כאשר הערכים הידרדרו באחת

מתי לדעתך החלה ההידרדרות החדה בערכים?‏ האם בתקופתך או אולי במהלך חייהם של קרובי משפחה או חברים מבוגרים יותר?‏ יש הסבורים שמלחמת העולם הראשונה,‏ שפרצה ב־1914,‏ בישרה על תחילתו של עידן הניכר בהתנוונות מוסרית חסרת תקדים.‏ הפרופסור להיסטוריה רוברט ווֹל כתב בספרו,‏ הדור של 1914 ‏(‏1914 The Generation of)‏:  ‏”‏מי שעברו את המלחמה לא יכלו להשתחרר מן התחושה שבאוגוסט 1914 חלף עולם אחד ועולם אחר בא במקומו”‏.‏

‏”‏בכל מקום,‏ נורמות חברתיות שכבר היו בדעיכה,‏ נותצו לרסיסים”‏,‏ אומר ההיסטוריון נורמן קנטור.‏ ”‏מאחר שהפוליטיקאים והגנרלים נהגו במיליונים שהיו תחת חסותם כבחיות המובלות לטבח,‏ אילו עקרונות דת או מוסר יכלו עוד למנוע מבני אדם מלהתאכזר זה לזה כחיות פרא?‏ .‏.‏.‏ שפיכות הדמים של מלחמת העולם הראשונה [‏1914 עד 1918]‏ הביאה לזילות מוחלטת של חיי האדם”‏.‏

בעבודתו המקיפה דברי ימי עולם,‏ מציין ההיסטוריון האנגלי ה.‏ ג׳.‏ ולס שבעקבות אימוץ תיאוריית האבולוציה ”‏חלה דמורליזציה (‏השחתה מוסרית)‏ של ממש”‏.‏ מדוע?‏ היו שסברו שהאדם הוא פשוט חיה מפותחת יותר.‏ ולס שהיה אבולוציוניסט,‏ כתב ב־1920:‏ ”‏חשבו,‏ אפוא,‏ כי האדם הוא חיה חברתית,‏ כמו למשל כלב הציד ההודי.‏.‏.‏ הכלבים הגדולים שבמחנה האנשים [‏מדכאים ועושקים]‏ את הקטנים מהם”‏.‏

ואכן,‏ כפי שציין קנטור,‏ למלחמת העולם הראשונה הייתה השפעה הרסנית על חוש המוסר של האדם.‏ הוא הסביר:‏ ”‏הדור המבוגר יותר נתפס ככישלון בכל דבר — בהתנהלותו הפוליטית,‏ בסגנון לבושו ובשמרנותו המינית”‏.‏ הכנסיות,‏ אשר ביזו את עיקרי האמונה המשיחיים בכך שקיבלו את תיאוריית האבולוציה ושלהבו את הצדדים הנלחמים,‏ תרמו רבות להידרדרות המוסר.‏ פרנק קרוזר,‏ תת־אלוף בריטי כתב:‏ ”‏אין כמו הכנסיות בליבוי שפיכות דמים,‏ וניצלנו זאת היטב לתועלתנו”‏.‏

רמיסת כללי המוסר

בעשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה — עשור המוכר כשנות העשרים העליזות — נדחקו הצידה ערכים ישנים ועכבות מוסריות,‏  והוחלפו בגישה של הכול מקובל.‏ ההיסטוריון פרדריק לואיס אלן אמר:‏ ”‏עשר השנים שלאחר המלחמה תהיינה ידועות כעשור של היעדר נימוסים.‏ .‏.‏.‏ עם היעלמות הסדר הישן,‏ נעלמו גם הערכים אשר העשירו את החיים והעניקו להם משמעות,‏ וערכים חלופיים לא נמצאו בנקל”‏.‏

השפל הכלכלי הגדול של שנות ה־30 דירדר רבים לעוני מחפיר ולאומללות.‏ אולם בשלהי שנות ה־30 נכנס העולם למלחמה נוספת והרסנית אף יותר — מלחמת העולם השנייה.‏ תוך זמן קצר,‏ עסקו האומות בייצור נשק השמדה מבעית וחילצו את העולם במהירות מן השפל הכלכלי,‏ אך השליכו אותו לתוך סבל ואימה שעלו על כל דמיון.‏ עד סוף המלחמה,‏ מאות ערים הפכו לעיי חורבות;‏ שתי פצצות אטום הוטלו על שתי ערים ביפן והרסו אותן כליל;‏ מיליונים נספו במחנות ריכוז מחרידים.‏ בסך הכול גבתה המלחמה את חייהם של כ־50 מיליון גברים,‏ נשים וילדים.‏

באותה תקופה נוראית של מלחמת העולם השנייה,‏ דחה האדם ערכים מסורתיים ארוכי שנים ואימץ לעצמו נורמות התנהגות משלו.‏ הספר אהבה,‏ מין ומלחמה ‏— ערכים משתנים,‏ 1939–1945 ‏(‏1939-45 ,Love, Sex and War​— Changing Values)‏, מציין:‏ ”‏נראה כי בזמן המלחמה ההתנהגות משולחת הרסן שהייתה מקובלת בשדה הקרב,‏ פלשה לעורף והריסון המיני נשכח.‏ .‏.‏.‏ דחיפות הזמנים וסערת הרוחות במלחמה שחקו במהרה את העכבות המוסריות,‏ והחיים בבתים רבים בעורף הפכו זולים וקצרים כמו החיים בחזית”‏.‏

סכנת המוות שריחפה כל הזמן מעל ראשי האנשים חיזקה בהם את הכמיהה למערכות יחסים רגשיות,‏ אפילו אם היו זמניות.‏ בניסיון להצדיק את המתירנות המינית באותן שנים סוערות,‏ אמרה עקרת בית מבריטניה:‏ ”‏לא היינו ממש לא־מוסריים.‏ התחוללה אז מלחמה”‏.‏ חייל אמריקני אחד הודה,‏ ”‏על־פי אמות המידה המקובלות נחשבנו ללא־מוסריים אבל היינו צעירים וידענו שאנחנו יכולים למות מחר”‏.‏

ניצולים רבים מהמלחמה הזו נפגעו כתוצאה מחשיפה לזוועות שהתרחשו לנגד עיניהם.‏ יש שהיו אז ילדים ועד היום סובלים מפלאשבקים וחווים מחדש את הטראומה.‏ רבים איבדו את אמונתם וביחד איתה את המצפן המוסרי שלהם.‏ בהיעדר יחס של כבוד לסמכות כלשהי הקובעת מה טוב ומה רע,‏ הכול החל להיראות יחסי.‏

נורמות חברתיות חדשות

לאחר מלחמת העולם השנייה התפרסמו מחקרים בנושא מיניות האדם.‏ אחד המחקרים בארצות־הברית בשנות ה־40 היה דו״ח קינסי שהשתרע על־פני למעלה מ־800 עמודים.‏ כתוצאה מכך,‏ רבים החלו לדבר בחופשיות על נושאים מיניים שבעבר נחשבו לטאבו.‏ אף שהנתונים הסטטיסטיים בדו״ח בנוגע לאנשים המעורבים ביחסים הומוסקסואליים ובסטיות מיניות אחרות התבררו מאוחר יותר כמוגזמים,‏ חשף המחקר את ההידרדרות המוסרית החדה שבאה בעקבות המלחמה.‏

לזמן מה,‏ נעשו מאמצים לשמור על חזות של התנהגות נאותה.‏ למשל,‏ תכנים לא־מוסריים צונזרו ברדיו,‏ בסרטים ובטלוויזיה.‏ אבל לא לאורך זמן.‏ ויליאם בנט,‏ לשעבר שר החינוך של ארה״ב,‏ הסביר:‏ ”‏בשנות ה־60 החלה אמריקה להידרדר במהירות וללא עצירה,‏ לעבר מה שניתן לכנות התבהמות”‏.‏ והדבר בא לידי ביטוי במדינות רבות אחרות.‏ מדוע הואצה ההידרדרות המוסרית בשנות ה־60?‏

 עשור זה חווה,‏ כמעט בו זמנית,‏ את התנועה לשחרור האישה ואת המהפיכה המינית על ”‏מוסריותה החדשה”‏.‏ כמו כן,‏ פותחו גלולות יעילות למניעת היריון.‏ משניתן היה ליהנות ממין בלי לחשוש מהיריון,‏ הפכו ”‏אהבה חופשית”‏ או ”‏יחסי מין ללא כל מחויבות”‏ למקובלים.‏

בד בבד,‏ העיתונות,‏ הסרטים והטלוויזיה הגמישו את קודי המוסר שלהם.‏ זביגנייב בז׳ז’‏ינסקי,‏ ראש המועצה לביטחון לאומי של ארה״ב,‏ אמר לימים בנוגע לערכים המוצגים בטלוויזיה:‏ ”‏הם מהללים בפה מלא את הסיפוק העצמי,‏ מציגים את האלימות והברוטאליות כדבר נורמלי,‏ [‏ו]‏ מעודדים מתירנות מינית”‏.‏

בשנות ה־70 צברו מכשירי הווידיאו פופולריות.‏ מאז ואילך יכלו האנשים בצנעת ביתם לצפות בסצינות מין לא־מוסריות שהם לא היו מעיזים לצפות בהן לעיני כול באולמות ציבוריים.‏ לאחרונה,‏ באמצעות האינטרנט,‏ הפכה הפורנוגרפיה מהסוג הנתעב ביותר זמינה ברחבי העולם לכל מי שיש לו מחשב.‏

המחיר,‏ במובנים רבים,‏ מעורר אימה.‏ ”‏לפני עשר שנים”‏,‏ אמר לא מזמן סוהר אחד בבית־כלא בארה״ב,‏ ”‏כאשר ילדי רחוב היו נכנסים לכאן,‏ יכולתי לדבר איתם על טוב ועל רע.‏ אבל לילדים שמגיעים לכאן היום,‏ אין מושג על מה אני מדבר”‏.‏

לאן ניתן לפנות?‏

לא נוכל לפנות לכנסיות כדי לקבל הדרכה מוסרית.‏ במקום לדבוק בעקרונות הצדק,‏ כפי שעשו ישוע ותלמידיו במאה הראשונה,‏ הפכו עצמן הכנסיות לחלק מהעולם הזה על כל תחלואיו.‏ סופר אחד שאל:‏ ”‏באיזו מלחמה לא טענו שני הצדדים שאלוהים עומד לצידם?‏”‏ בנוגע לתמיכה בעקרונות המוסר של אלוהים,‏ אמר לפני שנים כומר בניו־יורק סיטי:‏ ”‏הכנסייה היא הארגון היחיד בעולם שדרישות הסף אליה נמוכות יותר מדרישות הכניסה לאוטובוס”‏.‏

אין ספק שההידרדרות הדרמטית בערכי העולם זועקת לשמיים.‏ מה צריך לקרות?‏ אילו שינויים נדרשים?‏ מי יכול לעשותם,‏ וכיצד?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

‏”‏שפיכות הדמים של מלחמת העולם הראשונה [‏1914 עד 1918]‏ הביאה לזילות מוחלטת של ערך חיי האדם”‏

‏[‏תמונה בעמודים 6,‏ 7]‏

בידור מתועב הופך זמין יותר ויותר