1–3.‏ (‏א)‏ כיצד גילה שלמה חוכמה בלתי רגילה במחלוקת סביב זהות האֵם?‏ (‏ב)‏ מה מבטיח יהוה לתת לנו,‏ ואילו שאלות מתעוררות?‏

 זה היה מקרה קשה — שתי נשים רבו על תינוק.‏ הן חיו באותו בית ושתיהן ילדו בן בהפרש של מספר ימים בלבד.‏ אחד הבנים מת,‏ וכל אחת מהן טענה שהיא אמו של התינוק החי.‏ a לא היו בנמצא עדי ראייה.‏ סביר להניח שהפרשה הגיעה לערכאות הנמוכות אך לא באה על פתרונה.‏ לבסוף,‏ הובא העניין בפני שלמה מלך ישראל.‏ האם יעלה בידו לחשוף את האמת?‏

² לאחר שהקשיב קמעה לוויכוח בין הנשים,‏ ביקש שלמה חרב.‏ אחר כך ציווה למראית עין שיבתרו את הילד לשניים,‏ ושכל אשה תקבל חצי.‏ מייד התחננה האם האמיתית בפני המלך שיתן את היילוד — את בנה היקר — לאשה השנייה.‏ ואילו האשה השנייה עמדה על כך שיחתכו את הילד.‏ כעת נחשפה האמת לעיני שלמה.‏ הוא ידע מהי חמלת אֵם כלפי ילד היוצא מרחמה,‏ והשתמש בידע זה כדי ליישב את העניין.‏ תאר לעצמך את ההקלה שחשה האֵם כשנתן לה שלמה את התינוק ואמר:‏ ”‏היא אמו”‏ (‏מלכים א׳.‏ ג׳:‏16–27‏)‏.‏

³ חוכמה בלתי רגילה,‏ לא כן?‏ כששמעו העם את משפט המלך נתמלאו יראה,‏ ”‏כי ראו כי חוכמת אלוהים בקרבו”‏.‏  כן,‏ חוכמת שלמה היתה מתת אלוהים.‏ יהוה העניק לו ”‏לב חכם ונבון”‏ (‏מלכים א׳.‏ ג׳:‏12,‏ 28‏)‏.‏ אך מה לגבינו?‏ היכולים גם אנו לזכות לחוכמה מאת אלוהים?‏ כן,‏ משום שבהשראת הרוח כתב שלמה:‏ ”‏יהוה יתן חוכמה”‏ (‏משלי ב׳:‏6‏)‏.‏ יהוה מבטיח לתת חוכמה ‏—‏ היכולת להשתמש נכונה בידע,‏ בבינה ובחוש ההבחנה ‏—‏ למי שמבקשים זאת מכל הלב.‏ כיצד ניתן לקנות את החוכמה אשר ממעל?‏ וכיצד נוכל להגשים אותה בחיי המעשה?‏

4–7.‏ ציין ארבע דרישות שצריך לעמוד בהן כדי לקנות חוכמה.‏

⁴ האם נחוצה לנו אינטליגנציה גבוהה או השכלה גבוהה כדי לקבל חוכמה מאת אלוהים?‏ לא.‏ יהוה מוכן לחלוק איתנו את חוכמתו בלי תלות ברקע או בהשכלה שלנו (‏קורינתים א׳.‏ א׳:‏26–29‏)‏.‏ אך עלינו לנקוט את היוזמה,‏ שהרי המקרא מאיץ בנו ’‏לקנות חוכמה’‏ (‏משלי ד׳:‏7‏)‏.‏ כיצד ניתן לעשות זאת?‏

⁵ ראשית,‏ יש לירוא את יהוה.‏ ”‏תחילת חוכמה יראת יהוה”‏,‏ נאמר במשלי ט׳:‏10‏.‏ כלומר,‏ זה הצעד הראשון בדרך לרכישת חוכמה.‏ יראת אלוהים היא היסוד של חוכמת אמת.‏ מדוע?‏ זכור שחוכמה כרוכה ביכולת להשתמש נכונה בידע.‏ יראת אלוהים אין משמעה להירתע מפניו באימה,‏ אלא להשתחוות לפניו ביראת כבוד ובביטחון.‏ יראה כזו היא יראה בריאה ומשמשת כוח מניע רב עוצמה.‏ היא מניעה אותנו לחיות את חיינו בהתאם לדעת רצונו ודרכיו.‏ אין קו פעולה חכם מזה,‏ שכן אמות המידה של יהוה מצמיחות תועלת מרבית למי שחי על־פיהן.‏

⁶ שנית,‏ עלינו להיות ענווים וצנועים.‏ לא תיתכן חוכמה מאת אלוהים ללא ענווה וצניעות (‏משלי י״א:‏2‏)‏.‏ מדוע?‏  אם אנו ענווים וצנועים,‏ נהיה מוכנים להודות שאין לנו כל התשובות,‏ שהדעות שלנו לא תמיד נכונות ושעלינו להכיר את עמדתו של יהוה בנושאים שונים.‏ אלוהים ”‏ללצים הוא יליץ”‏,‏ אך ישמח לתת חוכמה לענווים (‏יעקב ד׳:‏6‏)‏.‏

⁷ גורם חיוני שלישי הוא לימוד דברו הכתוב של אלוהים.‏ חוכמת יהוה מתגלה בדברו.‏ כדי לרכוש חוכמה זו,‏ עלינו לשנס מותניים ולחפור במקרא (‏משלי ב׳:‏1–5‏)‏.‏ דרישה רביעית היא תפילות.‏ אם אנו מבקשים מאלוהים מעומק הלב חוכמה,‏ הוא יתן לנו אותה בנדיבות (‏יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ תפילותינו אליו שרוחו תעזור לנו יפלו על אוזניים קשובות,‏ ורוחו תאפשר לנו למצוא את המטמונים בדברו.‏ האוצרות הללו יעזרו לנו לפתור בעיות,‏ להתרחק מסכנות ולהחליט החלטות נבונות (‏לוקס י״א:‏13‏)‏.‏

8.‏ אם יש לנו חוכמת אלוהים,‏ כיצד תבוא היא לידי ביטוי?‏

⁸ כפי שצויין בפרק י״ז,‏ חוכמת יהוה היא חוכמה מעשית.‏ לפיכך,‏ אם יש לנו חוכמת אלוהים,‏ תבוא היא לידי ביטוי בהתנהגותנו.‏ התלמיד יעקב תיאר את פירותיה של חוכמת אלוהים וכתב:‏ ”‏החוכמה אשר ממעל,‏ ראשית טהורה היא;‏ לאחר זאת אוהבת שלום,‏ סובלנית [‏”‏סבירה”‏,‏ ע״ח‏]‏,‏ נוחה להתרצות,‏ מלאה רחמים ופרי טוב,‏ ואין עימה משוא פנים וצביעות”‏ (‏יעקב ג׳:‏17‏)‏.‏ בשעה שנדון בכל אחד מהיבטיה של חוכמת אלוהים,‏ מוטב שנשאל את עצמנו,‏ ’‏האם אני מיישם את החוכמה אשר ממעל?‏’‏

9.‏ מה הכוונה להיות טהור,‏ ומדוע הולם הדבר שהטוהר הוא הראשון ברשימת מאפייני החוכמה?‏

⁹ ‏”‏ראשית טהורה היא”‏.‏ הטוהר צריך להיות חיצוני ופנימי גם יחד.‏ המקרא קושר את החוכמה ללב.‏ אלא שחוכמת אלוהים לא תימצא בלב הטמא במחשבות,‏  בתשוקות ובמניעים מרושעים (‏משלי ב׳:‏10;‏ מתי ט״ו:‏19,‏ 20‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ אם לבנו טהור — עד כמה שניתן כבני אדם לא־מושלמים — כי אז ’‏נסור מרע ונעשה טוב’‏ (‏תהלים ל״ז:‏27;‏ משלי ג׳:‏7‏)‏.‏ הולם אפוא,‏ שהטוהר הוא הראשון ברשימת מאפייני החוכמה.‏ הרי אם אין אנו טהורים מבחינה מוסרית ורוחנית,‏ כיצד נוכל לגלות את יתר מאפייניה של החוכמה אשר ממעל?‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע חשוב להיות רודפי שלום?‏ (‏ב)‏ כיצד תוכל להוכיח שאתה אדם שוחר שלום אם נראה לך שפגעת באחיך לאמונה?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

¹⁰ ‏”‏לאחר זאת אוהבת שלום”‏.‏ חוכמת אלוהים מניעה אותנו לרדוף שלום,‏ שהוא מפירותיה של רוח אלוהים (‏גלטים ה׳:‏22‏)‏.‏ אנו משתדלים שלא לנתק את ’‏קשר השלום’‏ המאחד את עם יהוה (‏אפסים ד׳:‏3‏)‏.‏ אנו עושים כמיטב יכולתנו להשכין שלום במקום שבו הופר.‏ מדוע חשוב הדבר?‏ המקרא אומר:‏ ”‏חיו בשלום,‏ ואלוהי האהבה והשלום יהיה עימכם”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ י״ג:‏11‏)‏.‏ לכן,‏ כל עוד אנו חיים בשלום,‏ אלוהי השלום יהיה עימנו.‏ היחס שלנו כלפי אחינו לאמונה משפיע ישירות על יחסינו עם יהוה.‏ כיצד נוכל לרדוף שלום ביתר שאת?‏ הנה דוגמה.‏

¹¹ מה עליך לעשות אם נראה לך שפגעת באחיך לאמונה?‏ ישוע אמר:‏ ”‏לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך,‏ עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך”‏ (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ כדי ליישם את העצה עליך לפנות מיוזמתך אל אחיך.‏ ומה המטרה?‏ ”‏להתרצות”‏ אליו.‏ b לשם כך,‏ עליך להכיר ברגשותיו הפגועים ולא  להתכחש להם.‏ סביר להניח שאם תיגש אליו במטרה לעשות שלום ותשמור על גישה זו,‏ ניתן יהיה לסלק אי־הבנות,‏ להתנצל כראוי ולקבל את מחילתו.‏ מאמציך הרבים להשכין שלום מעידים על כך שחוכמת אלוהים מכוונת אותך.‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מה משמעות המילה המתורגמת ל”‏סבירה”‏ (‏ע״ח‏)‏ ביעקב ג׳:‏17‏?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להראות שאנו אנשים סבירים?‏

¹² ‏”‏סבירה”‏.‏ מה משמע הדבר להיות סביר?‏ על־פי חוקרי מקרא,‏ המילה היוונית המקורית המתורגמת על־פי תרגום עולם חדש ל”‏סבירה”‏ ביעקב ג׳:‏17 קשה לתרגום.‏ היא מתורגמת בתרגומים אחרים ל”‏עדין”‏,‏ ”‏סובלני”‏ ו”‏מתחשב”‏.‏ משמעותה המילולית היא ”‏ותרן”‏.‏ כיצד נוכל  להראות שאנו מיישמים מאפיין זה של החוכמה אשר ממעל?‏

¹³ ”‏נועם התנהגותכם ייוודע נא לכול”‏,‏ אומר הכתוב בפיליפים ד׳:‏5‏.‏ בתרגום אחר לאנגלית נאמר:‏ ”‏עשו לכם שם של אנשים סבירים”‏ (‏הברית החדשה באנגלית מודרנית,‏ מאת ב.‏ פיליפס)‏.‏ שים לב שלא מה שאנו חושבים על עצמנו הוא הקובע;‏ מה שנחשב הוא כיצד אחרים רואים אותנו,‏ איזה שם עשינו לעצמנו.‏ האדם הסביר אינו מדקדק על קוצו של יוד ואינו תובע שהכול ייעשה בדרכו.‏ תחת זאת,‏ הוא מוכן להקשיב לאחרים ולהתאים את עצמו לרצונותיהם במקרה שזה הדבר הנכון לעשותו.‏ הוא גם עדין ואינו קשוח ומחמיר במגעיו עם אחרים.‏ תכונה זו חיונית לכל המשיחיים ועל אחת כמה וכמה לזקני־קהילה.‏ עדינות היא תכונה מושכת,‏ ובזכותה נעשים הזקנים לנגישים (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מן הראוי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו,‏ ’‏האם אני ידוע כאדם מתחשב,‏ גמיש ועדין?‏’‏

14.‏ כיצד נוכל להראות שאנו ’‏נוחים להתרצות’‏?‏

¹⁴ ‏”‏נוחה להתרצות”‏.‏ המילה היוונית המתורגמת ל”‏נוחה להתרצות”‏ היא מילה יחידאית בכתבי־הקודש המשיחיים.‏ על־פי חוקר אחד,‏ מילה זו ”‏קשורה על־פי־רוב למשמעת צבאית”‏.‏ היא מקפלת בתוכה את הרעיון להיות ”‏קל לשכנוע”‏ ו”‏צייתן”‏.‏ מי שהחוכמה אשר ממעל היא נר לרגלו נכנע מרצון לכתוב במקרא.‏ אין הוא מסוג האנשים המקובעים בהחלטה כלשהי ושאינם מוכנים לתת לעובדות סותרות להזיז אותם מעמדתם כהוא זה.‏ אדרבה,‏ איש זה מוכן לחולל שינויים אם מציגים בפניו ראיות מקראיות ברורות,‏ שלפיהן עמדתו או מסקנותיו היו מוטעות.‏ האם כך אתה מצטייר בעיני אחרים?‏

15.‏ מה הם רחמים,‏ ומדוע יאה ש”‏רחמים”‏ ו”‏פרי טוב”‏ מוזכרים בכפיפה אחת ביעקב ג׳:‏17‏?‏

¹⁵ ‏”‏מלאה רחמים ופרי טוב”‏.‏ c רחמים הם מרכיב חשוב בחוכמה אשר ממעל,‏ שהרי נאמר שחוכמה זו ‏”‏מלאה רחמים”‏.‏ שים לב ש”‏רחמים”‏ ו”‏פרי טוב”‏ מוזכרים בכפיפה אחת,‏ וכך יאה.‏ הסיבה היא שבמקרא רחמים הם בדרך כלל דאגה מעשית לאחרים,‏ חמלה המניבה יבול עשיר של מעשי חסד.‏ ספר עיון אחד מגדיר את המילה רחמים כ”‏תחושה של צער על סבלו של אחר והניסיון לפעול בנידון”‏.‏ לפיכך,‏ חוכמת אלוהים אינה קרה,‏ חסרת רגש ואקדמית.‏ זו חוכמה חמה,‏ לבבית ורגישה.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מלאי רחמים?‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ מה מניע אותנו,‏ מלבד אהבתנו לאלוהים,‏ להשתתף בפעילות ההטפה,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ באילו דרכים ניתן להראות שאנו מלאי רחמים?‏

¹⁶ אין ספק שאחת הדרכים החשובות לעשות כן היא לחלוק את הבשורה הטובה של מלכות אלוהים עם אחרים.‏ מה מניע אותנו לבצע מלאכה זו?‏ אהבה לאלוהים היא המניע העיקרי.‏ אנו מונעים גם על־ידי רחמים או חמלה כלפי הזולת (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ רבים כיום ”‏יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה”‏ (‏מתי ט׳:‏36‏)‏.‏ רועי כזב דתיים מזניחים אותם או מעוורים את עיניהם מבחינה רוחנית.‏ עקב כך,‏ אין הם מכירים את ההדרכה הנבונה המצויה בדבר־אלוהים ואת הברכות שתרעיף בקרוב המלכות על כדור־הארץ.‏ אנו חושבים על הצרכים הרוחניים של רעינו,‏ וחמלתנו מעומק הלב מניעה אותנו לעשות כל שביכולתנו כדי לספר להם על מטרתו האוהבת של יהוה.‏

 ¹⁷ באילו דרכים נוספות ניתן להראות שאנו מלאי רחמים?‏ זכור את משלו של ישוע על השומרוני שמצא עובר אורח מוטל בצדי הדרך לאחר שנשדד והוכה.‏ ברוב רחמיו,‏ עשה עימו השומרוני ”‏חסד”‏ ‏—‏ הוא חבש את פצעיו וטיפל בו (‏לוקס י׳:‏29–37‏)‏.‏ האין זה ממחיש שרחמים כרוכים במתן עזרה מעשית לנזקקים?‏ המקרא מורה לנו ’‏לגמול טוב לכל אדם,‏ ובייחוד לבני אמונתנו’‏ (‏גלטים ו׳:‏10‏)‏.‏ הנה כמה אפשרויות.‏ אח קשיש לאמונה אולי זקוק להסעה הלוך וחזור כדי להגיע לאסיפות.‏ אלמנה בקהילה זקוקה לתיקונים בביתה (‏יעקב א׳:‏27‏)‏.‏ אדם שרפו ידיו ישמח לשמוע ”‏דבר טוב”‏ שירומם את רוחו (‏משלי י״ב:‏25‏)‏.‏ הבעת רחמים בדרכים אלו מעידה על כך שאנו מיישמים את החוכמה אשר ממעל.‏

18.‏ מה עלינו להשתדל לעקור מלבנו אם אנו מודרכים על־פי החוכמה אשר ממעל,‏ ומדוע?‏

¹⁸ ‏”‏אין עימה משוא פנים”‏.‏ חוכמת אלוהים מתעלה על דעות קדומות גזעניות וגאווה לאומית.‏ אם אנו מודרכים על־פי חוכמה זו,‏ הרי שאנו משתדלים לעקור מלבנו כל נטייה למשוא פנים (‏יעקב ב׳:‏9‏)‏.‏ לא ניתן יחס מועדף לאחרים בשל השכלתם,‏ מצבם הכלכלי ואחריותם הקהילתית;‏ ולא נזלזל באחינו לאמונה גם אם הם נראים לנו אנשים פשוטים מאוד.‏ אם יהוה מעניק להם את אהבתו,‏ עלינו לראות בהם כראויים לאהבתנו אנו.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מה הרקע של המילה היוונית ל”‏צבוע”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו מגלים ”‏אהבת אחים בלא חנופה”‏,‏ ומדוע חשוב הדבר?‏

¹⁹ ‏”‏אין עימה.‏.‏.‏ צביעות”‏.‏ המילה היוונית ל”‏צבוע”‏ עניינה ב”‏שחקן המגלם תפקיד”‏.‏ בימי קדם חבשו השחקנים היוונים והרומים מסכות גדולות במהלך ההצגה.‏ לפיכך,‏  המילה היוונית ל”‏צבוע”‏ חלה על אדם המעמיד פנים,‏ על מתחזה.‏ מן הראוי שמאפיין זה של חוכמת אלוהים יתבטא לא רק ביחס כלפי אחינו לאמונה אלא גם בדעה שגיבשנו עליהם.‏

²⁰ השליח פטרוס ציין שה’‏ציות לאמת’‏ צריך להוביל ל”‏אהבת אחים בלא חנופה”‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏22‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ אל לנו לאהוב את אחינו למראית עין.‏ איננו חובשים מסכות או מגלמים תפקידים כדי להוליך שולל.‏ אהבתנו חייבת להיות אמיתית ומעומק הלב.‏ אם כך תהא אהבתנו,‏ נרכוש את אמונם של אחינו לאמונה משום שהם ידעו שפנימיותנו כחיצוניותנו.‏ כנות זו סוללת את הדרך ליחסים גלויים וכנים בין המשיחיים ותורמת ליצירת אווירה של אמון בקהילה.‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ איזה קו פעולה שנקט שלמה מעיד על כך שהוא לא נצר את חוכמתו?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לנצור חוכמה,‏ ואיזו תועלת תצמח לנו מכך?‏

²¹ חוכמת אלוהים היא מתנה מאת יהוה שיש לשמור אותה מכל משמר.‏ שלמה אמר:‏ ”‏בני,‏ נצור תושייה [‏חוכמה מעשית]‏ ומזימה [‏כושר חשיבה]‏”‏ (‏משלי ג׳:‏21‏)‏.‏ שלמה נותר חכם כל עוד שמר על לב צייתן.‏ אלא שלעת זִקנה היטו נשותיו הנוכריות הרבות את לבבו הרחק מעבודת יהוה הטהורה (‏מלכים א׳.‏ י״א:‏1–8‏)‏.‏ אחריתו של שלמה ממחישה שידע הינו כקליפת השום אם לא נשתמש בו כהלכה.‏

²² כיצד נוכל לנצור תושייה?‏ עלינו לקרוא דרך קבע את המקרא ואת הפרסומים המקראיים שמספק ”‏העבד הנאמן והנבון‏”‏,‏ ולא זאת בלבד אלא גם להשתדל ליישם את הנלמד (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ יש לנו כל סיבה שבעולם ליישם את חוכמת אלוהים.‏ היא מובילה לדרך חיים טובה יותר כבר עכשיו.‏ היא מאפשרת לנו ’‏להשיג את החיים האמיתיים’‏ ‏—‏ חיים בעולם החדש שיכונן אלוהים (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏19‏)‏.‏ והחשוב מכול הוא שככל שאנו מטפחים את החוכמה אשר ממעל,‏ אנו מתקרבים ליהוה אלוהים,‏ מקור כל חוכמה.‏