פרק י״א
”כל דרכיו משפט”
1, 2. (א) אילו עוולות נוראות נעשו ליוסף? (ב) כיצד תיקן יהוה את המעוות?
האי־צדק זעק לשמים. הבחור הנאה לא חטא ולא פשע. למרות זאת, הוא נכבל והושלך לכלא באשמת שווא של ניסיון לאונס. אין זו הפעם הראשונה שנעשה לו עוול. שנים קודם לכן, בהיותו בן 17, בגדו בו אחיו וכמעט רצחוהו. לאחר מכן נמכר אותו בחור צעיר, יוסף שמו, לעבדות בארץ ניכר. שם דחה את חיזוריה של אשת אדונו. האשה טפלה עליו האשמה שקרית ומשום כך הגיע לכלא. למרבה הצער, נראה היה שאין איש אשר יקום להגנתו.
יוסף סבל שלא בצדק ב”בור” הכלא
2 אך האל ה”אוהב צדקה ומשפט” התבונן בנעשה (תהלים ל״ג:5). יהוה פעל לתיקון המעוות ותימרן את מהלך העניינים כדי שיוסף ישוחרר. ולא זו בלבד אלא שאותו יוסף שהושלך ל”בור” הכלא זכה בסופו של דבר לתפקיד סמכותי ולכבוד יוצא מגדר הרגיל (בראשית מ׳:15; מ״א:41–43; תהלים ק״ה:17, 18). יוסף זוּכה לבסוף מכל אשמה ומעמדו הרם עזר לו לקדם את מימוש מטרת אלוהים (בראשית מ״ה:5–8).
3. מדוע אין תימה בכך שכולנו מעוניינים ביחס הוגן?
3 זהו סיפור נוגע ללב. היש מי מאיתנו שלא היה עֵד לאי־צדק או שמעולם לא נעשה לו עוול? אין ספק שכולנו כמהים ליחס צודק והוגן. ואין תימה בכך שהרי יהוה חנן אותנו בתכונות המשקפות את אישיותו, וצדק היא אחת מתכונותיו העיקריות (בראשית א׳:27). כדי להכיר את יהוה מקרוב, עלינו להבין את חוש הצדק שלו. כך נוכל להוקיר עוד יותר את דרכיו הנפלאות, ועקב כך לקרוב אליו.
מהו צדק?
4. כיצד מתפרש הצדק מנקודת מבט אנושית?
4 מנקודת מבט אנושית מתפרש הצדק במקרים רבים אך ורק כאכיפה הוגנת של כללים וחוקים. הספר הצדק וההיגיון — אתיקה בתיאוריה ובפועל (Right and Reason — Ethics in Theory and Practice) מציין ש”צדק קשור בחוק, במחויבות, בזכויות ובחובות, והוא פוסק את פסיקותיו על־פי עקרון השוויוניות והגמול הראוי”. לעומת זאת, הצדק של יהוה אינו מסתכם בהחלת כללים יבשים מתוך תחושת מחויבות.
5, 6. (א) מהי משמעות המילים המקראיות המגדירות צדק בשפות המקור? (ב) מה משמע הדבר שאלוהים הוא אל של צדק?
5 ניתן להבין את היקף הצדק של יהוה טוב יותר אם בוחנים את המילים המקראיות המגדירות צדק בשפות המקור. בתנ״ך מופיעות שלוש מילים עיקריות. אחת היא ”משפט” ומובנה בין היתר ”הדבר הראוי” (בראשית י״ח:25). שתי המילים האחרות הן ”צדק” ו”צדקה”. המילה שתורגמה ל”צדקה” בכתבי־הקודש המשיחיים שנכתבו ביוונית עניינה ”תכונת הצודק או הישר”. מכאן שבעיקרו של דבר אין הבדל בין צדקה ומשפט (עמוס ה׳:24).
6 אם כן, כאשר נאמר במקרא שאלוהים הוא אל של צדק, משמע הדבר שמעשיו תמיד צודקים והוגנים ושאין הוא נוהג במשוא פנים (רומים ב׳:11). והרי לא יעלה על הדעת שהוא יפעל אחרת. אליהוא הנאמן הצהיר כי ”חלילה לאל מֵרֶשע ושדי מעוול!” (איוב ל״ד:10) לא ייתכן שיהוה יעשה ”עוול”. מדוע? משני טעמים חשובים.
7, 8. (א) מדוע אין יהוה מסוגל לעשות עוול? (ב) מה דוחק ביהוה להיות צדיק וישר עם אחרים?
7 ראשית, הוא קדוש. כפי שציינו בפרק ג׳, יהוה טהור וישר לאין ערוך, ולכן אינו מסוגל לעשות עוול ולפעול באי־צדק. חשוב על משמעות הדבר. קדושתו של אבינו השמימי מביאה אותנו למסקנה הברורה שיהוה לעולם לא ינהג בילדיו שלא כשורה. ישוע היה חדור ביטחון בכך. בלילה האחרון לחייו עלי אדמות, התפלל: ”אבי הקדוש, שמור אותם [את התלמידים] בשמך” (יוחנן י״ז:11). ”אבי הקדוש” היא פנייה המתייחסת בכתבי־הקודש ליהוה לבדו. וכך ראוי משום שכל אב בשר ודם נופל בקדושתו בהשוואה ליהוה. לא היה לישוע צל של ספק שתלמידיו יהיו מוגנים תחת כנפי אביו הזך והטהור הנבדל לחלוטין מכל חטא (מתי כ״ג:9).
8 שנית, באישיותו של יהוה טבועה אהבה לא־אנוכית. אהבה זו דוחקת בו להיות צדיק וישר במגעיו עם אחרים. אי־צדק על צורותיו הרבות והמגוונות, כגון גזענות, אפליה ומשוא פנים, נובע במקרים רבים מחמדנות ואנוכיות, שהן ההיפך מאהבה. ואילו יהוה הוא אלוהי האהבה, ואודותיו המקרא מציין: ”כי צדיק יהוה; צדקות אהב”. (תהלים י״א:7). יהוה מעיד על עצמו: ”כי אני יהוה אוהב משפט” (ישעיהו ס״א:8). האין זה מנחם לדעת כי אלוהים נהנה לעשות משפט וצדקה? (ירמיהו ט׳:23).
רחמים והצדק המושלם של יהוה
9–11. (א) מה הקשר בין הצדק של יהוה לבין רחמיו? (ב) כיצד ניכרים הצדק של יהוה ורחמיו במה שעשה למען בני האדם החוטאים?
9 כיתר המרכיבים של אישיותו הייחודית של יהוה, גם הצדק שלו מושלם ואינו לוקה בחסר. משה הילל את יהוה וכתב: ”הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול; צדיק וישר הוא” (דברים ל״ב:3, 4). כל ביטוי של צדקת יהוה הינו נטול רבב — לעולם אינו רך מדי ולעולם אינו מחמיר מדי.
10 הצדק והרחמים של יהוה כרוכים זה בזה. בתהלים קט״ז:5 נאמר ש”חנון יהוה וצדיק; ואלוהינו מרחם”. יהוה צדיק ורחמן גם יחד. שתי תכונות אלה אינן סותרות זו את זו. רחמיו אינם ממתיקים את הדין, כאילו שבלעדיהם היתה צדקתו קשה מנשוא. אדרבה, בדרך כלל אלוהים מביא לידי ביטוי את שתי התכונות הללו בו בזמן ובאותה פעולה. שים לב לדוגמה שלהלן.
11 כל בני האדם ירשו חטא, ולכן כולם ראויים לעונש על החטא — מוות (רומים ה׳:12). אך יהוה אינו נהנה ממות החוטאים. הוא ”אלוה סליחות, חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד” (נחמיה ט׳:17). עם זאת, מפאת קדושתו אין הוא יכול להתעלם מעוול. כיצד יוכל אפוא לחוס על בני אדם שהחטא טבוע בהם? התשובה טמונה באחת האמיתות היקרות ביותר שבדבר־אלוהים: הכופר שסיפק אלוהים לישועת האנושות. בפרק י״ד נלמד בהרחבה על סידור אוהב זה המקפל בתוכו צדק מוחלט ורחמים גדולים. באמצעותו יכול יהוה לחוס על החוטאים המתחרטים על מעשיהם, וכך לשמור על ערכי הצדק המושלמים שלו (רומים ג׳:21–26).
צדקתו של אלוהים מחממת את הלב
12, 13. (א) מדוע הצדק של יהוה מושך אותנו אליו? (ב) לאיזו מסקנה הגיע דוד לגבי צדקת יהוה, וכיצד נוכל למצוא בכך נחמה?
12 צדקתו של יהוה אינה תכונה חסרת רגש המעוררת בנו דחייה, אלא תכונה מקסימה המושכת אותנו אליו. המקרא מתאר בבירור את טיבה הרחמני של צדקת יהוה. הבה נבחן כמה מן הדרכים המרגשות שבהן עושה יהוה צדק.
13 הצדק המושלם של יהוה מניע אותו להיות נאמן כלפי משרתיו. דוד, נעים זמירות ישראל, הכיר היבט זה של צדקת אלוהים ממקור ראשון. ולאיזו מסקנה הגיע מניסיונו ומחקר דרכי אלוהים? הוא הכריז: ”יהוה אוהב משפט, ולא יעזוב את חסידיו. לעולם נשמרו” (תהלים ל״ז:28). איזו הבטחה מנחמת! אלוהינו לא ייטוש ולוּ לרגע את חסידיו. אנו יכולים אפוא לסמוך על קִרבתו, על אהבתו ועל דאגתו כלפינו. צדקתו היא ערובה לכך (משלי ב׳:7, 8).
14. כיצד ניכרת בתורה דאגתו של יהוה כלפי החלכאים והנדכאים?
14 צדקת אלוהים רגישה לצורכי הדלים. דאגתו של יהוה כלפי החלכאים והנדכאים ניכרת בתורה שנתן לעם ישראל. התורה כללה, למשל, סידורים מיוחדים שנועדו להבטיח שהיתומים והאלמנות לא יהיו שרויים במחסור (דברים כ״ד:17–21). יהוה ידע באילו קשיים עלולות משפחות אלה להיתקל בחיי היומיום, ולכן היה להן לאב ולמגן, ל”עושה משפט יתום ואלמנה” a (דברים י׳:18; תהלים ס״ח:6). יהוה הזהיר את בני ישראל שאם יתעמרו בנשים ובילדים חסרי מגן אלה, הוא ישמע את צעקתם. ”וחרה אפי”, הצהיר (שמות כ״ב:21–23). אף־על־פי שהכעס אינו מתכונותיו הבולטות של יהוה, זעמו הצודק מתעורר לנוכח מעשי עוול זדוניים ובמיוחד כאשר העשוקים הם החלשים וחסרי הישע (תהלים ק״ג:6).
15, 16. מהי הוכחה בולטת לכך שאין עם יהוה משוא פנים?
15 יהוה גם מבטיחנו כי ”לא ישא פנים ולא יקח שוחד” (דברים י׳:17). להבדיל מאנשים בעלי סמכות או השפעה, יהוה אינו מסונוור מעושר או מהופעה חיצונית. הוא נטול דעות קדומות ומשוא פנים. הנה הוכחה בולטת שאין עם יהוה משוא פנים. האפשרות להיות עובדיו האמיתיים ולחיות לנצח אינה פתוחה אך ורק בפני יחידי סגולה, אלא ”בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). תוחלת נפלאה זו מושטת לכול — ללא הבדלי מעמד, צבע ולאום. האין זה צדק במיטבו?
16 קיים היבט נוסף של הצדק המושלם של יהוה הראוי גם הוא לתשומת לב ולכבוד: הדרך שבה נוהג יהוה במי שמפירים את חוקיו הצודקים.
אין פטור מעונש
17. הסבר מדוע מעשי העוול שבעולם אינם מעידים על דופי בצדקת יהוה.
17 יש התוהים: ’אם יהוה אינו מעלים עין מאי־צדק, כיצד ניתן להסביר את הסבל הלא־צודק ואת השחיתויות הנפוצות בעולמנו?’ מעשי העוול אינם מעידים על דופי בצדקת יהוה. העוולות הרבות שבעולמנו המרושע הן תוצר של החטא שירשנו מאדם הראשון. בעולם שבו אנשים לא־מושלמים בוחרים בדרכי חטא, האי־צדק מושל בכיפה — אך לא לזמן רב (דברים ל״ב:5).
18, 19. מניין לנו כי לא לעד יסבול יהוה את מי שמפירים במזיד את חוקיו הצודקים?
18 יהוה נוהג במידת הרחמים עם מי שקרבים אליו בלב שלם, אך הוא לעולם לא ירשה למצב הממיט חרפה על שמו להימשך לעד (תהלים ע״ד:10, 22, 23). אין להתל באלוהי הצדק; הוא לא יחסוך מן החוטאים במזיד את העונש המגיע להם. יהוה הוא ”אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת. ... ונקה לא ינקה [מעונש]” (שמות ל״ד:6, 7). בהתאם לדברים אלה, היו מקרים שבהם ראה יהוה לנכון להעניש את מי שעברו ביודעין על חוקיו הצודקים.
19 דוגמה אחת לכך היא מגעיו של יהוה עִם עם ישראל הקדום. גם לאחר שהתיישבו בארץ המובטחת, שוב ושוב הימרו את פיו. דרכיהם המושחתות אומנם ”העציבוהו”, אבל הוא לא מאס בהם מייד (תהלים ע״ח:38–41). ברוב רחמיו נתן להם יהוה הזדמנויות לתקן את דרכם. הוא הפציר בהם: ”חי אני... אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. שובו, שובו מדרכיכם הרעים, ולמה תמותו בית ישראל?” (יחזקאל ל״ג:11) החיים יקרים בעיני יהוה, על כן הוסיף ושלח לבני ישראל נביאים למען ישובו מדרכם הרעה. אך רובם הקשו את לבבם ומיאנו לשמוע לו ולחזור בתשובה. לבסוף, למען שמו הקדוש ולמען כל מה ששם זה מייצג, נתנם יהוה ביד אויביהם (נחמיה ט׳:26–30).
20. (א) מה אנו למדים על יהוה ממגעיו עִם עם ישראל? (ב) מדוע האריה הוא סמל הולם לצדקתו של יהוה?
20 מגעיו של יהוה עִם עם ישראל מלמדים עליו רבות. אנו למדים שמאומה אינו נעלם מעיניו, כולל מעשי עוול, ומה שנגלה לעיניו משפיע עליו עמוקות (משלי ט״ו:3). טוב לדעת שהוא חפץ לגלות רחמים אם קיים יסוד לכך. אנו גם למדים כי יהוה אינו שופט בפזיזות. בשל אורך רוחו, רבים סבורים שהוא לעולם לא יעניש את הרשעים. אך אין זה נכון כלל ועיקר, משום שמגעיו עם ישראל מוכיחים שגם לסבלנותו של אלוהים יש גבול. יהוה דבק בצדקה. להבדיל מבני האדם שפעמים רבות נסוגים ונרתעים מעשיית צדק, לא נעדר מיהוה האומץ לפעול למען הצדק. הולם אפוא שהאריה, המסמל צדק הכרוך באומץ לב, מוזכר בהקשר של נוכחות אלוהים וכיסאו b (יחזקאל א׳:10; ההתגלות ד׳:7). אם כן, אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יקיים את הבטחתו להסיר את האי־צדק מן הארץ. ניתן לסכם את משפטו של יהוה במילים: תקיף במידת הצורך, רחום במידת האפשר (פטרוס ב׳. ג׳:9).
לקרוב לאלוהי הצדק
21. כיצד צריך יהוה להצטייר בעינינו כשאנו מהרהרים בדרך שבה הוא עושה צדק, ומדוע?
21 כשאנו מהרהרים בדרך שבה עושה יהוה צדק, אל לנו לראות בו שופט קשוח ומחמיר שכל עניינו הוא להעניש את הרשעים. עלינו לראות בו אב אוהב אך איתן בדעתו שתמיד נוהג בילדיו בדרך הטובה ביותר. יהוה הוא אב צדיק וישר, והוא מוצא את האיזון בין דבקות בצדק ובין חמלה כלפי ילדיו הארציים הזקוקים לעזרתו ולמחילתו (תהלים ק״ג:10, 13).
22. איזו תקווה מושיט לנו יהוה על בסיס צדקתו, ומדוע הוא מתייחס אלינו כך?
22 עלינו להיות אסירי תודה לכך שהצדק האלוהי אינו מסתכם בהענשת הרשעים. על בסיס צדקתו מושיט לנו יהוה תקווה מרגשת ביותר — חיים מושלמים לאין קץ בעולם ’אשר צדק ישכון בו’ (פטרוס ב׳. ג׳:13). אלוהינו מתייחס אלינו כך משום שהצדק שלו מבקש להושיע ולא להרשיע. אין ספק שהבנה מעמיקה יותר של צדקת יהוה מקרבת אותנו אליו. בפרקים הבאים נבחן לעומק כיצד מבטא יהוה תכונה נערצת זו.
a אף שהמילה ”יתום” היא בלשון זכר, אין בזה לומר שיהוה אינו דואג לבנות. יהוה כלל בתורה מקרה של פסק דין שלפיו הובטחה נחלה לבנות צלופחד היתומות. דין זה היווה תקדים משפטי, ועיגן את זכויותיהן של היתומות (במדבר כ״ז:1–8).
b מעניין לציין שיהוה מדמה את עצמו לאריה בביצוע המשפט שגזר על עם ישראל הממרה (ירמיהו כ״ה:38; הושע ה׳:14).
אולי יעניין אותך גם
מה יקרה ביום הדין?
קיימות אמונות שונות לגבי יום הדין. האם צריך לפחד ממנו? מה יקרה במהלכו?
המצפה
מדוע אלוהים מרשה לחזקים לדכא את החלשים?
המקרא מסביר מה אלוהים עושה עכשיו בנוגע לדיכוי ומה הוא יעשה בעתיד.
