אתה רואה את המלאך שבתמונה, המחזיק בדלת הכלא הפתוחה? האנשים היוצאים לחופשי הם תלמידי ישוע. הבה נראה מה גרם לכך שייכלאו.‏

זמן קצר עבר מאז שרוח־הקודש נשפכה על תלמידי ישוע. והנה מה שקרה: פטרוס ויוחנן נכנסו יום אחד אחר־הצהריים אל בית־המקדש. שם, ליד הדלת, נמצא איש שהיה נכה כל חייו. מדי יום היו האנשים מביאים אותו לשם, כדי שיוכל לקבץ נדבות מן האנשים שנכנסו אל המקדש. כאשר ראה את פטרוס ויוחנן, התחנן שיתנו לו משהו. מה עשו השליחים?‏

הם עמדו והביטו באיש האומלל. ’אין לי כסף’, אמר פטרוס, ’אבל אתן לך מה שיש לי. בשם ישוע, קום והתהלך!’ פטרוס החזיק בידו הימנית של האיש, ומייד עמד האיש על רגליו והחל ללכת. כשהאנשים ראו את מה שקרה, הם נדהמו ושמחו מאוד על הנס הנפלא הזה.‏

‏’את הנס הזה ביצענו בכוח אלוהים, שהקים את ישוע מהמתים’, אמר פטרוס. ובשעה שהוא ויוחנן דיברו, התקרבו כמה ממנהיגי־הדת. הם כעסו מאוד על שפטרוס ויוחנן סיפרו לאנשים שישוע הוקם לתחייה. לכן, הם תפשו אותם והכניסו אותם לכלא.‏

למחרת ערכו מנהיגי־הדת אסיפה גדולה. פטרוס ויוחנן, יחד עם האיש שריפאו, הובאו פנימה. ’באיזה כוח עשיתם את הנס הזה?’ שאלו מנהיגי־הדת.‏

פטרוס אמר להם שזה קרה בכוח אלוהים, אשר הקים את ישוע מן המתים. הכוהנים לא ידעו מה לעשות, מפני שלא יכלו להכחיש שהנס הנפלא הזה קרה. הם הזהירו את השליחים שלא ידברו עוד על ישוע, ושחררו אותם.‏

אבל במשך הימים הבאים, המשיכו השליחים לבשר על ישוע ולרפא חולים. השמועות על הנסים שעשו התפשטו. לכן, אפילו אנשים מהכפרים שמסביב לירושלים הביאו את החולים אל השליחים כדי שירפאו אותם. הדבר עורר את קנאת מנהיגי־הדת, ולכן הם תפשו את השליחים והשליכו אותם אל הכלא. אבל הם לא נשארו שם זמן רב.‏

בלילה פתח מלאך אלוהים את שערי הכלא, כפי שאתה רואה. המלאך אמר להם: ’לכו ועימדו במקדש, והמשיכו לדבר עם האנשים’. למחרת בבוקר, כאשר מנהיגי־הדת שלחו אנשים כדי להביא את השליחים, הם ראו שהשליחים נעלמו. מאוחר יותר הם מצאו אותם מלמדים במקדש, ואז הם הביאו אותם אל אולם הסנהדרין.‏

‏’נָתַנו לכם הוראה מפורשת שלא ללמד עוד על ישוע’, אמרו מנהיגי־הדת. ’אך אתם מילאתם את ירושלים בתורתכם’. אבל השליחים ענו להם: ’עלינו לציית לאלוהים כשליט מאשר לבני־אדם’, והמשיכו ללמד את הבשורה הטובה. האין זו דוגמה שעלינו ללכת בעקבותיה?‏