כאשר חזר משה למצרים, סיפר לאהרון אחיו על הנסים. וכאשר עשו משה ואהרון את הנסים האלה לפני בני־ישראל, האמין כל העם שיהוה שלח אותם.‏

אחר־כך הלכו משה ואהרון אל פרעה, ואמרו לו: ’כה אמר יהוה אלוהי ישראל, ”שלח את עמי לשלושה ימים, כדי שיעבדו אותי במדבר”’. פרעה ענה להם: ’אינני מאמין ביהוה, ואת בני־ישראל לא אשלח’.‏

פרעה כעס מאוד, מפני שהעם רצה להשתחרר לכמה ימים מן העבודה כדי לעבוד את יהוה. לכן, הוא הכריח אותם לעבוד עוד יותר קשה. בני־ישראל האשימו את משה על מצבם הגרוע, ומשה היה עצוב מאוד. אך יהוה אמר לו שלא להתעצב. ’אני אגרום לפרעה לגרש את העם ממצרים’, אמר יהוה.‏

משה ואהרון הלכו שוב אל פרעה. אבל הפעם הם עשו לפניו נס. אהרון השליך את המטה שלו, והוא נהפך לתנין (נחש גדול). אבל גם החרטומים של פרעה השליכו את המטות שלהם, וגם הם נהפכו לתנינים. אך, ראה זה פלא! התנין של אהרון אכל את התנינים של החרטומים. בכל זאת לא הרשה פרעה לבני־ישראל ללכת.‏

וכך, הגיע הזמן שיהוה ילמד את פרעה לקח. היודע אתה כיצד? הוא הביא על מצרים עשר מכות.‏

כמעט אחרי כל מכה קרא פרעה למשה, ואמר לו: ’עצור את המכה, ואז אשלח את בני־ישראל’. אבל כאשר נעצרה המכה, שינה פרעה את דעתו. הוא לא שלח את בני־ישראל. אבל לאחר המכה העשירית, שלח סוף־סוף פרעה את בני־ישראל.‏

המכיר אתה את כל עשר המכות‏? בסיפור הבא נלמד עליהן.‏