אשה יפה זו, שאתה רואה בתמונה, היא מרים. היא היתה יהודיה שגרה בעיר נצרת. אלוהים ידע שהיא אשה טובה מאוד. לכן, הוא שלח את מלאכו גבריאל כדי שידבר אליה. האם אתה יודע מה בא גבריאל להגיד למרים? הבה נראה.‏

‏’שלום לך, ברוכת החסד’, אמר לה גבריאל. ’יהוה עימך’. מרים מעולם לא ראתה את האיש הזה. היא נבהלה, מפני שלא ידעה למה התכוון. אך, הוא הרגיע מייד את חששותיה.‏

‏’אל תפחדי, מרים’, הוא אמר. ’מצאת חן בעיני יהוה. לכן, הוא עומד לעשות משהו נפלא עבורך. בקרוב יהיה לך תינוק, ועלייך לקרוא לו ישוע’.‏

גבריאל המשיך והסביר לה: ’הילד גדול יהיה ובן־עליון ייקרא. יהוה אלוהים ימליך אותו למלך, כמו שהיה דוד. אבל ישוע יהיה מלך נצחי, ולמלכותו לא יהיה קץ!’‏

‏’כיצד זה ייתכן?’ שאלה מרים. ’אני עדיין לא נשואה. עוד לא חייתי עם גבר, אז איך יהיה לי תינוק?’‏

‏’גבורת עליון תבוא עלייך’, ענה לה גבריאל. ’לכן יקראו לילד בן־אלוהים’. ואז אמר למרים: ’זיכרי את קרובתך אלישבע. אנשים אמרו שהיא זקנה מכדי ללדת ילדים. אך בקרוב היא תלד בן. את רואה, אין דבר שאלוהים אינו יכול לעשותו’.‏

מייד ענתה מרים: ’שפחת יהוה אני! יהי לי כדבריך’. אז עזב אותה המלאך.‏

מרים מיהרה לבקר אצל אלישבע. כששמעה אלישבע את קולה של מרים, קפץ התינוק שבבטנה משמחה. אלישבע נתמלאה ברוח־אלוהים, ואמרה למרים: ’ברוכה את בנשים’. מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ואז חזרה אל ביתה שבנצרת.‏

מרים היתה מאורשת לאדם בשם יוסף. אך, כששמע יוסף שמרים מצפה לתינוק, הוא חשב שמוטב שלא לשאת אותה. אז אמר לו מלאך אלוהים: ’אל תחשוש לקחת את מרים לאשה, מפני שאלוהים הוא שנתן לה בן’. אז התחתנו יוסף ומרים וציפו ללידת ישוע‏.‏