כיצד הגיע המקרא לידינו?‏

זהו בהחלט נס שהמקרא שרד עד ימינו ללא פגע.‏ המקרא,‏ שכתיבתו הסתיימה לפני למעלה מ־900,‏1 שנה,‏ הועלה על הכתב על גבי חומרים מתכלים — גליונות פפירוס ויריעות קלף — ונכתב במקור בשפות המדוברות כיום בפי מעטים.‏ בנוסף לכך,‏ אנשים רבי עוצמה,‏ החל מקיסרים וכלה במנהיגי דת,‏ ניסו נואשות להשמיד את המקרא.‏

כיצד עמד ספר בולט זה במבחן הזמן והפך לספר המוכר ביותר בעולם?‏ נתייחס לשני גורמים.‏

עותקים רבים ששימרו את הכתובים

בני ישראל,‏ שהופקדו על שמירת הטקסטים המקראיים הקדומים ביותר,‏ השגיחו בשבע עיניים על המגילות המקוריות והכינו מהן עותקים רבים.‏ למלכי ישראל,‏ למשל,‏ נאמר לכתוב ”‏את משנה [‏עותק]‏ התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים,‏ הלוויים”‏ (‏דברים י״ז:‏18‏)‏.‏

רבים מבני ישראל אהבו לקרוא בכתבי־הקודש וזיהו אותם כדבר־אלוהים.‏ הטקסט הועתק אפוא בחרדת קודש על־ידי סופרים דקדקנים.‏ אחד הסופרים,‏ איש ירא אלוהים ששמו עזרא,‏ מוצג כ”‏סופר מהיר בתורת משה,‏ אשר נתן יהוה אלוהי ישראל”‏ (‏עזרא ז׳:‏6‏)‏.‏ בעלי המסורה,‏ שהעתיקו את התנ״ך בין המאות השישית והעשירית לספירה,‏ אף ספרו את אותיות הטקסט למניעת טעויות.‏ העתקה קפדנית זו תרמה להבטחת דיוקו של הכתוב ולשרידותו של המקרא עצמו,‏ וזאת חרף ניסיונות נואשים ובלתי פוסקים להשמידו.‏

למשל,‏ ב־168 לפה״ס ניסה המלך הסורי אנטיוכוס ה־4 להשמיד את כל עותקי התנ״ך שמצא ברחבי ארץ ישראל.‏ בספר עיון אחד על תולדות העם היהודי (‏ספר המכבים)‏ נאמר:‏ ”‏ויקרעו את ספרי תורת [‏יהוה]‏ לקרעים וישרפו אותם באש”‏.‏ האנציקלופדיה היהודית ‏(‏אנג׳)‏ מציינת:‏ ”‏מפקדי הצבא שמונו לביצוע הפקודות הללו נהגו באכזריות רבה.‏ .‏.‏.‏ החזקת ספר קודש.‏.‏.‏ גררה עונש מוות”‏.‏ אבל יהודים שגרו בארץ ישראל ובמקומות אחרים הצליחו להציל עותקים של התנ״ך.‏

זמן קצר לאחר שכותבי כתבי־הקודש המשיחיים,‏ או ”‏הברית החדשה”‏,‏ השלימו את מלאכתם,‏ צצו עותקים רבים של האיגרות,‏ הנבואות והכתבים ההיסטוריים שכתבו בהשראת רוח אלוהים.‏ יוחנן,‏ לדוגמה,‏ כתב את ספר הבשורה שלו באפסוס או בקרבתה.‏ קטע מהספר,‏ חלק מכתב יד,‏ שלדברי מומחים,‏ הועתק פחות מ־50 שנה לאחר כתיבתו,‏ נמצא במצרים,‏ מרחק מאות קילומטרים משם.‏ תגלית זו מצביעה על כך שהמשיחיים בארצות רחוקות החזיקו ברשותם עותקים של טקסטים שנכתבו ברוח הקודש זמן קצר קודם לכן.‏

תפוצתו הנרחבת של דבר־אלוהים תרמה גם היא לעובדה ששרד מאות שנים לאחר ימי ישוע.‏ לדוגמה,‏ מסופר שכאשר הפציע השחר בבוקר ה־23 בפברואר שנת 303 לספירה,‏ התבונן הקיסר הרומי דִיוֹקְלֶטְייַנוּס בחייליו כשהם פורצים את דלתותיה של כנסייה ושורפים עותקים של כתבי־הקודש.‏ דיוקלטיינוס האמין שאם ישרוף את כתבי־הקודש יוכל להעלים את התנועה המשיחית.‏ למחרת הוציא צו המורה לשרוף בפומבי את כל עותקי המקרא ברחבי האימפריה הרומית.‏ אולם מספר כתבי יד שרדו והועתקו.‏ למעשה,‏  קטעים גדולים מתוך שני כתבי יד של המקרא ביוונית שהועתקו,‏ קרוב לוודאי,‏ זמן קצר לאחר הרדיפות של דיוקלטיינוס,‏ נשתמרו עד ימינו אנו.‏ אחד נמצא ברומא והשני בספרייה הבריטית בלונדון שבאנגליה.‏

אף־על־פי שעד כה לא נמצאו כתבי היד המקוריים,‏ שרדו עד היום אלפי כתבי יד של המקרא בשלמותו או בחלקו,‏ וחלקם עתיקים מאוד.‏ האם המסר שהופיע בנוסחים המקוריים השתנה בעקבות ההעתקות החוזרות ונשנות?‏ החוקר וו.‏ ה.‏ גרין מציין בנוגע לתנ״ך:‏ ”‏ניתן לומר בביטחון מלא שאין יצירה אחרת מימי קדם שנמסרה אלינו בדייקנות כה מרבית”‏.‏ סר פרדריק קניון,‏ בר סמכא בולט בכתבי יד מקראיים,‏ כתב בנוגע לכתבי־הקודש המשיחיים:‏ ”‏הפערים אפוא בין תאריכי החיבור המקוריים לבין הראיות הקדומות ביותר המצויות בידינו הולכים ומצטמצמים ונעשים זניחים.‏ עתה הוסר היסוד האחרון לספק שכתבי־הקודש הגיעו אלינו ממש כפי שנכתבו במקור.‏ מהימנותם ונאמנותם הכללית של כתבי־הקודש המשיחיים הוכחו מעל לכל ספק”‏.‏ עוד ציין:‏ ”‏לא נוכל להפריז בתיאור אמינותו של נוסח המקרא.‏.‏.‏ לא קיים בעולם ספר עתיק שיִשווה לו בזאת”‏.‏

תרגומי מקרא

הגורם השני שהפך את המקרא לספר המוכר ביותר בעולם,‏ הוא זמינותו בשפות רבות.‏ עובדה זו עולה בקנה אחד עם מטרתו של אלוהים שבני כל העמים והלשונות יכירו אותו ויעבדו אותו ”‏ברוח ובאמת”‏ (‏יוחנן ד׳:‏23,‏ 24;‏ מיכה ד׳:‏2‏)‏.‏

התרגום הידוע הראשון של התנ״ך היה תרגום השבעים ליוונית.‏ הוא הוכן עבור יהודים דוברי יוונית שהתגוררו בתפוצות,‏ והושלם כמאתיים שנה לפני תקופת שירותו של ישוע עלי אדמות.‏ המקרא בשלמותו,‏ כולל כתבי־הקודש המשיחיים,‏ תורגם לשפות רבות בתוך כמה מאות שנים לאחר השלמתו.‏ אלא שמאוחר יותר מלכים ואפילו כמרים שהיו אמורים לעשות הכול כדי שהמקרא יגיע להמונים,‏ עשו בדיוק את ההיפך.‏ הם ניסו להותיר את צאן מרעיתם בעלטה רוחנית,‏ ולשם כך אסרו את תרגום דבר־אלוהים ללשונות העם.‏

אולם למרות התנגדות הכנסייה והרשויות,‏ קמו אנשים אמיצים ובחירוף נפש תירגמו את המקרא לשפת העם.‏ למשל,‏ ויליאם טינדל מאנגליה,‏ בוגר אוקספורד,‏ הוציא לאור ב־1530 תרגום של החוּמש.‏ חרף התנגדות חריפה הפך לאדם הראשון שתרגם את המקרא ישירות מעברית לאנגלית.‏ טינדל אף היה המתרגם הראשון לאנגלית שהשתמש בשם יהוה.‏ מעל ראשו של חוקר המקרא הספרדי,‏ קַסיוֹדורו דה ריינה,‏ ריחפה תמיד סכנת מוות מצד מתנגדים קתולים בשעה שעבד על אחד מתרגומי המקרא הראשונים לספרדית.‏ כדי להשלים את תרגומו נסע לאנגליה,‏ לגרמניה,‏ לצרפת,‏ להולנד ולשוויץ.‏ *

כיום מתורגם המקרא ליותר ויותר שפות,‏ ומיליוני עותקים יוצאים לאור.‏ שרידותו ותפוצתו הגבוהה ביותר בעולם מוכיחות את אמיתות דבריו של השליח פטרוס שנכתבו בהשראת אלוהים:‏ ”‏יבש חציר,‏ נבל ציץ,‏ ודבר־אלוהינו יקום לעולם”‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

 ‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 14]‏

איזה תרגום כדאי לי לקרוא?‏

בשפות רבות קיימים כמה וכמה תרגומי מקרא.‏ חלקם כתובים בשפה ארכאית וקשה להבנה.‏ אחרים מתורגמים בסגנון חופשי ומנוסחים בצורה יותר קלילה ופחות מדויקת.‏ ואילו אחרים מילוליים ונצמדים למקור כמעט מילה במילה.‏

המהדורה האנגלית של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ שיצאה לאור מטעם עדי־יהוה,‏ תורגמה ישירות מהשפות המקוריות על־ידי ועדה אנונימית.‏ לאחר מכן שימש נוסח זה כמקור העיקרי לתרגום המקרא לכ־60 שפות נוספות.‏ עם זאת המתרגמים לאותן שפות ערכו השוואות מקיפות עם הטקסט בשפות המקוריות.‏ תרגום עולם חדש מתרגם באופן מילולי את הנוסח המקורי כל אימת שהדבר אינו מטשטש את משמעות הטקסט.‏ המתרגמים חותרים להפוך את המקרא מובן לקוראים בימינו כפי שהיה מובן לקוראים בזמן כתיבתו.‏

מספר בלשנים בחנו תרגומי מקרא מודרניים — כולל תרגום עולם חדש ‏— כדי למצוא דוגמאות לאי־דיוקים ולדעות מוטות.‏ אחד החוקרים הוא ג׳ייסון דיוויד בדון,‏ פרופסור חבר בפקולטה למדעי הדתות באוניברסיטת צפון אריזונה שבארה״ב.‏ בשנת 2003 פרסם מחקר בן 200 עמודים על תשעה מתוך ”‏ספרי המקרא הנפוצים ביותר בקרב דוברי האנגלית”‏.‏ * מחקרו בחן מספר קטעי מקרא שנויים במחלוקת שבהם ”‏סביר מאוד להניח שיהיו שיבושי תרגום בגין דעות מוטות”‏.‏ בכל אחד מהקטעים הִשווה בין הטקסט היווני לבין כל אחד מהתרגומים לאנגלית,‏ ובדק אם נעשו נסיונות לשנות את משמעות הכתוב בשל דעות מוטות.‏ לאילו מסקנות הגיע?‏

בדון ציין שהציבור הרחב וחוקרי מקרא רבים מניחים שההבדלים בתרגום עולם חדש ‏(‏ע״ח‏)‏ נובעים מנטייתם הדתית של מתרגמיו.‏ אולם לדבריו:‏ ”‏רוב ההבדלים נעוצים בדיוקו הרב יותר של תרגום ע״ח כתרגום מילולי ושמרני”‏.‏ אף שבדון חולק על פתרונות תרגום מסוימים של תרגום עולם חדש,‏ הוא אומר שנוסח זה הוא ”‏המדויק מכל התרגומים שבדק”‏,‏ וכינה אותו תרגום ”‏איכותי באופן בלתי רגיל”‏.‏

בשנת 1989 אמר בנימה דומה ד״ר בנימין קדר,‏ חוקר השפה העברית,‏ על תרגום עולם חדש:‏ ‏”‏עבודה זו משקפת מאמצים כנים להבין את הטקסט בצורה המדויקת ביותר שאפשר.‏ .‏.‏.‏ לא מצאתי בתרגום עולם חדש כל ניסיון להכניס לטקסט דעות מוטות שישנו את משמעותו”‏.‏

שאל את עצמך,‏ ’‏לאיזו מטרה אני קורא בתרגום זה או אחר?‏ האם אני רוצה שהקריאה תהיה קלה,‏ ולא כל כך חשוב לי הדיוק?‏ או שאני רוצה לקרוא רעיונות המשקפים עד כמה שאפשר את הטקסט המקורי שנכתב ברוח אלוהים?‏’‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏20,‏ 21‏)‏ המטרה שלך תקבע באיזה תרגום תבחר.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה]‏

‏”‏תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש”‏ קיים בשפות רבות

‏[‏תמונה בעמודים 12,‏ 13]‏

כתבי יד של נוסח המסורה

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

קטע המכיל את לוקס י״ב:‏7‏,‏ ”‏.‏.‏.‏ אל תפחדו;‏ יקרים אתם מציפורים רבות”‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]‏

הדף הקדמי:‏ National Library of Russia, St. Petersburg; הדפים השני והשלישי:‏ Bibelmuseum, Münster; רקע:‏ The Trustees of the Chester Beatty Library, Dublin ©