חלפו שנים רבות. לבניו של נוח נולדו הרבה ילדים. ילדיהם גדלו והולידו עוד ילדים. כך התרבו האנשים על הארץ.‏

אחד האנשים שחיו אז היה נין של נוח, בשם נמרוד. הוא היה איש רשע שצד והרג חיות ובני־אדם. נמרוד גם המליך את עצמו למלך, כדי לשלוט על האנשים. אלוהים לא אהב את נמרוד.‏

כל האנשים שחיו אז דיברו שפה אחת. נמרוד רצה שכולם יישארו יחד, כדי שיוכל לשלוט על כולם. לכן, היודע אתה מה עשה? הוא אמר לאנשים לבנות עיר וגם מגדל גבוה בתוכה. בתמונה שבספר אתה רואה כיצד הם עושים לְבֵנים.‏

יהוה אלוהים לא היה מרוצה מכך. הוא רצה שהאנשים יתפזרו ויחיו בכל העולם. אבל האנשים אמרו: ’הבה נבנה לנו עיר ומגדל כל־כך גבוה, שראשו יגיע לשמים. אז נהיה מפורסמים!’ האנשים רצו כבוד לעצמם, ולא לאלוהים.‏

לכן, אלוהים עשה משהו שגרם להם להפסיק לבנות את המגדל. מה עשה? הוא בלבל את שפתם, כך שהם התחילו לדבר בכל מיני שפות במקום בשפה אחת. וכך, הבונים כבר לא יכלו להבין זה את זה. לכן, העיר שלהם נקראה בשם בבל, שפירושו, בלבול.‏

עכשיו התחילו האנשים לעזוב את העיר בבל. קבוצות שדיברו אותה שפה, עברו לגור יחד במקומות אחרים בעולם.‏