עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק י׳‏

‏”‏לכו בדרכי אלוהים”‏ בנושא השימוש בכוח

‏”‏לכו בדרכי אלוהים”‏ בנושא השימוש בכוח

1.‏ באיזו מלכודת מסוכנת נופלים בנקל בני אדם לא־מושלמים?‏

 ‏”‏בכל כוח טמונה מלכודת סמויה”‏.‏ דברים אלה מפי משוררת מן המאה ה־19 מסבים תשומת לב למלכודת המסוכנת של שימוש פסול בכוח.‏ למרבה הצער,‏ בני אדם לא־מושלמים נופלים בנקל בפח זה.‏ לכל אורך ההיסטוריה ”‏עת אשר שלט האדם באדם לרע לו”‏ (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏.‏ הפעלת כוח ללא אהבה המיטה על האדם סבל כבד מנשוא.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ מה כל כך מיוחד בדרך שבה יהוה משתמש בכוחו?‏ (‏ב)‏ במה כוחנו מתבטא,‏ וכיצד עלינו לנצלו?‏

2 אך האין זה נפלא שיהוה אלוהים לעולם אינו מנצל לרעה את כוחו הבלתי מוגבל?‏ כפי שראינו בפרקים הקודמים,‏ הוא תמיד משתמש בכוחו — אם כדי לברוא,‏ להשמיד או להגן ואם כדי להשיב דברים לתיקונם — למימוש מטרות המשקפות אהבה.‏ כדי לקרוב אליו,‏ מוטב שנהרהר בדרך שבה הוא מפעיל את כוחו.‏ קִרבה זו עשויה להניע אותנו ’‏ללכת בדרכי אלוהים’‏ בנושא השימוש בכוח (‏אפסים ה׳:‏1‏)‏.‏ אך איזה כוח יש לנו,‏ בני האדם הקטנים והחלשים?‏

3 זכור כי האדם נברא ”‏בצלם אלוהים”‏ וכדמותו (‏בראשית א׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ מכאן שגם לנו יש מידת מה של כוח.‏ כוחנו מתבטא ביכולת לבצע דברים ולעבוד,‏ בסמכות או במרות על אחרים,‏ בכושר להשפיע על הזולת ובמיוחד על האוהבים אותנו,‏ בעוצמתנו הפיסית ובמשאבינו החומריים.‏ מחבר התהלים אמר על יהוה:‏ ”‏עימך מקור חיים”‏ (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏ לפיכך,‏ יהוה הוא המקור הישיר או העקיף לכל כוח סביר שיש ברשותנו.‏ ולכן ברצוננו לנצל את כוחנו בדרכים הנושאות חן בעיניו.‏ כיצד נוכל לעשות כן?‏

המפתח הוא אהבה

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ מהו המפתח לשימוש נכון בכוח,‏ וכיצד דוגמתו של אלוהים ממחישה זאת?‏ (‏ב)‏ כיצד תעזור לנו האהבה להשתמש נכונה בכוח ובסמכות?‏

4 המפתח לשימוש נכון בכוח הוא אהבה.‏ דוגמתו של אלוהים עצמו ממחישה זאת.‏ היזכר בארבע התכונות העיקריות של אלוהים שנידונו בפרק א׳ — כוח,‏ צדק,‏ חוכמה ואהבה.‏ איזו מן הארבע היא השלטת?‏ אהבה.‏ ”‏האלוהים הוא אהבה”‏,‏ נאמר ביוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏.‏ ואכן יהוה הוא התגלמות האהבה;‏ היא ניכרת בכל מעשיו.‏ מתברר אפוא,‏ שבכל פעם שיהוה משתמש בכוח הוא עושה כן מתוך אהבה ולטובת אוהביו.‏

5 אהבה תעזור גם לנו להשתמש נכונה בכוח ובסמכות.‏ המקרא הרי מספר שהאהבה ”‏נדיבה”‏ ו”‏לא תדרוש טובת עצמה”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4,‏ 5‏)‏.‏ לפיכך,‏ האהבה לא תניח לנו להחמיר עם הכפופים לנו או להתאכזר אליהם.‏ להיפך,‏ עלינו להתייחס לאחרים בכבוד ולדאוג קודם כול לצורכיהם ולרגשותיהם (‏פיליפים ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מהי יראת אלוהים,‏ ומדוע יש בה כדי לעזור לנו לא לנצל לרעה את כוחנו?‏ (‏ב)‏ הסבר מה הקשר בין הפחד לעורר את מורת רוחו של אלוהים ובין אהבה לאלוהים.‏

6 האהבה קשורה לתכונה נוספת שתעזור לנו לא לנצל לרעה את כוחנו,‏ והיא יראת אלוהים.‏ עד כמה חשובה תכונה זו?‏ ”‏ביראת יהוה סור מרע”‏,‏ נאמר במשלי ט״ז:‏6‏.‏ אחת הרעות שמהן עלינו לסור היא שימוש לרעה בכוח ובסמכות.‏ יראת אלוהים תמנע מאיתנו להתעמר בכפופים לנו.‏ מדוע?‏ ראשית,‏ משום שברור לנו שנצטרך לתת את הדין לפני אלוהים על היחס שלנו כלפי הזולת (‏נחמיה ה׳:‏1–7,‏ 15‏)‏.‏ אלא שיראת אלוהים אינה מסתכמת בכך.‏ המילה יראה עניינה בכבוד עמוק והערצה לאלוהים.‏ לכן פעמים רבות מוזכרת היראה במקרא בכפיפה אחת עם אהבה לאלוהים (‏דברים י׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ יראת כבוד זו טומנת בחובה גם את הפחד הבריא שלא לעורר את מורת רוחו של אלוהים,‏ לא רק משום שאנו חרדים מפני התוצאות אלא מפני שאנו אוהבים אותו בכל לבנו.‏

7 חשוב לדוגמה על הקשר הטוב בין ילד קטן לאביו.‏ הילד מרגיש שאביו דואג לו ואוהב אותו.‏ אך הוא גם יודע מה האב דורש ממנו,‏ וברור לו שאם לא ינהג כשורה,‏ ייענש.‏ עם זאת,‏ הילד אינו חי בחרדה חולנית מפני אביו.‏ להיפך,‏ הוא מאוד אוהב אותו.‏ הוא נהנה לעשות דברים שישמחו את אביו.‏ והוא הדין לגבי יראת אלוהים.‏ אנו אוהבים את יהוה,‏ אבינו השמימי,‏ ולכן אנו חרדים פן נעשה דבר שבגללו הוא ”‏יתעצֵב אל לבו”‏ (‏בראשית ו׳:‏6‏)‏.‏ ברצוננו לשמח את לבו (‏משלי כ״ז:‏11‏)‏.‏ משום כך אנו רוצים לנצל את כוחנו כראוי.‏ הבה נבחן כיצד נוכל לעשות כן.‏

בחוג המשפחה

8.‏ (‏א)‏ איזו סמכות יש לבעלים במשפחה,‏ וכיצד עליהם להפעיל את סמכותם?‏ (‏ב)‏ כיצד יכול בעל להוכיח שהוא מכבד את אשתו?‏

8 נבחן תחילה את חוג המשפחה.‏ באפסים ה׳:‏23 נאמר ש”‏האיש הוא ראש האשה”‏.‏ כיצד צריך הבעל לנצל את הסמכות שנתן לו אלוהים?‏ המקרא מצווה על הבעלים לחיות עם נשיהם ”‏בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר”‏,‏ ו’‏לתת להן כבוד’‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏)‏.‏ המילה שתורגמה מיוונית ל”‏כבוד”‏ פירושה ”‏ערך,‏ שווי,‏ .‏.‏.‏ הוקרה”‏.‏ היא מוזכרת בצירוף ”‏מחוות כבוד”‏,‏ שפירושן מתנות,‏ והיא תורגמה גם ל”‏יקר”‏ (‏מעשי השליחים כ״ח:‏10;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏7‏)‏.‏ בעל המכבד את אשתו לעולם לא יפגע בה פיסית,‏ לעולם לא ישפיל או יבזה אותה,‏ ולא יגרום לה לחוש חסרת ערך.‏ ההיפך הוא הנכון.‏ הוא מכיר בערכה ונוהג בה כבוד.‏ הוא מוכיח שהיא יקרה ללבו במילים ובמעש,‏ ביחידות וברבים (‏משלי ל״א:‏28‏)‏.‏ בעל כזה זוכה לא רק לאהבה ולכבוד מצד אשתו,‏ אלא גם לדבר חשוב בהרבה:‏ למצפון נקי לפני אלוהים.‏

9.‏ (‏א)‏ מה כוחה של האשה במשפחה?‏ (‏ב)‏ מה יעזור לאשה לנצל את כישוריה כדי לתמוך בבעלה,‏ ומה עשויה להיות התוצאה?‏

9 גם לנשים יש כוח והשפעה במשפחה.‏ המקרא מספר על נשים יראות אלוהים,‏ שמבלי לערער על ראשות הבעל,‏ נקטו יוזמה והשפיעו עליו בדרכים חיוביות או עזרו לו להימנע מטעויות (‏בראשית כ״א:‏9–12;‏ כ״ז:‏46 עד כ״ח:‏2‏)‏.‏ ייתכן שהאשה חריפה יותר מבעלה או שהיא ניחנה בכישורים שאין לו.‏ למרות זאת,‏ עליה לרחוש לו ”‏כבוד רב”‏ ו’‏להיכנע לבעלה כמו לאדוננו’‏ (‏אפסים ה׳:‏22,‏ 33‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ אם האשה תשים לה למטרה לשאת חן בעיני אלוהים,‏ היא תנצל את כישוריה כדי לתמוך בבעלה ולא כדי להמעיט בערכו או לשלוט בו.‏ אשה חכמה משתפת פעולה עם בעלה ובונה את משפחתה.‏ כך היא שומרת על יחסי שלום עם אלוהים (‏משלי י״ד:‏1‏)‏.‏

10.‏ (‏א)‏ איזו סמכות הפקיד אלוהים בידי ההורים?‏ (‏ב)‏ מהי משמעות המילה ”‏מוסר”‏,‏ וכיצד יש להטילו?‏ (‏עיין גם בהערת השוליים.‏)‏

10 גם בידי ההורים הפקיד אלוהים סמכות.‏ המקרא מורה:‏ ”‏האבות,‏ אל תכעיסו את בניכם,‏ אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏ המילה המקראית ”‏מוסר”‏ נושאת את המשמעות של ”‏חינוך,‏ הכשרה,‏ הנחיה”‏.‏ ילדים זקוקים למוסר.‏ הם עולים כפורחים כשמקנים להם קווים מנחים וגבולות ברורים.‏ המקרא קושר את המוסר לאהבה (‏משלי י״ג:‏24‏)‏.‏ לכן לעולם אין להשתמש ב”‏שבט מוסר”‏ כדי לפגוע בילדים רגשית או גופנית a (‏משלי כ״ב:‏15;‏ כ״ט:‏15‏)‏.‏ מוסר נוקשה ומחמיר שאין בו אהבה הוא ניצול לרעה של סמכות ההורים,‏ והוא עלול לשבור את רוחו של הילד (‏קולוסים ג׳:‏21‏)‏.‏ מאידך,‏ הטלת מוסר כראוי ובאיזון מראה לילדים שהוריהם אוהבים אותם ושאיכפת להם איזו אישיות הם מגבשים לעצמם.‏

11.‏ כיצד יכולים הילדים להשתמש בכוחם כהלכה?‏

11 ומה לגבי הילדים?‏ כיצד יכולים הם להשתמש בכוחם כהלכה?‏ ”‏תפארת בחורים כוחם”‏ נאמר במשלי כ׳:‏29‏.‏ אין ספק שהדרך הטובה ביותר שבה יכולים הצעירים להשקיע את כוחם ומרצם היא בשירות בוראנו האדיר (‏קהלת י״ב:‏1‏)‏.‏ על הצעירים לזכור כי יש במעשיהם כדי להשפיע על רגשות הוריהם (‏משלי כ״ג:‏24,‏ 25‏)‏.‏ כאשר הילדים מצייתים להוריהם יראי האלוהים ודבקים בדרך הישרה,‏ הם משמחים אותם (‏אפסים ו׳:‏1‏)‏.‏ התנהגות זו היא ”‏לרצון בעיני יהוה”‏ (‏קולוסים ג׳:‏20‏)‏.‏

במסגרת הקהילה

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ כיצד צריכים הזקנים להתייחס לסמכותם בקהילה?‏ (‏ב)‏ הבא דוגמה הממחישה מדוע על זקני־הקהילה להתייחס לעדר ברכות.‏

12 יהוה מינה משגיחים שינהיגו את העדר במסגרת הקהילה המשיחית (‏עברים י״ג:‏17‏)‏.‏ גברים כשירים אלה צריכים לנצל את הסמכות שהפקיד בידם אלוהים כדי להושיט את העזרה הדרושה ולפעול לטובת העדר.‏ האם מעמדם מקנה להם את הזכות לרדות באחיהם לאמונה?‏ חלילה!‏ על זקני־הקהילה להתייחס לתפקידם בקהילה בענווה ובאיזון (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ המקרא אומר למשגיחים ”‏לרעות את קהילת אלוהים אשר קנה בדמו [‏”‏של בנו”‏,‏ ע״ח‏]‏”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏28‏)‏.‏ בשל סיבה כבדת משקל זו יש להתייחס ברכות לכל חבר בצאן.‏

13 ניתן להמחיש זאת כך.‏ ידיד קרוב מבקש ממך לשמור לו על חפץ בעל ערך.‏ אתה יודע שידידך שילם מחיר יקר עבורו.‏ האם לא תתייחס אליו בעדינות רבה ובמשנה זהירות?‏ באופן דומה הפקיד אלוהים בידי זקני־הקהילה את האחריות לדאוג לנחלה יקרה ביותר:‏ הקהילה,‏ שחבריה משולים לצאן (‏יוחנן כ״א:‏16,‏ 17‏)‏.‏ צאנו של יהוה יקר מאוד ללבו.‏ הוא כה יקר עד כי קנה אותו בדמו רב הערך של בנו יחידו,‏ ישוע המשיח.‏ אין מחיר גבוה מזה שיכול היה יהוה לשלם עבור צאנו.‏ זקני־קהילה ענווים זוכרים זאת ונוהגים בצאן בהתאם.‏

כוחה של הלשון

14.‏ מהו כוחה של הלשון?‏

14 ”‏מוות וחיים ביד לשון”‏,‏ מציין המקרא (‏משלי י״ח:‏21‏)‏.‏ אין ספק שבכוחה של הלשון להסב נזק רב.‏ מי מאיתנו לא חש מימיו את הכאב הצורב הנובע מהערה חסרת התחשבות או מאמירה משפילה?‏ אלא שבידי הלשון גם הכוח לתקן.‏ במשלי י״ב:‏18 נאמר כי ”‏לשון חכמים מרפא”‏.‏ מילים בונות ומעודדות יכולות להיות כתרופה המרגיעה את הלב.‏ תן דעתך לכמה דוגמאות.‏

15,‏ 16.‏ באילו דרכים נוכל להשתמש בלשוננו כדי לעודד את הזולת?‏

15 ”‏עודדו את הנכאים”‏,‏ מאיץ בנו הכתוב בתסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏.‏ אפילו משרתי יהוה נאמנים מתמודדים לעתים עם דיכאון.‏ כיצד נוכל לעזור להם?‏ ניתן לשבח אותם בכנות על דברים ספציפיים כדי לעזור להם להבין שהם יקרים ליהוה.‏ נצטט להם פסוקי מקרא רבי עוצמה המצביעים על כך שיהוה דואג ל’‏נשברי הלב’‏ ול־’‏דכאי הרוח’‏ ואוהב אותם (‏תהלים ל״ד:‏19‏)‏.‏ כאשר אנו משתמשים בכוחה של לשוננו כדי לנחם את הזולת,‏ אנו מחקים את אלוהינו הרחמן,‏ ”‏המנחם את הנדכאים”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏6‏)‏.‏

16 נוכל לנצל את כוחה של הלשון גם כדי לרומם את רוחם של הזקוקים לעידוד.‏ האם אחד מיקיריו של אחינו לאמונה נפטר?‏ דברי תנחומים המעידים על דאגתנו עשויים לנחם לב אבל.‏ האם אח או אחות קשישים חשים חסרי ערך?‏ לשון רכה ומתחשבת יכולה להבטיח לקשישים שהם יקרים ללבנו ומוערכים.‏ האם מישהו מתמודד עם מחלה כרונית?‏ מילים טובות הנאמרות אם בטלפון ואם פנים אל פנים עשויות לשפר את מצב רוחו של החולה.‏ אין ספק שבוראנו מאושר כשפינו מפיק ”‏דבר שהוא טוב בעִתו ויש בו כדי לבנות”‏!‏ (‏אפסים ד׳:‏29‏)‏.‏

הפצת הבשורה הטובה היא דרך נפלאה להשתמש בכוחנו

17.‏ באיזו דרך חשובה נוכל לנצל את לשוננו למען הזולת,‏ ומדוע עלינו לעשות כן?‏

17 הפצת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים היא הדרך החשובה ביותר שבה נוכל לנצל את כוחה של הלשון לטובת הזולת.‏ ”‏אל תמנע טוב מבעליו,‏ בהיות לאל ידך לעשות”‏,‏ נאמר במשלי ג׳:‏27‏.‏ מוטלת עלינו החובה לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה מצילת החיים.‏ לא יהא זה הוגן לשמור לעצמנו את המסר הדחוף שהעניק לנו יהוה ברוב נדיבותו (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏16,‏ 22‏)‏.‏ אך עד לאיזו מידה מצפה מאיתנו יהוה שנשתתף בפעילות זו?‏

לשרת את יהוה ’‏בכל מאודנו’‏

18.‏ מה מצפה מאיתנו יהוה?‏

18 אהבתנו ליהוה מניעה אותנו לעשות את מיטבנו בשירות המשיחי.‏ ומה יהוה מצפה מאיתנו בנידון?‏ דבר שכולנו יכולים לעשות ויהא אשר יהא מצבנו:‏ ”‏כל מה שאתם עושים,‏ עשו בכל נפשכם,‏ כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם”‏ (‏קולוסים ג׳:‏23‏)‏.‏ ישוע אמר כי המצווה הראשונה במעלה היא:‏ ”‏ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל־נפשך ובכל שכלך ובכל־מאודך [‏כוחך]‏”‏ (‏מרקוס י״ב:‏30‏)‏.‏ יהוה מצפה מכל אחד מאיתנו לאהוב אותו ולשרתו בכל נפשנו.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מדוע מוזכרים גם הלב,‏ השכל והכוח במרקוס י״ב:‏30‏,‏ אם הנפש כבר כוללת אותם?‏ (‏ב)‏ מה משמע הדבר לשרת את יהוה בכל נפשנו?‏

19 מה פירוש הדבר לשרת את אלוהים בכל נפשנו?‏ הנפש היא האדם כולו,‏ על כל יכולותיו הגופניות והרוחניות.‏ אז מדוע מוזכרים גם הלב,‏ השכל והכוח במרקוס י״ב:‏30 אם הנפש כבר כוללת אותם?‏ הנה דוגמה שתבהיר זאת.‏ בימי המקרא אדם יכול היה למכור את עצמו (‏את נפשו)‏ לעבדות.‏ עם זאת,‏ אין זה אומר בהכרח שהעבד שירת את אדונו בכל לבו,‏ והשקיע את מלוא כוחו או את כל יכולתו השכלית לטובת ענייני אדונו (‏קולוסים ג׳:‏22‏)‏.‏ לכן ישוע הזכיר את הלב,‏ השכל והכוח והדגיש בזאת שמחובתנו להקדיש את כל כולנו לשירות אלוהים.‏ לשרת את יהוה בכל נפשנו פירושו לתת מעצמנו,‏ לנצל את מלוא כוחנו ומרצנו בשירותו.‏

20 האם שירות בלב ונפש פירושו שעל כולנו להקדיש לשירות בדיוק את אותו מספר שעות או את אותם כוחות?‏ זה כמובן בלתי אפשרי,‏ משום שכל אדם ונסיבותיו וכישוריו הוא.‏ למשל,‏ אדם צעיר ובריא בעל סבולת גופנית יכול לבשר שעות רבות יותר מזה שכוחו תש עקב גילו המתקדם.‏ רווק שלא מוטלת עליו אחריות משפחתית עשוי להקדיש שעות רבות יותר ממי שצריך לדאוג למשפחתו.‏ אם יש לנו הכוח והנסיבות לעשות רבות בשירות,‏ עלינו להיות אסירי תודה על כך.‏ מובן שאין אנו מעוניינים לפתח גישה ביקורתית ולערוך השוואות בינינו לבין אחרים (‏רומים י״ד:‏10–12‏)‏.‏ להיפך,‏ חשוב לנו לנצל את כוחנו לעידוד הזולת.‏

21.‏ מהי הדרך הטובה והחשובה ביותר לניצול כוחנו?‏

21 יהוה הציב דוגמה מושלמת לשימוש נכון בכוח.‏ אנו רוצים לחקותו כמיטב יכולתנו כבני אדם לא־מושלמים.‏ אחת הדרכים לנצל את כוחנו כראוי היא לכבד את הכפופים לנו.‏ כמו כן,‏ ברצוננו לבצע בכל נפשנו את פעילות ההטפה מצילת החיים שהטיל עלינו יהוה (‏רומים י׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ זכור שיהוה יהיה מרוצה ממך בתנאי שתיתן לו את מיטבך.‏ האם מקנן בך הרצון לעשות את כל שביכולתך בשירותו של אל כה מבין ואוהב?‏ אין דרך טובה או חשובה מזו לניצול כוחך.‏

a בימי המקרא התייחסה המילה ”‏שבט”‏ למקל או מטה,‏ כגון זה ששימש את הרועה להכוונת צאנו (‏תהלים כ״ג:‏4‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ ”‏שבט”‏ הסמכות שבידי ההורים מרמז על הדרכה אוהבת ולא על ענישה אכזרית ומחמירה.‏