לוט ומשפחתו גרו עם אברהם בארץ כנען. יום אחד אמר אברהם ללוט: ’אין פה מספיק שטח לעדרים שלך וגם לעדרים שלי. הבה ניפרד. אם תלך בדרך אחת, אני אלך בדרך אחרת’.‏

לוט הסתכל מסביב, וראה סביבה יפה מאוד, עם מים ועשב טוב לעדרים שלו. היא נקראה כיכר הירדן. לכן, לוט עבר לשם עם משפחתו ועם כל הצאן והבקר שלו. לבסוף הם גרו בעיר סדום.‏

תושבי סדום היו רעים מאוד. זה הכעיס את לוט, מפני שהוא היה איש טוב. גם אלוהים כעס עליהם. בסוף שלח אלוהים שני מלאכים כדי שיזהירו את לוט שהוא עומד להשמיד את הערים סדום ועמורה, בגלל מעשיהן הרעים.‏

המלאך אמר ללוט: ’מהר! קח את אשתך ואת שתי בנותיך וצא מפה!’ לוט ומשפחתו לא מיהרו מספיק, ולכן המלאכים החזיקו בידיהם והוציאו אותם מן העיר. ואז אמר אחד המלאכים: ’הימלטו על נפשותיכם! אל תביטו אחורה. בירחו אל ההרים, כדי שלא תמותו!’‏

לוט ושתי בנותיו שמעו בקולו ונמלטו מסדום. הם לא עצרו אפילו לרגע, ולא הביטו לאחור. אבל אשת לוט לא שמעה בקול המלאכים. לאחר שהתרחקו מעט מסדום, היא עמדה והביטה לאחור. ואז הפכה אשת לוט לנציב מלח. האם אתה רואה אותה בתמונה?‏

נוכל ללמוד מזה לקח חשוב. זה מלמד אותנו שאלוהים מציל את אלה ששומעים בקולו, אבל לא את אלה שאינם מצייתים לו.‏