יוסף היה בן 17 שנה בלבד כשנלקח למצרים. שם הוא נמכר לאיש בשם פוטיפר. פוטיפר עבד בשירות פרעה מלך מצרים.‏

יוסף עבד קשה למען אדוניו, פוטיפר. לכן, כאשר יוסף התבגר, פוטיפר מינה אותו על כל ביתו. מדוע, אם כן, רואים אנו כאן בתמונה את יוסף בבית־סוהר? זה בגלל אשת פוטיפר.‏

יוסף גדל ונעשה גבר יפה־תואר, ואשת פוטיפר רצתה שישכב איתה. אבל יוסף ידע שזה רע, ולכן לא הסכים. אשת פוטיפר כעסה עליו מאוד. לכן, כאשר חזר בעלה הביתה, היא שיקרה לו ואמרה: ’יוסף הרע הזה הכריח אותי לשכב איתו!’ פוטיפר האמין לאשתו והתמלא כעס על יוסף. לכן, הוא ציווה שישליכו אותו לכלא.‏

לא עבר זמן רב ומנהל בית־הכלא ראה שיוסף היה איש טוב. לכן, הוא מינה אותו שישמור על כל שאר האסירים. אחרי־כן, פרעה כעס על שר־המשקים ועל שר־האופים שלו, והשליך אותם לכלא. לילה אחד חלם כל אחד מהם חלום, אבל הם לא ידעו מה היה פירוש החלום. למחרת אמר להם יוסף: ’ספרו לי את חלומותיכם’. ולאחר שהם סיפרו, הסביר להם יוסף, בעזרת אלוהים, את פירוש חלומותיהם.‏

לשר־המשקים אמר יוסף: ’בעוד שלושה ימים תשוחרר מן הכלא, ותחזור להיות שר־המשקים של פרעה’. ויוסף גם אמר לו: ’כשתצא מכאן, ספר לפרעה עלי, ועזור לי לצאת מן המקום הזה’. אבל לשר־האופים יוסף אמר: ’בעוד שלושה ימים יסיר פרעה את ראשך מעליך’.‏

אחרי שלושה ימים קרה בדיוק מה שאמר יוסף. פרעה כרת את ראש שר־האופים. אבל שר־המשקים שוחרר מן הכלא והתחיל לשרת שוב את המלך. אך, שר־המשקים שכח את יוסף! הוא לא סיפר עליו לפרעה, ויוסף נשאר בכלא.‏