עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק ב׳‏

האם באמת תוכל ’‏לקרוב אל אלוהים’‏?‏

האם באמת תוכל ’‏לקרוב אל אלוהים’‏?‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה מוציאים רבים מכלל אפשרות,‏ אך מה אומר המקרא?‏ (‏ב)‏ מאיזה סוג של יחסי קִרבה נהנה אברהם,‏ ומדוע?‏

 מה היית מרגיש אילו בורא השמים והארץ היה אומר עליך:‏ ”‏זה ידידי”‏?‏ רבים מוציאים זאת מכלל אפשרות.‏ שהרי איך יכול אדם בשר ודם לקשור אי פעם קשרי ידידות עם יהוה אלוהים?‏ עם זאת המקרא אומר שאנו אכן יכולים לקרוב לאלוהים.‏

2 בימי קדם היה אדם שנהנה מקִרבה כזו,‏ אברהם שמו.‏ יהוה כינה אותו ”‏אוהבי”‏,‏ שמשמעו במובן הדדי אוהב ואהוב גם יחד,‏ ופירושו ידידי (‏ישעיהו מ״א:‏8‏)‏.‏ אלוהים החשיב את אברהם לידידו ולרעו.‏ אברהם זכה ליחסי קִרבה אלה משום ש’‏האמין ביהוה’‏ (‏יעקב ב׳:‏23‏)‏.‏ גם כיום מעוניין יהוה להיות קרוב למשרתים אותו באהבה,‏ והוא ’‏חושק’‏ בהם (‏דברים י׳:‏15‏)‏.‏ דברו מאיץ בנו:‏ ”‏קירבו לאלוהים ויקרב אליכם”‏ (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ יש במילים אלה משום הזמנה והבטחה.‏

3.‏ איזו הזמנה מושיט לנו יהוה,‏ ואיזו הבטחה כרוכה בה?‏

3 יהוה מזמין אותנו לקרוב אליו.‏ הוא מוכן ומזומן לקבל אותנו כידידיו,‏ ומבטיח שאם נקרב אליו,‏ ינקוט במקביל צעדים דומים — הוא יקרב אלינו.‏ כך נוכל ליהנות מדבר יקר מאוד — ”‏סוד יהוה”‏,‏ כלומר,‏ יחס אינטימי בינינו לבין יהוה a (‏תהלים כ״ה:‏14‏)‏.‏ בלשון המקרא נושאת המילה ”‏סוד”‏ את הרעיון של שיחה אישית עם ידיד מיוחד.‏

4.‏ כיצד היית מתאר ידיד נפש,‏ ובאיזה מובן יהוה הופך לידיד נפש למי שקרבים אליו?‏

4 האם יש לך ידיד נפש שלפניו אתה פותח את סגור לבך?‏ ידיד זה הוא מישהו שאיכפת לו ממך.‏ אתה בוטח בו,‏ כי הוא הוכיח שהוא נאמן לך.‏ שמחתך אינה שלמה מבלי לחלוק אותה עימו,‏ ואתה חש הקלה כשאוזניו כרויות לצרותיך.‏ אפילו כשנדמה לך שאיש אינו מבין ללבך,‏ הוא מבין.‏ בדומה לכך,‏ כשאתה מתקרב אל אלוהים,‏ אתה רוכש ידיד נפש שמעריך אותך,‏ דואג לך מאוד ומבין ללבך (‏תהלים ק״ג:‏14;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏7‏)‏.‏ אינך חושש לספר לו את רגשותיך ומחשבותיך הכמוסים ביותר,‏ כי ברור לך שעם חסיד הוא יתחסד,‏ כלומר,‏ הוא נאמן לנאמניו (‏תהלים י״ח:‏26‏)‏.‏ רק בזכותו מתאפשר לנו לרקום עימו יחסי קִרבה מיוחדים.‏

יהוה סלל את הדרך

5.‏ מה עשה יהוה כדי לאפשר לנו לקרוב אליו?‏

5 לעולם לא היינו יכולים בכוחות עצמנו,‏ אנו החוטאים,‏ לקרוב אל אלוהים (‏תהלים ה׳:‏5‏)‏.‏ ”‏אולם אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים”‏,‏ כתב השליח פאולוס (‏רומים ה׳:‏8‏)‏.‏ אלוהים דאג שישוע ’‏יתן את נפשו כופר בעד רבים’‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ אמונתנו בקורבן הכופר היא שמאפשרת לנו לקרוב לאלוהים.‏ מאחר שאלוהים ”‏אהב אותנו תחילה”‏,‏ הוא הניח את היסוד לקשירת קשרי ידידות עימו (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏19‏)‏.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מניין לנו שיהוה אינו אל נסתר ובלתי נודע?‏ (‏ב)‏ באילו דרכים מתגלה יהוה?‏

6 יהוה נקט צעד נוסף:‏ הוא נחשף בפנינו.‏ בכל קשר של ידידות,‏ מבוססת הקִרבה על היכרות מעמיקה ועל הערכת תכונותיו ודרכיו של הפרט.‏ מכאן שאם יהוה היה אל נסתר ובלתי נודע,‏ לעולם לא יכולנו לקרוב אליו.‏ אך יהוה אינו מעלים את זהותו,‏ אלא חפץ שנכיר אותו (‏ישעיהו מ״ה:‏19‏)‏.‏ כמו כן,‏ הפרטים שהוא מגלה על עצמו נמצאים לכל דורש,‏ גם למי מאיתנו שנחשבים לאנשים פשוטים לפי הסטנדרטים של העולם (‏מתי י״א:‏25‏)‏.‏

7 כיצד מתגלה יהוה?‏ פעלי הבריאה שלו חושפים צדדים מסוימים באישיותו — את עוצמת כוחו,‏ את עומק חוכמתו ואת רוב אהבתו (‏רומים א׳:‏20‏)‏.‏ אך יהוה אינו מתגלה לנו רק באמצעות הדברים שברא.‏ מאז ומתמיד תיקשר יהוה עם ברואיו,‏ ועל כן ראה לנכון להעיד על עצמו בדברו הכתוב,‏ במקרא.‏

לחזות ב”‏נועם אדני”‏ יהוה

8.‏ מדוע ניתן לומר שהמקרא כשלעצמו הוא עדות לאהבת יהוה כלפינו?‏

8 המקרא כשלעצמו הוא עדות לאהבת יהוה כלפינו.‏ בו מגולל בפנינו יהוה פרטים על אישיותו במונחים שנוכל להבין — הוכחה לכך שהוא אוהב אותנו ומעוניין שנכיר ונאהב אותו.‏ בזכות מה שאנו קוראים בספרו היקר,‏ אנו יכולים לחזות ב”‏נועם אדני”‏ יהוה,‏ וניעור בנו הרצון לקרוב אליו (‏תהלים צ׳:‏17‏)‏.‏ הבה נדון בכמה מן הדרכים המרגשות שבהן יהוה נחשף בפנינו במקרא.‏

9.‏ ציין כמה הצהרות מקראיות ישירות המזהות את תכונות אלוהים.‏

9 יש בכתבי־הקודש הצהרות ישירות רבות המזהות את תכונות אלוהים.‏ שים לב לכמה דוגמאות.‏ ”‏כי יהוה אוהב משפט”‏ (‏תהלים ל״ז:‏28‏)‏.‏ אלוהים ”‏שגיא כוח”‏ (‏איוב ל״ז:‏23‏)‏.‏ ”‏’‏כי חסיד אני’‏,‏ נאום יהוה”‏ (‏ירמיהו ג׳:‏12‏)‏.‏ הוא ”‏חכם לבב”‏ (‏איוב ט׳:‏4‏)‏.‏ הוא ”‏אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת”‏ (‏שמות ל״ד:‏6‏)‏.‏ ”‏כי אתה אדני [‏יהוה]‏ טוב וסַלָּח”‏ (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ וכפי שהוזכר בפרק הקודם,‏ ”‏האלוהים הוא אהבה”‏ וזו הבולטת ב־תכונותיו (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ האין בתכונות יפות אלה כדי לעורר בך רצון לקרוב לאל נפלא זה?‏

המקרא עוזר לנו לקרוב ליהוה

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מה כלל יהוה בדברו כדי לצייר לנו תמונה ברורה יותר של אישיותו?‏ (‏ב)‏ איזו דוגמה מקראית עוזרת לנו לדמיין את כוחו של יהוה בפועל?‏

10 יהוה סיפר לנו בדברו על תכונותיו,‏ וברוב אהבתו גם המחיש בעזרת דוגמאות כיצד תכונותיו באות בפועל לידי ביטוי.‏ בזכות תיאורים אלה מצטיירת בעיני רוחנו תמונה ברורה יותר של אישיותו של יהוה על צדדיה השונים.‏ תמונה זו עוזרת לנו לקרוב אליו.‏ תן דעתך לדוגמה הבאה.‏

11 אפשר לקרוא על אלוהים שהוא ”‏אמיץ כוח”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏26‏)‏.‏ אך אין זה כמו לקרוא כיצד קרע את ים סוף והציל את עם ישראל,‏ ולאחר מכן כילכל אותם 40 שנה במדבר!‏ תוכל לדמיין את המים הגועשים נחצים לשניים,‏ ולראות בעיני רוחך את העם — אולי שלושה מיליון איש — צועדים בקרקעית הים החרבה והמים שקפאו על מקומם ניצבים כחומה מימינם ומשמאלם (‏שמות י״ד:‏21;‏ ט״ו:‏8‏)‏.‏ לעיניך נגלות עדויות לדאגתו ולהגנתו במדבר.‏ מים שנבעו מסלע.‏ מזון שהופיע על הארץ ומראהו כזרעים לבנים (‏שמות ט״ז:‏31;‏ במדבר כ׳:‏11‏)‏.‏ בזאת מראה יהוה שיש לו כוח,‏ ושהוא משתמש בו למען עמו.‏ אנו רגועים מעצם הידיעה שתפילותינו עולות לאל רב און אשר הוא ”‏לנו מחסה ועוז,‏ עזרה בצרות נמצא מאוד”‏ (‏תהלים מ״ו:‏2‏)‏.‏

12.‏ כיצד עוזר לנו יהוה ”‏לראות”‏ אותו במונחים שנוכל להבין?‏

12 אך יהוה עשה מעבר לכך כדי לעזור לנו להכיר אותו כישות רוחנית.‏ מאחר שאנו,‏ בני האדם,‏ מסוגלים לראות רק את הגלוי לעין,‏ כל התחום הרוחני סמוי מעינינו.‏ אילו אלוהים היה מספר לנו על עצמו במונחים רוחניים,‏ היה זה כמו לנסות להסביר לעיוור מבטן ומלידה כיצד אתה נראה,‏ מה צבע עיניך ואולי איך נראים הנמשים שלך.‏ אולם יהוה עזר לנו ברוב טובו ”‏לראות”‏ אותו במונחים שנוכל להבין.‏ לפעמים הוא משתמש במטפורות ובדימויים,‏ ומדמה את עצמו לדברים המוכרים לנו.‏ הוא אפילו מתאר את עצמו כבעל איברים מסוימים כבני האדם.‏ b

13.‏ איזו תמונה מצייר במוחנו הכתוב בישעיהו מ׳:‏11‏,‏ וכיצד היא משפיעה עליך?‏

13 שים לב כיצד מתואר יהוה בישעיהו מ׳:‏11‏:‏ ”‏כרועה עדרו ירעה.‏ בזרועו יקבץ טלאים,‏ ובחיקו ישא [‏אותם]‏”‏.‏ כאן מדומה יהוה לרועה הנושא ”‏בזרועו”‏ טלאים.‏ הדבר מצביע על יכולתו של אלוהים לתמוך במשרתיו ולהגן עליהם,‏ גם על החלשים שבהם.‏ נוכל לחוש ביטחון בזרועותיו החזקות,‏ שהרי אם נהיה נאמנים לו הוא לעולם לא יעזבנו (‏רומים ח׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏ הרועה הגדול נושא את טלאיו ”‏בחיקו”‏.‏ המילה ”‏חיק”‏ מתייחסת לקפליו העליונים של בגד הרועה,‏ שם נהגו הרועים לשאת את הטלאים הרכים.‏ כך מחזק יהוה את ביטחוננו שאנו יקרים ללבו ושהוא ידאג לנו.‏ אין זה אלא טבעי שנרצה לקרוב אליו.‏

‏”‏הבן רוצה לגלות לו”‏

14.‏ מדוע ניתן לומר שיהוה חשף פרטים אישיים ביותר על עצמו באמצעות ישוע?‏

14 יהוה חשף בדברו פרטים אישיים ביותר על עצמו באמצעות ישוע,‏ בנו האהוב.‏ אין מי שיוכל לשקף טוב יותר מישוע את אורח חשיבתו ואת רגשותיו של אלוהים,‏ ואין מי שיוכל להסביר עליו בלשון חיה יותר.‏ ככלות הכול,‏ בנו בכורו של אלוהים חי לצד אביו לפני שנבראו יתר היצורים הרוחניים והיקום הפיסי (‏קולוסים א׳:‏15‏)‏.‏ ישוע הכיר מקרוב את יהוה,‏ ולכן יכול היה לומר:‏ ”‏אין איש יודע מי הוא הבן,‏ זולתי האב;‏ אף לא מי הוא האב,‏ זולתי הבן וכל מי שהבן רוצה לגלות לו”‏ (‏לוקס י׳:‏22‏)‏.‏ בתקופת חייו עלי אדמות גילה לנו ישוע את אישיותו של אביו בשתי דרכים חשובות.‏

15,‏ 16.‏ באילו שתי דרכים גילה לנו ישוע את אביו?‏

15 ראשית,‏ תורת ישוע עוזרת לנו להכיר את אביו.‏ ישוע תיאר את יהוה במילים נוגעות ללב.‏ למשל,‏ כדי להסביר שאלוהים רחמן ושהוא מקבל בברכה את החוטאים המתחרטים,‏ דימה ישוע את יהוה לאב סלחן המתרגש למראה בנו האובד השב הביתה,‏ והוא רץ לקראתו,‏ נופל על צווארו ונושק לו (‏לוקס ט״ו:‏11–24‏)‏.‏ ישוע גם מתאר את יהוה כאל ה’‏מושך’‏ אליו את ברי הלבב משום שהוא אוהב כל אחד מהם (‏יוחנן ו׳:‏44‏)‏.‏ הוא אפילו יודע מתי ציפור דרור קטנה נופלת ארצה.‏ ”‏לכן אל תפחדו”‏,‏ הסביר ישוע,‏ ”‏יקרים אתם מציפורים רבות”‏ (‏מתי י׳:‏29,‏ 31‏)‏.‏ אי אפשר שלא להימשך לאל אוהב זה!‏

16 שנית,‏ דוגמת ישוע מעידה על אופיו של יהוה.‏ ישוע שיקף את אביו בצורה כה מלאה,‏ שלא חטא לאמת כשאמר:‏ ”‏הרואה אותי ראה את האב”‏ (‏יוחנן י״ד:‏9‏)‏.‏ לכן כשאנו קוראים בספרי הבשורה על ישוע,‏ על רגשותיו ועל יחסו לזולת,‏ במובן מסוים מצטיירת לנגד עינינו דמותו החיה של אביו.‏ יהוה לא יכול היה לבחור בדרך טובה מזו לחשוף בפנינו את תכונותיו.‏ מדוע?‏

17.‏ הסבר מה עשה יהוה כדי לעזור לנו להכירו.‏

17 תאר לך,‏ למשל,‏ שאתה מעוניין להסביר מהו טוב לב.‏ תוכל להגדיר זאת במילים.‏ אך אם תצביע על מישהו שעושה מעשה טוב ותאמר:‏ ’‏זו דוגמה לטוב לב’‏,‏ או אז קורם המונח עור וגידים ומתבהר בנקל.‏ יהוה עשה דבר דומה כדי לעזור לנו להכירו.‏ הוא תיאר את עצמו במילים,‏ ובנוסף לכך שלח את בנו כדוגמה חיה.‏ תכונות אלוהים נראו בפועל בישוע.‏ בספרי הבשורה המתארים את ישוע,‏ יהוה כאילו אומר:‏ ’‏כזה אני’‏.‏ כיצד תיאר דבר־אלוהים את ישוע בתקופת חייו עלי אדמות?‏

18.‏ כיצד גילה ישוע את התכונות כוח,‏ צדק וחוכמה?‏

18 ארבע תכונותיו העיקריות של אלוהים מצאו ביטוי נפלא בישוע.‏ היה לישוע הכוח לרפא מחלות,‏ להשביע רעב ואפילו להקים מתים.‏ אך שלא כבני אדם אנוכיים המנצלים את כוחם לרעה,‏ הוא מעולם לא עשה שימוש בכוח כדי לחולל נסים למען עצמו או כדי לפגוע בזולת (‏מתי ד׳:‏2–4‏)‏.‏ הוא אהב צדק.‏ לבו נמלא כעס מוצדק כשראה כיצד סוחרים רמאים עושקים את העם (‏מתי כ״א:‏12,‏ 13‏)‏.‏ הוא נהג בעניים ובנדכאים ללא משוא פנים,‏ ועזר להם ’‏למצוא מרגוע לנפשותיהם’‏ (‏מתי י״א:‏4,‏ 5,‏ 28–30‏)‏.‏ בתורתו של ישוע טמונה חוכמה עילאית,‏ והוא היה ”‏גדול משלמה”‏ (‏מתי י״ב:‏42‏)‏.‏ אך ישוע מעולם לא התרברב בחוכמתו.‏ דבריו מצאו מסילות ללבם של פשוטי העם,‏ משום שתורתו היתה ברורה,‏ פשוטה ומעשית.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ באיזה מובן היה ישוע דוגמה ומופת לאהבה?‏ (‏ב)‏ מה אל לנו לשכוח כאשר אנו קוראים על דוגמתו החיה של ישוע ומהרהרים בה?‏

19 ישוע היה דוגמה ומופת בגילוי אהבה.‏ פניה השונות של האהבה,‏ כגון הזדהות וחמלה,‏ באו לידי ביטוי לכל אורך שירותו.‏ הוא לא יכול היה לראות בסבל הזולת ולא לרחם עליהם.‏ רגישותו לצורכי הזולת הניעה אותו לא אחת לפעולה (‏מתי י״ד:‏14‏)‏.‏ הוא אומנם ריפא חולים והאכיל רעבים,‏ אך חמלתו של ישוע התבטאה במשהו חשוב בהרבה.‏ הוא עזר לאנשים להכיר,‏ לקבל ולאהוב את האמת על מלכות אלוהים,‏ מלכות אשר תביא לאנושות ברכות נצחיות (‏מרקוס ו׳:‏34;‏ לוקס ד׳:‏43‏)‏.‏ מעל לכול,‏ גילה ישוע אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית ומסר את נפשו בעד אחרים (‏יוחנן ט״ו:‏13‏)‏.‏

20 אין פלא אפוא,‏ שאנשים מרקעים שונים ומכל הגילים חשו קִרבה לאיש חם ואוהב זה!‏ (‏מרקוס י׳:‏13–16‏)‏ אך כאשר אנו קוראים על דוגמתו החיה של ישוע ומהרהרים בה,‏ בל נשכח שהבן הוא בעצם השתקפות ברורה של אביו (‏עברים א׳:‏3‏)‏.‏

ספר עזר

21,‏ 22.‏ מה עלינו לעשות כדי לדרוש את יהוה,‏ וכיצד ספר עזר זה יכול לעזור לנו בכך?‏

21 יהוה מגלה את אישיותו בצורה כה ברורה בדברו,‏ שאין אפילו צל של ספק לגבי רצונו — הוא חפץ שנקרב אליו.‏ עם זאת,‏ אין הוא כופה עלינו לטפח עימו יחסים תקינים.‏ עלינו מוטלת האחריות לדרוש את יהוה ”‏בהימצאו”‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏6‏)‏.‏ כדי לדרוש את יהוה עלינו להכיר,‏ בין היתר,‏ את תכונותיו ודרכיו המוזכרות במקרא.‏ ספר העזר שבידך נועד לסייע לך בכך.‏

22 הספר מחולק לארבעה חלקים בהתאם לארבע תכונותיו העיקריות של יהוה:‏ כוח,‏ צדק,‏ חוכמה ואהבה.‏ כל חלק נפתח בסקירה כללית של התכונה הנידונה.‏ הפרקים שלאחר מכן דנים בדרך שבה יהוה מגלה תכונה זו על צדדיה השונים.‏ בכל חלק יש פרק העוסק באופן שבו ישוע גילם תכונה זו,‏ ופרק המסביר כיצד נוכל לשקף אותה בחיינו.‏

23,‏ 24.‏ (‏א)‏ הסבר את אופי המסגרות המיוחדות ”‏שאלות למחשבה”‏.‏ (‏ב)‏ כיצד יעזרו לנו ההרהורים לקרוב לאלוהים?‏

23 החל מפרק זה יופיעו מסגרות מיוחדות הנקראות ”‏שאלות למחשבה”‏.‏ תוכל לראות לדוגמה את המסגרת שבעמוד 24.‏ הפסוקים והשאלות לא נועדו לשמש כסקירה של הפרק.‏ תכליתם לעזור לך להרהר בהיבטים חשובים נוספים הקשורים לנושא.‏ כיצד תוכל להיעזר במסגרות ביעילות?‏ פתח את כל הפסוקים המוזכרים וקרא אותם בעיון.‏ לאחר מכן חשוב על השאלה שלצד כל פסוק,‏ והרהר בתשובות.‏ אולי תמצא לנכון לערוך מחקר.‏ שאל את עצמך כמה שאלות:‏ ’‏מה אני לומד מכך על יהוה?‏ כיצד מידע זה נוגע לחיי?‏ כיצד אוכל להשתמש בו כדי לעזור לאחרים?‏’‏

24 ההרהורים יכולים לעזור לנו לקרוב מאוד ליהוה.‏ מדוע?‏ משום שהמקרא כורך את ההרהורים עם הלב (‏תהלים י״ט:‏15‏)‏.‏ בשעה שאנו מהרהרים בהערכה במה שאנו לומדים על אלוהים,‏ המידע מחלחל לתוך לבנו,‏ והלב משפיע על מחשבותינו,‏ מעורר בנו רגשות ולבסוף מניע אותנו לפעולה.‏ אהבתנו לאלוהים הולכת וגוברת,‏ ועם הזמן היא דוחקת בנו להשביע את רצונו של ידידנו היקר מכול (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏3‏)‏.‏ כדי שיהיה לנו קשר כזה עם יהוה,‏ עלינו להכיר את תכונותיו ואת דרכיו.‏ אך קודם כול,‏ הבה נדון באחד הצדדים של אישיותו של אלוהים שיש בו כדי לעודד אותנו לקרוב אליו — קדושתו.‏

a מעניין לציין כי המילה ’‏סוד’‏ מופיעה גם בעמוס ג׳:‏7‏.‏ שם נאמר שריבון היקום,‏ אדני יהוה,‏ מגלה מראש את ”‏סודו”‏ למשרתיו ומכניס אותם בסוד תוכניותיו.‏

b המקרא מדבר,‏ למשל,‏ על פני יהוה,‏ על עיניו,‏ אוזניו,‏ אפו,‏ פיו,‏ זרועותיו ורגליו (‏תהלים י״ח:‏16;‏ כ״ז:‏8;‏ מ״ד:‏4;‏ ישעיהו ס׳:‏13;‏ מתי ד׳:‏4;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏12‏)‏.‏ אין להתייחס לביטויים ציוריים אלה כפשוטם כמו שלא היינו מתייחסים לתיאור יהוה כ”‏צור”‏ וכ”‏מגן”‏ כפשוטו (‏דברים ל״ב:‏4;‏ תהלים פ״ד:‏12‏)‏.‏