פרק כ״ו
אל ”סַלָּח”
1–3. (א) איזה משא כבד נשא דוד, וכיצד מצא נחמה ללבו המוטרד? (ב) איזו מעמסה אנו נושאים אם חטאנו, אך מה מבטיח לנו יהוה?
”עוונותַי עברו ראשי”, כתב דוד המשורר. ”כמשא כבד יכבדו ממני. נְפוּגוֹתי ונִדכֵּיתי עד מאוד” (תהלים ל״ח:5, 9). דוד ידע מה כבד המשא של מצפון מיוסר. למרות זאת, מצא נחמה ללבו המוטרד. הוא הבין שיהוה אומנם שונא את החטא, אך אין הוא שונא את החוטא אם הלה מתחרט באמת ובתמים ומתרחק מדרך הרע. בביטחון מלא שיהוה מוכן לנהוג במידת הרחמים עם המתחרטים, אמר דוד: ”אתה, אדני [יהוה]... סַלָּח [סלחן]” (תהלים פ״ו:5).
2 אם חטאנו, רובצת על לבנו מעמסה מכבידה של נקיפות מצפון. מוסר כליות הוא דבר מועיל. יש בו כדי להניע אותנו לנקוט צעדים חיוביים לתיקון הטעויות. עם זאת, קיימת הסכנה שרגשי האשמה יהיו כבדים מנשוא. לבנו הנוטה להרשיע אותנו עלול להתעקש על כך שיהוה לעולם לא יסלח לנו ואין זה משנה מה עומק חרטתנו. אם ’נתמוטט’ מרגשי אשמה ינסה השטן לגרום לנו לחשוב שכלו כל הקיצין ושאנו חסרי ערך בעיני יהוה ואין אנו ראויים לשרתו (קורינתים ב׳. ב׳:5–11).
3 האם כך רואה אותנו יהוה? לא ולא! הסלחנות היא מצדדיה של אהבתו הגדולה. בדברו מבטיח לנו אלוהים שאם נגלה חרטה אמיתית מעומק הלב, ייסָלַח לנו (משלי כ״ח:13). כדי שלא נחשוב שמחילתו אינה בהישג יד, נראה מדוע וכיצד הוא סולח.
מדוע יהוה ”סַלָּח”
4. מה זוכר יהוה לגבי טבענו, וכיצד משפיע הדבר על יחסו כלפינו?
4 יהוה מודע למגבלותינו. ”הוא ידע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כי עפר אנחנו”, אומר הכתוב בתהלים ק״ג:14. אין הוא שוכח שנבראנו מעפר ואפר, ושמקננות בנו חולשות מפאת אי־שלימותנו. המילים ”הוא ידע יִצְרֵנוּ” מזכירות לנו שהמקרא ממשיל את יהוה ליוצר [קַדָּר], ואותנו לכלי חומר a (ירמיהו י״ח:2–6). היוצר הגדול מעדן את מגעיו עימנו בהתאם לטבענו החוטא והשברירי ובהתאם לתגובה או להיעדר תגובה מצדנו להכוונתו.
5. כיצד מתארת האיגרת אל הרומים את אחיזתו האיתנה של החטא?
5 יהוה מבין מה רב כוחו של החטא. בדברו מתואר החטא ככוח רב עוצמה האוחז באדם אחיזה קטלנית. מה עוצמת אחיזתו? באיגרת אל הרומים מסביר השליח פאולוס: אנו ”משועבדים” לחטא כחיילים הכפופים למפקדם (רומים ג׳:9); החטא ’מולך’ על בני אדם (רומים ה׳:21, דל׳); הוא ”שוכן” בנו (רומים ז׳:17, 20); ’חוקו’ פועל בנו בלי הרף ומנסה להכתיב את התנהגותנו (רומים ז׳:23, 25). מכאן שלחטא אחיזה איתנה בבשרנו הלא־מושלם! (רומים ז׳:21, 24).
6, 7. (א) כיצד נוהג יהוה במי שמבקשים את רחמיו בלב מלא חרטה? (ב) מדוע אל לנו לנצל את רחמי אלוהים?
6 לפיכך, יהוה יודע שכל כמה שנשתדל לציית לו, אין לנו אפשרות לעשות כן באופן מושלם. הוא מבטיח לנו ברוב אהבתו שאם נבקש את רחמיו בלב גדוש חרטה, הוא יסלח לנו. בתהלים נ״א:19 נאמר: ”זבחי אלוהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה, אלוהים לא תבזה”. יהוה לעולם לא ידחה לב אשר ”נשבר ונדכה” מכובד רגשי האשמה.
7 האם יוצא מכך שאנו יכולים לנצל את רחמי אלוהים ולראות בטבענו החוטא כאמתלה לחטא? ודאי שלא! יהוה אינו פועל מתוך רגשנות. יש גבול לרחמיו. הוא לא יסלח למי שחוטאים בזדון ובקשיות לב ואינם מביעים כל חרטה (עברים י׳:26). לעומת זאת, בראותו לב מלא חרטה, הוא נכון לסלוח. נבחן כעת כמה מן המונחים הציוריים במקרא לתיאור היבט נהדר זה של אהבת יהוה.
מה מידת סלחנותו של יהוה?
8. מה עושה יהוה כאשר הוא סולח על חטאינו, ואיזה ביטחון מקנה לנו הדבר?
8 דוד התחרט ואמר: ”חטאתי אודיעך, ועווני לא כיסיתי. ... ואתה נשאת עוון חטאתי” (תהלים ל״ב:5). המילה ”נשאת” מצביעה על לקיחת ”האשמה, החטא, העוון”. אם כן, יהוה נשא את חטאי דוד והרחיק אותם ממנו. אין ספק שהדבר הקל מעל דוד את רגשי האשמה שקיננו בו (תהלים ל״ב:3). גם אנו יכולים להיות בטוחים שאלוהים נושא את חטאיהם של מי שמבקשים מחילה על בסיס אמונתם בקורבן הכופר של ישוע (מתי כ׳:28).
9. עד איזה מרחק מרחיק יהוה מאיתנו את חטאינו?
9 דוד השתמש במונח ציורי נוסף לתיאור סלחנותו של יהוה: ”כרחוק מזרח ממערב, הרחיק ממנו את פשעינו” (תהלים ק״ג:12). עד כמה רחוק מזרח ממערב? המזרח לעולם רחוק מן המערב במרחק הגדול ביותר שניתן לדמיין; שתי הנקודות לעולם אינן נפגשות. חוקר אחד ציין שמשמעות המונח היא ”רחוק ככל האפשר; רחוק לאין שיעור”. מדברי דוד שנכתבו בהשראת הרוח אנו למדים שכאשר יהוה סולח, הוא מרחיק מאיתנו את חטאינו רחוק מכפי שנוכל לשער בנפשנו.
10. מדוע אין לנו סיבה לחוש שעלינו לשאת את כתמי החטאים לכל שארית ימינו לאחר שיהוה סולח לנו עליהם?
10 הניסית אי פעם להסיר כתם מבד בהיר? ייתכן שלמרות כל מאמציך הכתם לא נעלם כליל. שים לב כיצד מתאר יהוה את סלחנותו: ”אם יהיו חטאיכם כַּשָנִים, כשלג ילבינו; אם יאדימו כתולע, כצמר יהיו” (ישעיהו א׳:18). המילה ’שָני’ משמעה צבע אדום עז. b ה”תולע” היה אחד מצבעיו הכהים של אריג צבוע (נחום ב׳:4). לא נוכל בכוחנו אנו להסיר את כתם החטא. אבל יהוה יכול לקחת חטאים הדומים לשני ולתולע ולהפוך אותם ללבנים כשלג או כצמר לא־צבוע. לאחר שיהוה סולח על חטאינו, אין לנו סיבה לחוש שעלינו לשאת את כתמי החטאים לכל שארית ימינו.
11. באיזה מובן משליך יהוה את חטאינו מאחורי גבו?
11 בשיר הודיה מרגש שחיבר לאחר שהחלים ממחלה אנושה, אמר חזקיהו אל יהוה: ”השלכת אחרי גווך כל חטאיי” (ישעיהו ל״ח:17). כאן מוצג יהוה כמי שמסיר את חטאיו של החוטא המתחרט ומשליך אותם מאחורי גבו — הוא חדל לראותם ולשים לב אליהם. על־פי ספר עיון אחד, ניתן לבטא את הרעיון במילים: ”גרמת לכך ש[חטאיי] כאילו לא היו ולא נבראו”. האין זו מחשבה מרגיעה?
12. כיצד מעיד הנביא מיכה שכאשר יהוה סולח, הוא מסיר את חטאינו לבלי שוב?
12 בנבואת נחמה ביטא הנביא מיכה את אמונתו האיתנה שיהוה יסלח לעמו המתחרט: ”מי אל כמוך... עובר על פשע לשארית נחלתו? ... ותשליך במצולות ים כל חטאותם” (מיכה ז׳:18, 19). שווה בנפשך איזו משמעות נשאו מילים אלו עבור אנשים שחיו בתקופת המקרא. כלום היה סיכוי להשיב דבר שהושלך ”במצולות ים”? לפיכך, דברי מיכה מעידים שכאשר יהוה סולח, הוא מסיר את חטאינו לבלי שוב.
13. מה פשר המילים של ישוע ”סלח לנו את חובותינו”?
13 ישוע השתמש ביחסי נושים וחייבים להמחשת סלחנותו של יהוה. הוא האיץ בנו להתפלל: ”סלח לנו את חובותינו” (מתי ו׳:12, דל׳). ישוע המשיל את החטאים לחובות (לוקס י״א:4, דל׳). כשאנו חוטאים, אנו נעשים ”חייבים” בעיני יהוה. בספר עיון אחד נאמר שמשמעות המילה היוונית המתורגמת ל”סלח” היא: ”לוותר על חוב ולא לתבוע אותו”. כאשר יהוה סולח, הוא מוחק את החוב, שאלמלא סלחנותו היה תלוי ועומד נגדנו. חוטאים מתחרטים יכולים למצוא נחמה. יהוה לעולם לא ידרוש מאיתנו לשלם חוב שבוטל! (תהלים ל״ב:1, 2).
14. איזו תמונה מעלות המילים ”יימחו חטאיכם”?
14 סלחנותו של יהוה מתוארת גם במעשי השליחים ג׳:19: ”התחרטו ושובו בתשובה כדי שיימחו חטאיכם”. הפועל ’למחות’ מתורגם מפועל יווני שמשמעו ”לבטל או להשמיד”. לפי מספר חוקרים, התמונה המצטיירת היא מחיקה של כתב יד. כיצד מחקו בעבר? הדיו בימי קדם היה בדרך כלל מורכב מפחם, שרף ומים. מייד לאחר שכתבו בדיו מסוג זה ניתן היה למחוק את המילים בספוג לח. והרי לך תמונה יפה של רחמי יהוה. כאשר הוא סולח על חטאינו, הוא כאילו מוחק אותם בספוג.
חשוב ליהוה שנדע שהוא אל ”סַלָּח”
15. מה חשוב ליהוה שנדע?
15 האין זה ברור מתוך אותם מונחים ציוריים שחשוב ליהוה שנדע שהוא מוכן לסלוח על חטאינו בתנאי שתימצא בנו חרטה כנה? אל לנו לפחד שהחטאים ישמשו נגדנו בעתיד. עובדה זו מתבהרת מתוך דבר נוסף שחושף המקרא לגבי רחמיו הגדולים של יהוה: הוא סולח ושוכח.
”לחטאתם לא אזכור עוד”
16, 17. מה משמע המילים במקרא שיהוה שוכח את חטאינו, וכיצד הגעת למסקנה זו?
16 יהוה הבטיח בנושא הברית החדשה: ”כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד” (ירמיהו ל״א:34). האם משמע הדבר שכאשר יהוה סולח אין בכוחו לזכור עוד את החטאים? ודאי שלא. במקרא מסופר על רבים, וביניהם דוד, שיהוה סלח להם (שמואל ב׳. י״א:1–17; י״ב:13). ברור שיהוה לא שכח את מה שעשו. חטאיהם, וכן גם חרטתם והמחילה מצד אלוהים, תועדו להדרכתנו (רומים ט״ו:4). אם כן, מה כוונת הכתוב שיהוה אינו ”זוכר” את חטאי מי שסלח להם?
17 המילה ”לזכור” אין משמעה אך ורק לא לשכוח את העבר. המילון התיאולוגי לתנ״ך מציין שהמילה מקפלת בתוכה ”את הכוונה לנקוט צעד הולם”. לכן, במובן זה, ”לזכור” את החטא משמעו לפעול נגד החוטאים (הושע ט׳:9). במילים ”לחטאתם לא אזכור עוד”, מבטיח לנו יהוה שלאחר שסלח לחוטאים המתחרטים, הוא לא יפעל נגדם בעתיד על בסיס חטאים אלו (יחזקאל י״ח:21, 22). יהוה שוכח במובן זה שאין הוא מעלה את חטאינו שוב ושוב בזיכרונו כדי להאשים או להעניש אותנו בלי הפסק. האין זה מרגיע שאלוהינו סולח ושוכח?
מה באשר להשלכות?
18. מדוע אין הסליחה פוטרת את החוטא המתחרט מכל השלכות חטאו?
18 האם נכונותו של יהוה לסלוח פוטרת את החוטא מהשלכות חטאיו? כלל וכלל לא. לא ניתן לחטוא בלי לשאת בתוצאות כלשהן. פאולוס כתב: ”מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור” (גלטים ו׳:7). ייתכנו השלכות למעשינו. אין בזה לומר שלאחר שיהוה סולח לנו הוא מביא עלינו צרות, וכאשר מתעוררות בעיות, אל למשיחי לחשוב, ’אולי יהוה מעניש אותי על חטאי העבר’ (יעקב א׳:13). מצד שני, אין יהוה מסוכך עלינו מפני השלכות מעשינו המוטעים. גירושין, הריונות לא־רצויים, מחלות מין, אובדן אמון או כבוד — כל אלה עלולים להיות פרי הבאושים הבלתי נמנע של החטא. אל תשכח שגם לאחר שסלח לדוד על חטאיו בפרשת בת שבע ואוריה, לא הגן יהוה על דוד מן ההשלכות ההרסניות שבאו בעקבות זאת (שמואל ב׳. י״ב:9–12).
19–21. (א) כיצד החוק המובא בספר ויקרא ה׳:20–26 הועיל הן לנפגע והן לפוגע? (ב) איזה צעד מצדנו יסב קורת רוח ליהוה אם פגענו באחרים?
19 חטאינו עלולים לגרור תוצאות נוספות, ובייחוד אם אחרים נפגעו מהם. למשל, בחן את הכתוב בספר ויקרא פרק ה׳. תורת משה עוסקת כאן במצב שבו אדם מבצע חטא חמור. הוא גוזל את רכושו של רעהו בשוד, בסחיטה או ברמאות. החוטא כופר באשמה ואף מעז להישבע שבועת שקר. זו המילה שלו מול המילה של האחר. אלא שמאוחר יותר לבו נוקפו והוא מתוודה. כדי שאלוהים יסלח לו, עליו לעשות עוד שלושה דברים: להשיב את הגזלה, לשלם לנפגע פיצויים בסך 20 אחוז מערך הגזלה ולתת איל כקורבן אשם. ואז, על־פי לשון החוק: ”וכיפר עליו הכהן לפני יהוה, ונסלח לו” (ויקרא ה׳:20–26).
20 חוק זה העיד על רחמי אלוהים. הוא הועיל לנפגע שהוחזר לו רכושו ושוודאי הוקל לו לאחר שהפוגע התוודה לבסוף. במקביל לכך, החוק הועיל לזה שמצפונו הניע אותו להודות באשמה ולתקן את העוול. אילו לא פעל כך, אלוהים לא היה סולח לו.
21 אומנם איננו כפופים לתורת משה, אך היא חושפת בפנינו את נקודת מבטו של יהוה, כולל עמדתו בנושא הסלחנות (קולוסים ב׳:13, 14). המאמצים מצדנו לתקן עוול שגרמנו למישהו מסבים לאלוהים קורת רוח (מתי ה׳:23, 24). עלינו להכיר בחטא, להודות באשמה ולהתנצל בפני הצד הנפגע. אז יכולים אנו לפנות ליהוה על בסיס קורבן הכופר של ישוע ולדעת בלב סמוך ובטוח שאלוהים סולח לנו (עברים י׳:21, 22).
22. מה עשוי להתלוות לסליחה מאת יהוה?
22 יהוה, כמו הורה אוהב, יסלח לנו וייתכן שיטיל עלינו מידה מסוימת של מוסר (משלי ג׳:11, 12). משיחי שהתחרט אולי יצטרך לוותר על הזכות לשרת כזקן־קהילה, כמשרת עוזר או כמבשר בשירות מלא. זה יכאב לו לאבד לפרק זמן מסוים זכויות שהיו יקרות לו. אך אין להסיק מכך שיהוה אינו סולח. עלינו לזכור שמוסר מאת יהוה הוא עדות לאהבתו כלפינו. יהא זה לטובתנו המרבית אם נקבל את המוסר ונפעל על־פיו (עברים י״ב:5–11).
23. מדוע אל לנו לחשוב שרחמי יהוה רחוקים מאיתנו, ומדוע עלינו לחקות את סלחנותו?
23 עד כמה טוב לדעת שאלוהים הוא אל ”סַלָּח”! יהיו אשר יהיו הטעויות שנעשה, לעולם אל נחשוב שרחמי יהוה רחוקים מאיתנו. אם התחרטנו באמת ובתמים, אם נקטנו צעדים לתיקון המעוות והתפללנו מעומק הלב לבקש את מחילתו על בסיס דמו השפוך של ישוע, בטוחים אנו שיהוה יסלח לנו (יוחנן א׳. א׳:9). הבה נחקה את סלחנותו של יהוה במגעינו זה עם זה. הרי אם יהוה שאינו חוטא יכול לסלוח לנו באהבה, האין זה מן הראוי שאנו, בני אדם חוטאים, נעשה כמיטב יכולתנו לסלוח איש לרעהו?
a המילה ”יִצְרֵנוּ” משמשת גם בהקשר לכלי חומר מעשה ידי יוצר (ישעיהו כ״ט:16).
b חוקר מקרא אחד מציין שהשני ”היה צבע קבוע או בלתי ניתן להסרה. לא טל, לא גשם, לא שטיפה ולא שימוש רב לא היו מסירים אותו”.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
איזו משמעות נושאת סלחנותו של יהוה עבורך?
יחסו של יהוה לחוטאים מימי קדם יכול ללמד אותנו רבות על נכונותו לסלוח.
