי לוודא שהמצב אינו מצריך התערבות רצינית יותר, כמו במקרה של סרטן.
מספר אזהרות
על־אף שצמחי מרפא נחשבים לבטוחים באופן כללי, יש לתת את הדעת לכמה דברים. אל לך להיות שאנן רק משום שמוצר מתויג כ”טבעי”. אנציקלופדיה לצמחי מרפא מציינת: ”האמת העירומה בכל הקשור לצמחי מרפא היא שחלקם מסוכנים בעליל. ... [למרבה הצער] חלק מהאנשים אינם מייחסים לצמחי מרפא — מסוכנים או ידידותיים — את כובד המשקל לו הם ראויים”. תרכובות כימיות בצמחים עלולות לשנות את קצב פעימות הלב, לחץ הדם ורמות הגלוקוזה. לכן, אנשים שסובלים מבעיות לב, לחץ דם גבוה, או הפרעות סוכר בדם כמו סוכרת צריכים לגלות משנה זהירות.
אולם על־פי־רוב תופעות הלוואי של צמחי מרפא מוגבלות לתגובות אלרגיות תבניתיות. הדבר כולל כאבי ראש, סחרחורות, בחילות או פריחה. סברה מקובלת נוספת היא שצמחי מרפא מאיצים את תופעת ”משבר ההחלמה” בכך שהם מפתחים סימפטומים הדומים לאלה של שפעת וכיוצא בזה. אדם הנוטל צמחי מרפא עלול לחוש החרפה במצבו לפני שירגיש בשיפור. הטענה הרווחת היא שתגובה זו נגרמת עקב פליטת הפסולת הרעילה מהגוף בשלבי הטיפול הראשונים.
שיעור התמותה כתוצאה ממוצרים המופקים מצמחי מרפא מסוימים מבליט את הצורך בנקיטת אמצעי זהירות ובהדרכה מקצועית. לדוגמה, צמח האפדרה, שהשימוש המקובל בו הוא להרזיה, יכול אף להעלות את לחץ הדם. שמו של צמח האפדרה נקשר ליותר מ־100 מקרי מוות בארצות־הברית, וזאת חרף דבריו של הפתולוג סטיבן קארץ’ מסן־פרנסיסקו: ”המקרים היחידים הידועים לי שבהם מתו אנשים [שנטלו מצמח האפדרה], הם של מי שסבלו ממחלת עורקים כליליים חמורה או שנטלו כמות הגדולה מהכמות המומלצת”.
ד״ר לוגן צ׳מברליין, שחיבר ספר העוסק בצמחי מרפא כתוספי מזון, סובר: ”לאמיתו של דבר, כל הדיווחים בשנים האחרונות בנוגע להשלכות המזיקות שנובעות משימוש בצמחי מרפא נעוצים בכך שאנשים לא הקפידו למלא את ההוראות. ... המלצות המינון הנלוות למוצרים מהימנים בטוחות ואפילו זהירות. אין סיבה שתטיל בהן ספק אלא אם התייעצת עם הרבולוג [חוקר צמחי מרפא] מוסמך”.
ההרבולוגית לינדה פייג’ משמיעה את האזהרה הבאה: ”גם אם מדובר בבעיות בריאותיות חמורות, עדיף לקחת מינון מתון מאשר מופרז. אם תיתן לגוף שלך זמן החלמה וטיפול עדין יותר, תשיג תוצאות טובות יותר. שיפור במצב הבריאותי אינו חל בִּן לילה”.
ספר העוסק בהרבולוגיה מסביר כי ישנם צמחי מרפא בעלי מנגנון פנימי להגנה מפני צריכה מוגזמת. לדוגמה, אחד מצמחי המרפא שעוזר בהרפיית הגוף יכול לגרום להקאות אם נוטלים ממנו כמות מופרזת. אולם, תכונה זו, שאינה אופיינית לכל סוגי הצמחים, אינה סותרת את הצורך לדבוק במינון סביר ובטוח.
ובכל זאת, רבים סבורים שעל מנת להפיק תועלת מסגולותיו הרפואיות של צמח, יש לצרוך ממנו כמות מספקת וכראוי. לעתים, הדרך האפשרית היחידה לעשות כן היא בנטילת תמצית. הוא הדין לגבי הצמח ג׳ינקו בילובה, שמזה שנים רבות משתמשים בו לשיפור הזיכרון ולהגברת מחזור הדם, מאחר שלהכנת מנה בודדה ויעילה נדרשים מאות גרמים של עלי הצמח.
שילוב קטלני
צמחי מרפא עלולים לפתח תגובות בין תרופתיות כשצורכים אותם במקביל לתרופות קונבנציונאליות. למשל, הם יכולים להגביר את השפעת התרופה על הגוף או לסירוגין לצמצמה, לזרז את פרק הזמן שבו הגוף אמור להתנקות מן התרופה, או להעלות את רמת הסיכון של תופעות הלוואי. צמח הפֶּרַע, שבגרמניה ניתן כמרשם לטיפול בדכאונות קלים עד מתונים, גורם לגוף להיפטר מתרופות רבות במהירות כפולה מן הרגיל, ולכן מפחית את השפעתן. לכן, בנטילת תרופות קונבנציונאליות, ובכלל זה גלולות למניעת היריון, יש להתייעץ עם רופא לפני שמשתמשים בצמחי מרפא.
ספר הדן בסגולות הריפוי של צמחים מבהיר: ”לאלכוהול, מריחואנה, קוקאין, טבק וסמים אחרים המשפיעים על מצב הרוח יש קשרי גומלין עם צמחי מרפא, דבר שעלול לגרום לסכנת מוות. ... השכל הבריא יורה לך להימנע [מסמים כאלה], במיוחד אם אתה חולה”. נשים הרות ואימהות מניקות צריכות לקחת עצה זו לתשומת לבן. כמובן, כשמדובר בטבק או בסמים ממכרים, המשיחיים זוכים להגנה, שכן הם נשמעים לצו המקראי ’לטהר [עצמם] מכל טומאת גוף ורוח’ (קורינתים ב׳. ז׳:1).
בנוגע לצמחים עצמם, אחד הספרים מתריע מפני הסכנה הבאה: ”אם הרית בזמן שאת נוטלת צמחי המרפא, ידעי את הרופא שלך והפסיקי ליטול אותם עד שתתייעצי עימו. נסי להיזכר בכמות המדויקת של התמצית שנטלת ולאורך כמה זמן נטלת אותה”.
”ישנן כמה סכנות הטמונות בטיפול תרופתי עצמי [בצמחי מרפא]”, נאמר באנציקלופדיה לצמחי מרפא. במסגרת המצורפת ”סכנות הטמונות בטיפול תרופתי עצמי”, תוכל למצוא רשימה של סכנות אפשריות הקשורות בצמחי מרפא.
בדומה לכל מוצרי הבריאות, כשמשתמשים בצמחי מרפא יש לעשות זאת בשיקול דעת, לצבור ידע בתחום וכמובן לגלות איזון — ולזכור שלחלק מהתחלואים אין כיום מזור. המשיחיים האמיתיים מצפים בכליון עיניים לימים בהם הגורם המרכזי לחולי ולמוות — חוסר השלמות שירשנו מהורינו הראשונים — ימוגר לחלוטין תחת שלטונה הצודק של מלכות אלוהים (רומים ה׳:12; ההתגלות כ״א:3, 4).
[הערת שוליים]
^ עורו! אינו כתב עת רפואי ומכאן שאינו ממליץ על טיפול או תזונה ספציפיים, שימוש בצמחי מרפא או על טיפול רפואי כזה או אחר. המידע במאמר זה נועד אך ורק לידע כללי. בעניינים רפואיים ובריאותיים על הקוראים להחליט על סמך שיקול דעתם בלבד.
[תיבה בעמוד 14]
סכנות הטמונות בטיפול תרופתי עצמי
הרשימה הבאה כוללת כמה מן הסכנות האפשריות שבשימוש בצמחי מרפא ללא הכוונה מקצועית:
ייתכן כי לא תדע לאבחן מהי בעייתך הבריאותית.
גם אם אבחנתך נכונה, ייתכן ששיטת הטיפול העצמית שבחרת אינה מתאימה.
אולי תוכנית הטיפול התרופתי העצמי שבנית לך מעכבת טיפול יסודי ומתאים יותר.
ייתכן כי הטיפול העצמי ישבש את השפעת התרופות שרשם לך הרופא — למשל, תרופות נגד אלרגיה או לחץ דם.
אפשר שהטיפול העצמי ירפא מחלה פשוטה, אך יביא להחרפה בבעיה בריאותית אחרת כמו לחץ דם גבוה.
[שלמי תודה]
מקור: אנציקלופדיה מאויירת לצמחי מרפא של רוֹדל (Rodale’s Illustrated Encyclopedia of Herbs)