אחרי שפטרוס ויוחנן עזבו את הקבר שבו הונחה גופת ישוע, מרים נשארה שם לבדה והתחילה לבכות. תוך כדי כך היא התכופפה והביטה אל תוך החדר, כפי שראינו בתמונה הקודמת. והנה ראתה שם שני מלאכים! המלאכים שאלו אותה: ’מדוע את בוכה?’‏

מרים ענתה: ’הם לקחו את אדוני, ואינני יודעת היכן הניחו אותו’. אז הסתובבה מרים והנה ראתה אדם. הוא שאל אותה: ’מיהו האיש שאת מחפשת?’‏

מרים חשבה שהאיש הוא שומר הגן, ושאולי זה הוא שלקח את גופת ישוע. לכן, היא אמרה לו: ’אם לקחת אותו, אמור לי היכן הנחת אותו’. אבל למעשה, האיש היה ישוע. הוא ’לבש’ גוף שלא היה מוכר למרים. אך כשקרא בשמה, היא ידעה שזה ישוע. היא מיהרה וסיפרה לתלמידיו: ’ראיתי את האדון!’‏

מאוחר יותר באותו יום, בשעה ששניים מן התלמידים הלכו לכפר בשם עמאוס, הצטרף אליהם בדרך אדם. התלמידים היו עצובים מאוד על כך שישוע הוצא להורג. אך, לאורך הדרך, הסביר להם האיש דברים רבים מתוך התנ”ך, וזה נתן להם הרגשה טובה יותר. לבסוף, כשעצרו כדי לאכול, זיהו התלמידים את האיש כישוע. אז נעלם ישוע מעיניהם, ושני התלמידים חזרו במהירות לירושלים כדי לספר על כך לשליחים.‏

בשעה שכל זה קרה, הופיע ישוע גם בפני פטרוס. שאר התלמידים התרגשו מאוד כששמעו על כך. והנה הגיעו שני התלמידים לירושלים ומצאו את השליחים. הם סיפרו להם כיצד הופיע ישוע לפניהם בדרך. ובעוד הם מספרים על כך, אתה יודע איזה דבר מפליא קרה?‏

הבט בתמונה. ישוע הופיע ממש שם בחדר, למרות שהדלת היתה נעולה. עד כמה שמחו השליחים! נכון שזה היה יום מרגש? האם אתה יכול לספור כמה פעמים התגלה ישוע לתלמידיו? האם ספרת חמש פעמים?‏

השליח תומא לא היה איתם כשישוע הופיע בפניהם, ולכן כשבא אמרו לו התלמידים: ’ראינו את האדון!’ אבל תומא אמר שעליו לראות את ישוע במו עיניו כדי להאמין בכך. ובכן, שמונה ימים לאחר־מכן נאספו שוב התלמידים בחדר נעול, והפעם היה תומא איתם. והנה לפתע הופיע ישוע בתוך החדר. אחרי המאורע הזה תומא כבר האמין.‏