חלפו יומיים. זה היה ערב יום חמישי. ישוע ושנים־עשר שליחיו הגיעו לעליית־גג מרווחת זאת כדי לאכול את סעודת הפסח. האיש היוצא, שאתה רואה בתמונה, הוא יהודה איש־קריות. הוא הולך לספר לכוהנים כיצד יוכלו לתפוש את ישוע.‏

ביום שלפני־כן, הלך אליהם יהודה ושאל: ’מה תתנו לי אם אעזור לכם לתפוש את ישוע?’ הם אמרו: ’שלושים שקל כסף’. יהודה הולך כעת לפגוש את האנשים האלה כדי שיוכל להובילם אל ישוע. נכון שזה נורא?‏

סעודת הפסח נגמרה. אך ישוע מתחיל עכשיו סעודה מיוחדת אחרת. הוא מושיט לתלמידיו מצה ואומר להם: ’איכלו, מפני שזה מסמל את גופי הניתן בעדכם’. אחר־כך הוא מושיט להם כוס יין ואומר: ’שתו ממנה, מפני שזה מסמל את דמי, הנשפך בעדכם’. סעודה זאת נקראת בשם ’סעודת הערב של האדון’.‏

בני־ישראל אכלו את הפסח לזכר מה שקרה כשמלאך אלוהים ’פסח’ על בתיהם במצרים, והרג את הבכורות בבתי המצרים. אך, כעת ישוע רצה שההולכים אחריו יזכרו אותו ואיך שהקריב את חייו למענם. וזאת הסיבה שהוא אמר להם לחגוג זאת כל שנה.‏

לאחר שאכלו את סעודת הערב של האדון, אמר ישוע לשליחיו להיות אמיצים וחזקים באמונה. לבסוף, זימרו הם ליהוה ויצאו. היה זה מאוחר מאוד, כנראה לפני חצות. הבה נראה לאן הם הלכו‏.‏