פרק י״ב
”היש אי־צדק אצל אלוהים?”
1. כיצד אנו מגיבים לנוכח מעשי עוול?
כל חסכונותיה של אלמנה קשישה נגזלים ממנה במרמה. תינוק חסר ישע ננטש על־ידי אמו חסרת הלב. גבר מושלך לכלא על לא עוול בכפו. כיצד אתה מגיב למשמע דברים אלה? אין ספק שכל אחד מהמקרים מטריד אותך, ובצדק. לנו, בני האדם, יש חוש מפותח של טוב ורע. מעשי עוול מקוממים אותנו. אנו רוצים שהעבריין יתן את הדין והקורבן יפוצה. ואם זה לא קורה, אולי אנו תוהים, ’האם אלוהים מודע למתרחש? מדוע אין הוא מתערב?’
2. מה חש חבקוק לנוכח אי־צדק, ומדוע לא גער בו יהוה על כך?
2 לכל אורך ההיסטוריה שאלו משרתי יהוה נאמנים שאלות דומות. הנביא חבקוק, למשל, התפלל לאלוהים: ”למה תַרְאֵני אוון, ועמל תביט? ושוד וחמס לנגדי, ויהי ריב ומדון ישא?” (חבקוק א׳:3) יהוה לא גער בחבקוק על שאלתו הכנה, משום שהוא אשר חנן את בני האדם בחוש צדק. יהוה בירך אותנו במעט מחוש הצדק העילאי שלו.
יהוה שונא עוול
3. מדוע ניתן לומר שיהוה מודע לאי־צדק יותר מאיתנו?
3 יהוה אינו מעלים עין מאי־צדק. הוא רואה את הנעשה. המקרא מספר על ימי נוח: ”וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יֵצֶר מחשבות לבו רק רע כל היום” (בראשית ו׳:5). תן דעתך למשמעותה של הצהרה זו. השקפתנו לגבי אי־צדק מבוססת בדרך כלל על כמה מקרים ששמענו עליהם או שנתקלנו בהם אישית. יהוה, לעומת זאת, מודע לאי־צדק בקנה מידה כלל עולמי. הוא רואה כל מעשה עוול! מלבד זאת, הוא יודע מה הן נטיות הלב, וער לחשיבה הבזויה המונחת ביסודם של מעשי העוול (ירמיהו י״ז:10).
4, 5. (א) כיצד מוכיח המקרא שאיכפת ליהוה ממי שנעשה להם עוול? (ב) כיצד מתנסה יהוה עצמו באי־צדק?
4 מעבר למודעותו לאי־צדק, איכפת לו ממי שנעשה להם עוול. כאשר סבל עמו מיד אויביו, התעצב יהוה ”מנאקתם מפני לוחציהם ודוחקיהם” (שופטים ב׳:18). אולי שמת לב שיש אנשים שככל שהם מרבים לראות אי־צדק, כך גוברת אדישותם לנושא. אך לא כן יהוה! הוא ראה את כל העוולות שנעשו במשך כ־000,6 שנה, ושנאתו כלפי התופעה נותרה בעינה. המקרא מציין כי יהוה מתעב ”לשון שקר”, ”ידיים שופכות דם נקי” ו”עד שקר” אשר ’מפיח כזבים’ (משלי ו׳:16–19).
5 אל נשכח את הביקורת החריפה שמתח יהוה על מנהיגי ישראל הלא־הוגנים. ”הלוא לכם לדעת את המשפט?” שאל אותם ביד נביאו. הוא תיאר בצבעים חיים איך ניצלו לרעה את סמכותם, וניבא מה יהיה באחריתם של גברים מושחתים אלה: ”אז יזעקו אל יהוה, ולא יענה אותם. ויסתר פניו מהם בעת ההיא, כאשר הֵרֵעו מעלליהם” (מיכה ג׳:1–4). ברור אפוא, שיהוה סולד מאי־צדק. הרי הוא עצמו חווה זאת. כבר אלפי שנים שהשטן מחרף אותו שלא בצדק (משלי כ״ז:11). יהוה ראה עוול איום ביותר בשעה שבנו, אשר ”חטא לא עשה”, הוצא להורג כפושע (פטרוס א׳. ב׳:22; ישעיהו נ״ג:9). אין ספק שיהוה ער למצוקת קורבנות האי־צדק ואינו אדיש לה.
6. כיצד אנו מגיבים לנוכח אי־צדק, ומדוע?
6 אם אנו עדים לאי־צדק או מקבלים יחס בלתי הוגן, אין זה אלא טבעי שאנו מתרעמים על כך. נבראנו בצלם אלוהים, ואי־צדק מתנגש עם כל מה שיהוה מייצג (בראשית א׳:27). אז מדוע מרשה אלוהים אי־צדק?
המחלוקת סביב ריבונות אלוהים
7. הסבר כיצד נקרא תיגר על ריבונותו של יהוה.
7 התשובה לשאלה זו קשורה למחלוקת סביב הריבונות. כאמור, יש בידי הבורא הזכות לשלוט על כדור־הארץ ועל כל יושביו (תהלים כ״ד:1; ההתגלות ד׳:11). אבל בשחר ימי ההיסטוריה נקרא תיגר על ריבונותו של יהוה. איך זה קרה? יהוה ציווה על אדם הראשון שלא לאכול מעץ מסוים בגן־עדן שהיה מקום משכנו. ואם לא יציית? אלוהים אמר לו: ”מות תמות” (בראשית ב׳:17). צו זה לא הכביד על אדם וחוה. למרות זאת, השטן שיכנע את חוה שאלוהים מצר את צעדיהם יתר על המידה. מה יקרה אם תאכל מן העץ? השטן אמר לחוה ישירות: ”לא מות תמותון. כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע” (בראשית ג׳:1–5).
8. (א) מה רמז השטן בדבריו לחוה? (ב) אילו ספקות עורר השטן בעניין ריבונות יהוה?
8 בהצהרה זו רמז השטן לא רק שיהוה הסתיר מחוה מידע חיוני, אלא גם שיקר לה. בשאלתו נזהר השטן שלא לערער על העובדה שיהוה הוא הריבון. אבל הוא הטיל ספק בזכותו של יהוה לשלוט, ובצדקת שלטונו. הוא בעצם טען שיהוה אינו מפעיל את ריבונותו בצדק ולטובת כל נתיניו.
9. (א) מה הביא האי־ציות על אדם וחוה, ואילו שאלות חשובות התעוררו? (ב) מדוע לא השמיד יהוה את המורדים?
9 כתוצאה מכך, אדם וחוה הימרו את פי יהוה ואכלו מן הפרי האסור. הדין על אי־ציותם הוא מוות, וזה העונש שגזר עליהם אלוהים. אלא שהשקר של השטן עורר כמה שאלות חשובות: האם באמת יש ליהוה הזכות לשלוט על בני האדם או שמא יכול האדם לשלוט על עצמו? האם ריבונות יהוה היא אכן צורת השלטון הטובה ביותר? יהוה יכול היה להשתמש בכוחו הרב כדי להשמיד את המורדים בו במקום. אך השאלות עסקו בשלטון אלוהים ולא בכוחו, ולכן השמדתם של אדם, חוה והשטן לא היתה מוכיחה את צדקת שלטונו של אלוהים. אדרבה, היא עלולה היתה לעורר ספקות כבדים עוד יותר לגבי שלטונו. הדרך היחידה לקבוע אם בני האדם יכולים להצליח בשלטון עצמאי ללא תלות באלוהים היתה להניח לזמן לחשוף את התשובה.
10. מה הוכח במהלך ההיסטוריה לגבי שלטון האדם?
10 ומה הוכח במהלך הזמן? במשך אלפי שנים התנסו בני האדם בצורות שלטון רבות, כולל אוטוקרטיה, דמוקרטיה, סוציאליזם וקומוניזם. את המכנה המשותף של כולן מציג המקרא במילים: ”עת אשר שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9). לא לחינם הצהיר ירמיהו הנביא: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
11. מדוע הניח יהוה למין האנושי לסבול?
11 יהוה ידע מלכתחילה ששלטון עצמאי של האדם ללא תלות בו יגרור סבל רב. אך האם היה זה בלתי הוגן מצדו להניח למצב להתפתח בכיוון הזה? ודאי שלא! נניח למשל שהילד שלך צריך לעבור ניתוח כדי להירפא ממחלה קטלנית. ברור לך שהניתוח יהיה כרוך בסבל מסוים לילד, וזה מצער אותך מאוד. עם זאת, אתה מבין שבאמצעותו יוכל ילדך ליהנות מאוחר יותר מבריאות תקינה. בדומה לכך, אלוהים ידע ואף חזה ששלטון האדם יהיה כרוך במידה של סבל ומכאוב (בראשית ג׳:16–19). אך הוא גם ידע שפתרון טוב ובר קיימא יתאפשר אך ורק אם האנושות תחזה מבשרה את התוצאות השליליות של המרד. רק כך תיושב המחלוקת אחת ולתמיד, לעדי עד.
המחלוקת בדבר נאמנות האדם
12. איזו האשמה הטיח השטן בבני האדם כפי שהומחש במקרה של איוב?
12 יש לנושא היבט נוסף. כאשר הטיל השטן ספק בצדקת שלטונו של אלוהים ובזכותו לשלוט, הוא לא השמיץ רק את יהוה בדבר ריבונותו אלא גם את משרתי אלוהים בדבר נאמנותם לאלוהים. לדוגמה, שים לב לְמה שאמר השטן ליהוה על איוב הצדיק: ”הלוא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב? מעשה ידיו ברכת, ומקנהו פרץ בארץ. ואולם, שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך [תיקון סופרים, במקור ”יקללך”]” (איוב א׳:10, 11).
13. מה רמז השטן בההאשמות שהטיח באיוב, וכיצד נוגע הדבר לכל בני האדם?
13 השטן טען כי יהוה מגן על איוב כדי לקנות את מסירותו. השתמע מדבריו שנאמנותו של איוב אינה אמיתית וכנה, ושהוא עבד את אלוהים למען טובת הנאה. לטענת השטן אם תישלל מאיוב ברכת אלוהים, יקלל את בוראו. השטן ידע שאיוב בלט כ”איש תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע”. a ואם יוכל לגרום לאיוב להפר את נאמנותו לאלוהים, מה לגבי שאר בני האדם? בכך פקפק השטן בנאמנותם של כל מי שרוצים לשרת את אלוהים. השטן הרחיב את המחלוקת ואמר ליהוה: ”כל אשר לאיש [לא רק איוב] יתן בעד נפשו” (איוב א׳:8; ב׳:4).
14. מה מלמדת ההיסטוריה בעניין ההאשמות שהטיח השטן בבני האדם?
14 ההיסטוריה מלמדת שרבים כדוגמת איוב שמרו אמונים ליהוה גם לנוכח ניסיונות, והפריכו את טענת השטן. בנאמנותם שימחו את לב יהוה, ונתנו בידיו תשובה לחירופיו הרברבניים של השטן שבני האדם יחדלו לשרת את אלוהים בשעת קשיים (עברים י״א:4–38). ברי לבב לא הפנו עורף לאלוהים. גם בהיותם נבוכים אל מול מצוקות קשות, נשענו עוד יותר על יהוה כדי שיתן להם את הכוח להחזיק מעמד (קורינתים ב׳. ד׳:7–10).
15. איזו שאלה מתעוררת לגבי משפטי יהוה בעבר ולגבי משפטיו בעתיד?
15 אך צדקת יהוה אינה מסתכמת במחלוקות בדבר הריבונות ובדבר נאמנותו של האדם. המקרא מספר על משפטי יהוה נגד יחידים ונגד אומות. הוא גם מנבא על משפטי יהוה העתידים לבוא. מניין לנו הביטחון שיהוה עשה ויעשה משפט צדק?
צדקת אלוהים נשגבה מאין כמוה
16, 17. אילו דוגמאות מראות שזווית הראייה של בני האדם צרה בכל הקשור לצדק אמיתי?
16 בצדק ניתן לומר על יהוה ש”כל דרכיו משפט” (דברים ל״ב:4). איש מאיתנו אינו יכול לומר זאת על עצמו, משום שלעתים קרובות זווית הראייה הצרה שלנו מקשה עלינו לראות את הדברים נכוחה. נזכיר לדוגמה את אברהם. הוא הפגיע ביהוה בעד סדום וזאת חרף רשעתה המרובה. הוא שאל את יהוה: ”האף תִּספה צדיק עם רשע?” (בראשית י״ח:23–33) ברור שהתשובה היתה שלילית. רק כאשר הגיעו לוט הצדיק ובנותיו בשלום לעיר צוער, ”המטיר [יהוה] על סדום... גופרית ואש” (בראשית י״ט:22–24). לעומת זאת, כאשר חס יהוה על אנשי נינווה, ’חרה’ הדבר ליונה. יונה כבר הודיע להם שיושמדו, ולכן ציפה לראות את השמדתם — אף־על־פי שגילו חרטה מעומק לב (יונה ג׳:10 עד ד׳:1).
17 יהוה הבטיח לאברהם שמשפטו לא יכלול רק את השמדת הרשעים אלא גם את הצלת הצדיקים. יונה, לעומת זאת, היה צריך ללמוד שיהוה רחמן. אם הרשעים משנים את דרכיהם, הוא מוכן לסלוח להם (תהלים פ״ו:5). יהוה אינו חושש למעמדו כאדם חסר ביטחון. הוא אינו מרשיע רק כדי להפגין כוח, ואינו חוסך ברחמיו פן יצטייר כחלש. הוא מגלה רחמים כל אימת שיש יסוד לכך (ישעיהו נ״ה:7; יחזקאל י״ח:23).
18. הוכח מן המקרא שיהוה אינו פועל על סמך רגשות בלבד.
18 עם זאת, יהוה אינו מניח לרגשות לטשטש את שיקול דעתו. כאשר שקע עמו בעבודת אלילים, הצהיר יהוה בתקיפות: ”ושפטתיךְ כדרכייך ונתתי עלייך את כל תועבותייך. ולא תחוס עיני עלייך, ולא אחמול, כי דרכייך עלייך אתן” (יחזקאל ז׳:3, 4). מכאן שכאשר בני האדם דבקים בדרכם השלילית, שופט אותם יהוה בהתאם. משפטו מבוסס על עובדות מוצקות. לכן כאשר עלתה לאוזניו ה’זעקה’ בדבר סדום ועמורה, אמר יהוה: ”ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כָּלָה” (בראשית י״ח:20, 21). עלינו להיות אסירי תודה על כך שיהוה שונה מבני אדם רבים, המסיקים מסקנות נמהרות לפני שכל העובדות בידם. התיאור של יהוה במקרא אכן מדויק: ”אל אמונה ואין עוול” (דברים ל״ב:4).
בטח בצדק של יהוה
19. מה נוכל לעשות אם עולות בנו תהיות לגבי משפטי יהוה?
19 המקרא אינו משיב על כל שאלה לגבי מעשי יהוה בעבר, וגם אינו מפרט כיצד יביא יהוה את משפטיו בעתיד על יחידים ועל אומות. כאשר עולות בנו תהיות לגבי סיפורים או נבואות מקראיים שאינם מפורטים דיים, מן הראוי לגלות את הנאמנות שגילה מיכה הנביא, שכתב: ”אוחילה לאלוהי ישעי” (מיכה ז׳:7).
20, 21. מדוע אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבכל מקרה יהוה יעשה צדק?
20 אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבכל מקרה יהוה יעשה צדק. גם כאשר נראה שהצדק אינו יוצא לאור בקרב בני האדם, יהוה מבטיח: ”לי נקם ושילם” (רומים י״ב:19). אם נוחיל ליהוה, תהיה לנו אותה דעה נחושה שהיתה לשליח פאולוס: ”היש אי־צדק אצל אלוהים? חס וחלילה!” (רומים ט׳:14).
21 לעת עתה, אנו חיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). אי־צדק ועושק מולידים אכזריות והתעללות (קהלת ד׳:1). אך יהוה לא השתנה. הוא שונא עוול, ודואג מעומק לבו למי שנופלים קורבן לאי־צדק. אם נישאר נאמנים ליהוה ולריבונותו, הוא יקנה לנו את הכוח להחזיק מעמד עד אשר יבוא היום שיעד ובו יתקן כל עוול באמצעות מלכותו (פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
a יהוה אמר על איוב ש”אין כמוהו בארץ” (איוב א׳:8). יוצא מכך שאיוב חי כנראה לאחר מות יוסף ולפני שמשה נתמנה למנהיג ישראל. באותם ימים נכון היה לומר שאין איש נאמן כאיוב.
אולי יעניין אותך גם
המצפה
משפטי אלוהים — האם הם היו אכזריים?
כדי להשיב על כך קרא על שניים ממשפטיו של אלוהים המתועדים במקרא: המבול בימי נוח והשמדת הכנענים.
המצפה
האם תבטח באלוהים?
קרא כיצד תוכל להכיר את אלוהים ולראות בו חבר הראוי לאמון. אם תעשה כן, יסב לך הדבר שמחה רבה.
