כזה הוא המקרא.‏ * על אף העובדה שנכתב בתנאים חריגים יותר מהמתואר לעיל,‏ שוררת בו הרמוניה פנימית מופלאה.‏

כתיבתו של המקרא השתרעה על־פני תקופה של כ־600,‏1 שנה,‏ מ־1513 לפה״ס עד בערך 98 לספירה.‏ רבים מכ־40 כותביו חיו בהפרש של מאות שנים זה מזה.‏ הם עסקו בשלל תחומים — חלקם היו דייגים,‏ אחרים רועי צאן או מלכים,‏ ואחד מהם היה רופא.‏

כותבי המקרא בנו רעיון מרכזי אחד:‏ הצדקת זכותו של אלוהים לשלוט על האנושות והגשמת מטרתו באמצעות מלכות שמיימית שתפרוש את שלטונה על פני כל תבל.‏ רעיון זה מוצג בבראשית,‏ מפורט בספרים שאחריו ומגיע לשיאו בספר ההתגלות.‏ (‏ראה ”‏באילו נושאים עוסק המקרא?‏”‏ עמוד 19.‏)‏

בין כותבי המקרא קיימת התאמה עד לפרטים הקטנים ביותר,‏ ולרוב באופן מקרי לחלוטין.‏ הנה דוגמה:‏ יוחנן,‏ אחד מכותבי המקרא,‏ מספר לנו שכאשר המון רב בא להאזין לישוע,‏ פנה ישוע לפיליפוס ושאל אותו היכן לקנות לחם כדי להאכיל את האנשים (‏יוחנן ו׳:‏1–6‏)‏.‏ בקטע המקביל מוסר לנו לוקס שהדבר אירע סמוך לעיר בית צַיְדָא.‏ קודם לכן בספרו מציין יוחנן שפיליפוס היה מבית צידא (‏לוקס ט׳:‏10;‏ יוחנן א׳:‏44‏)‏.‏ לפיכך מטבע הדברים,‏ הפנה ישוע את השאלה לאדם שהתגורר בקרבת מקום.‏ הפרטים תואמים,‏ אבל ברור שאין כאן כל התאמה מכוונת.‏ *

קיימים מספר הבדלים בין פרשיות מסוימות.‏ אבל צפוי שכך יהיה,‏ לא כן?‏ נניח שקבוצת אנשים הייתה עדה למעשה פשע.‏ אם כל אחד מהם היה מזכיר את אותם פרטים ומשתמש באותן מילים,‏ האם לא היית חושד שיש כאן תיאום עדויות?‏ מן ההיגיון שהעדויות יהיו שונות זו מזו במידה מסוימת,‏ בהתאם לנקודת ראותו האישית של כל אחד.‏ הוא הדין לגבי כותבי המקרא.‏

לדוגמה,‏ האם לבש ישוע ארגמן ביום מותו,‏ כפי שמוסרים מרקוס ויוחנן?‏ (‏מרקוס ט״ו:‏17;‏ יוחנן י״ט:‏2‏)‏ או שמא לבש שני,‏ כמסופר במתי?‏ (‏מתי כ״ז:‏28‏)‏ לאמיתו של דבר,‏ ייתכן ששתי האפשרויות נכונות.‏ בצבע הארגמן יש גוונים של אדום.‏ זווית הראייה של הצופה,‏ השתקפות האור או הרקע יכולים היו לעמעם את צבעי הבגד ולשוות לו גוון שונה.‏ *

ההרמוניה בין כותבי המקרא והעקביות הבלתי מכוונת בספריהם מטביעות על כתביהם חותם של מהימנות.‏