האם אתה יודע מי היא האשה היפה שבתמונה, הבאה לקראת דוד? שמה אביגיל. היא היתה אשה נבונה, והיא מנעה מדוד לעשות מעשה רע. אבל לפני שנלמד על כך, הבה נראה מה קרה בינתיים לדוד.‏

לאחר שדוד ברח מפני שאול, הוא התחבא במערה. אֶחָיו ושאר בני־משפחתו הצטרפו אליו שם. בסך־הכל באו אליו כ־400 איש, והוא נעשה מנהיגם. אחר־כך, דוד הלך אל מלך מואב ואמר לו: ’אנא, הרשה לאבי ולאמי להישאר איתכם עד שאראה מה יקרה לי’. ואז התחילו דוד ואנשיו להסתתר בגבעות.‏

אחרי הדברים האלה פגש דוד באביגיל. בעלה, נבל, היה בעל־אדמות עשיר. היו לו 3,000 צאן ו־1,000 עיזים. נבל היה אדם רע. אבל אשתו אביגיל היתה אשה יפת־תואר, והיא גם ידעה להתנהג בחוכמה. פעם היא אפילו הצילה את משפחתה. הבה נראה כיצד.‏

דוד ואנשיו היו אדיבים כלפי נבל. הם עזרו לרועים שלו להגן על הצאן. יום אחד שלח דוד כמה מאנשיו כדי לבקש מנבל טובה. אנשי דוד באו אל נבל בזמן שהוא ונעריו גזזו את הצמר של הכבשים. זה היה יום־חג, ולנבל היו הרבה מאכלים טעימים. וכך אמרו אנשי דוד לנבל: ’היינו טובים אליך. לא גנבנו אף כבשה אחת ממך, אלא עזרנו להשגיח על צאנך. לכן, תן נא לנו מעט אוכל’.‏

‏’לא אתן את האוכל שלי לאנשים כמוכם’, ענה נבל. הוא דיבר בצורה גסה מאוד, ואמר דברים רעים על דוד. כאשר חזרו האנשים וסיפרו על כך לדוד, כעס דוד מאוד. ’חיגרו את חרבותיכם!’ אמר לאנשיו. והם יצאו לדרך כדי להרוג את נבל ואת אנשיו.‏

אחד מאנשי נבל, ששמע את הדברים הרעים שדיבר נבל, סיפר לאביגיל מה קרה. אביגיל הכינה מייד אוכל, לחם ויין. היא שמה את הכל על החמורים. כאשר ראתה את דוד, היא ירדה מעל החמור, השתחוותה לו ואמרה: ’אנא, אדוני, אל נא תשים לב לבעלי נבל. הוא איש בליעל, והוא עושה הרבה דברים שפלים. קבל נא את המתנות האלה, וסלח לנו על מה שקרה’.‏

‏’אשה נבונה את’, ענה דוד. ’מנעת ממני להרוג את נבל ולנקום בו על רוע־לבו. לכי לביתך בשלום’. אחר־כך, כאשר מת נבל, נעשתה אביגיל לאחת מנשותיו של דוד.‏