1–3.‏ (‏א)‏ מה הניע את ישוע לרצות להידמות לאביו?‏ (‏ב)‏ באילו צדדים של אהבת ישוע נדון?‏

 הראית מימיך כיצד ילד קטן מחקה את אביו?‏ הוא מנסה ללכת כמוהו,‏ לדבר כמוהו ולהתנהג כמוהו.‏ עם הזמן,‏ עשוי הילד לאמץ לעצמו גם את ערכיו המוסריים והרוחניים של אביו.‏ האהבה וההערצה שהוא רוחש לאביו האוהב מניעות אותו להידמות לו.‏

² מה באשר ליחסים בין ישוע לבין אביו השמימי?‏ ”‏אוהב אני את האב”‏,‏ אמר ישוע (‏יוחנן י״ד:‏31‏)‏.‏ איש אינו מסוגל לאהוב את האב יותר מאותו בן,‏ אשר בילה לצדו זמן רב יותר מכל נברא אחר.‏ אהבה זו הניעה את הבן המסור להידמות לאביו (‏יוחנן י״ד:‏9‏)‏.‏

³ בפרקים קודמים בספר דיברנו על כך שישוע חיקה באופן מושלם את כוחו,‏ את צדקתו ואת חוכמתו של יהוה.‏ כיצד שיקף ישוע את אהבת אביו?‏ נדון בשלושה צדדים של אהבת ישוע — רוח של הקרבה עצמית,‏ חמלתו ונכונותו לסלוח.‏

4.‏ כיצד הציב ישוע את הדוגמה האנושית הנעלה ביותר לאהבה המלוּוה בהקרבה עצמית?‏

⁴ ישוע הציב דוגמה מאלפת לאהבה המלוּוה בהקרבה עצמית.‏ הקרבה עצמית היא הנכונות לדאוג קודם כול לצרכים ולבעיות של אחרים.‏ כיצד גילה ישוע אהבה כזו?‏ הוא עצמו הסביר:‏ ”‏אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏13‏)‏.‏ ישוע נתן למעננו את חייו המושלמים בנפש חפצה.‏ זה היה הביטוי הנעלה  ביותר של אהבה מצד כל אדם שהוא.‏ אלא שגם בדרכים אחרות הראה ישוע אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית.‏

5.‏ מדוע ניתן לומר שעזיבת השמים היתה הקרבה אוהבת מצד בנו יחידו של אלוהים?‏

⁵ בקיומו הקדם־אנושי,‏ נהנה בנו יחידו של אלוהים ממעמד ייחודי ונעלה בשמים ומקִרבה הדוקה עם יהוה ועם המוני יצורים רוחניים.‏ למרות יתרונותיו האישיים,‏ בן יקר זה ”‏הריק את עצמו,‏ נטל דמות עבד ונהיה כבני אדם”‏ (‏פיליפים ב׳:‏7‏)‏.‏ הוא היה מוכן מרצונו החופשי לחיות במחיצת בני אדם חוטאים בעולם ה”‏נתון ביד הרָשָע”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ האם לא היתה זו הקרבה אוהבת מצד בן אלוהים?‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ באילו דרכים הראה ישוע בשירותו הארצי אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית?‏ (‏ב)‏ איזו דוגמה נוגעת ללב לאהבה שאינה תלויה בדבר מצויה ביוחנן י״ט:‏25–27‏?‏

⁶ במרוצת שירותו הארצי,‏ גילה ישוע בדרכים שונות אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית.‏ לא נמצא בו שמץ של אנוכיות.‏ הוא היה שקוע ראשו ורובו בשירות,‏ ואף ויתר על נוֹחוּיוֹת טבעיות שבני אדם מורגלים בהן.‏ ”‏לשועלים יש מאורות ולעוף השמים קינים”‏,‏ אמר,‏ ”‏אך בן־האדם אין לו מקום להניח את ראשו”‏ (‏מתי ח׳:‏20‏)‏.‏ מהיותו נגר מיומן,‏ יכול היה להקדיש מזמנו לבניית בית נוח לעצמו או לייצור רהיטים יפים למכירה כדי שיהיה לו מספיק כסף.‏ אך הוא לא השתמש בכישוריו לצבירת נכסים חומריים.‏

⁷ דוגמה נוגעת ללב לאהבתו של ישוע המלוּוה בהקרבה עצמית מצויה ביוחנן י״ט:‏25–27‏.‏ דמיין לעצמך את כל הדברים הרבים שכנראה סערו במוחו ובלבו של ישוע בשעות אחר הצהריים ביום מותו.‏ בשעה שהתענה על עמוד ההוקעה,‏ חשב על תלמידיו,‏ על פעילות ההטפה ובייחוד על נאמנותו שלו ועל חשיבותה לקידוש שם יהוה.‏  כל עתידה של האנושות היה מונח על כתפיו!‏ ולמרות זאת,‏ דקות ספורות לפני מותו,‏ גילה דאגה גם לאמו מרים,‏ שכנראה היתה אז אלמנה.‏ ישוע ביקש מהשליח יוחנן לטפל בה כאילו היתה אמו,‏ והשליח אכן אסף את מרים לביתו.‏ בזאת דאג ישוע לרווחתה הפיסית והרוחנית של אמו.‏ איזה ביטוי יפה של אהבה שאינה תלויה בדבר!‏

8.‏ מה משמעות המילה היוונית שבה משתמש המקרא לתיאור חמלתו של ישוע?‏

⁸ בדומה לאביו,‏ ישוע היה רב חמלה.‏ בכתבי־הקודש מתואר ישוע כמי שעשה מאמצים כנים לעזור לאנשים במצוקה משום שלבו היה עליהם.‏ לתיאור חמלתו של ישוע משתמש המקרא במילה יוונית המיתרגמת למילים ”‏נכמרו רחמיו”‏.‏ חוקר אחד אומר:‏ ”‏מילה זו מתארת.‏.‏.‏ רגש המתעורר בנבכי נפשו של האדם.‏ זו המילה החזקה ביותר ביוונית לרגש של חמלה”‏.‏ נדבר כעת על כמה מצבים שבהם פעל ישוע מתוך חמלה עמוקה.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מדוע חיפשו ישוע ושליחיו מקום שומם?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיב ישוע על כך שההמון פלש לפרטיותו,‏ ומדוע?‏

⁹ ישוע דאג מעומק הלב לצרכים הרוחניים של הזולת.‏ הכתוב במרקוס ו׳:‏30–34 מצביע על הגורם העיקרי שעורר את רחמיו של ישוע.‏ שווה בדמיונך את המתרחש.‏ השליחים היו נרגשים לאחר מסע הטפה נרחב.‏ בשובם לישוע סיפרו לו בהתלהבות את כל מה שראו ושמעו.‏ והנה באו אליהם המונים עד כדי כך שלא היה לישוע ולשליחיו פנאי לאכול.‏ ישוע,‏ שתמיד היה רגיש לנעשה סביבו,‏ שם לב ששליחיו עייפים.‏ אמר להם:‏ ”‏בואו אתם לבדכם למקום שומם ונוחו מעט”‏.‏ הם עלו על סירה בצפון הכינרת ושטו אל מקום שומם.‏ אלא שההמון ראה אותם  עוזבים וגם אחרים שמעו על כך.‏ הכול רצו לאורך החוף הצפוני והקדימו את הסירה!‏

¹⁰ האם כעס עליהם ישוע על כך שפלשו לפרטיותו?‏ כלל וכלל לא!‏ לבו נצבט למראה האלפים שחיכו לו.‏ מרקוס כתב:‏ ”‏כשיצא ישוע וראה המון רב נכמרו רחמיו עליהם,‏ כי היו כצאן אשר אין להם רועה.‏ הוא החל ללמד אותם דברים רבים”‏.‏ ישוע ראה בהם יחידים בעלי צרכים רוחניים.‏ הם היו כצאן ההולכים אנה ואנה בחוסר אונים באין להם רועה שידריכם ויגן עליהם.‏ ישוע ידע שמנהיגי הדת חסרי הלב הזניחו את פשוטי העם במקום להיות להם לרועים דואגים (‏יוחנן ז׳:‏47–49‏)‏.‏ הוא ריחם על העם והחל ללמד אותם ”‏על מלכות אלוהים”‏ (‏לוקס ט׳:‏11‏)‏.‏ שים לב שנכמרו רחמיו על העם עוד לפני שראה את תגובתם לתורתו.‏ במילים אחרות,‏ חמלתו לא באה לאחר שלימד את ההמון,‏ אלא היא שהניעה אותו לעשות כן.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ כיצד התייחסו אל המצורעים בימי המקרא,‏ אך כיצד הגיב ישוע כשניגש אליו איש ”‏נגוע כולו בצרעת”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד השפיעה כנראה הנגיעה של ישוע על המצורע,‏ וכיצד המקרה שקרה לרופא אחד ממחיש זאת?‏

¹¹ ישוע הקל את סבלם של הסובלים.‏ אנשים שסבלו ממחלות שונות חשו בחמלתו של ישוע ונמשכו אליו.‏ הנה דוגמה מוחשית לכך:‏ בשעה שהמוני אנשים הלכו אחרי ישוע,‏ ניגש אליו ”‏איש נגוע כולו בצרעת”‏ (‏לוקס ה׳:‏12‏)‏.‏ בימי המקרא הושמו המצורעים בהסגר כדי להגן על אחרים מהידבקות (‏במדבר ה׳:‏1–4‏)‏.‏ ברבות הימים טיפחו הרבנים עמדה חסרת לב בנושא הצרעת וכפו כללים מכבידים מטעמם.‏ a שים לב לתגובתו של ישוע בראותו את  המצורע:‏ ”‏בא אליו איש מצורע והתחנן לפניו.‏ הוא כרע על ברכיו ואמר לו:‏ ’‏אם תרצה תוכל לטהר אותי’‏.‏ ברוב רחמיו הושיט ישוע את ידו,‏ נגע בו ואמר אליו:‏ ’‏רוצה אני!‏ היטהר!‏’‏ באותו רגע סרה ממנו הצרעת”‏ (‏מרקוס א׳:‏40–42‏)‏.‏ ישוע ידע שאסור היה למצורע להימצא שם.‏ אך במקום להשיב את פניו ריקם,‏ התרגש ישוע עד עמקי נשמתו ועשה מעשה שלא יעלה על הדעת.‏ הוא נגע בו!‏

¹² התוכל לתאר לעצמך עד כמה חשובה היתה הנגיעה הזו למצורע?‏ לפניך מקרה שיכול להמחיש זאת.‏ ד״ר פול בְּרֶנְד,‏ מומחה לצרעת,‏ מספר על מצורע בהודו שהיה ממטופליו.‏ במהלך הבדיקה הניח הרופא את ידו על כתפו של המצורע והסביר לו בעזרת מתורגמנית את הטיפול שיהיה עליו לעבור.‏ לפתע החל המצורע לבכות.‏ ”‏האם אמרתי משהו לא בסדר?‏”‏ שאל הרופא.‏ המתורגמנית שאלה את המצורע בשפתו והשיבה:‏ ”‏לא,‏ דוקטור.‏ הוא אומר שהוא בוכה כי כרכת את ידך סביב כתפו.‏ כבר הרבה שנים שאף אחד לא נגע בו”‏.‏ אין ספק שהנגיעה היתה חשובה אף יותר למצורע שניגש לישוע.‏ בעקבותיה נרפא מן המחלה שבעטיה היה מנודה!‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ באיזו תהלוכה נתקל ישוע בהתקרבו לעיר נעים,‏ ומדוע מדובר היה בנסיבות מצערות במיוחד?‏ (‏ב)‏ מה עשה ישוע מתוך חמלה למען האלמנה מנעים?‏

¹³ ישוע פעל לשיכוך אבלם של אחרים.‏ צער רב אחז בישוע לנוכח אבלם של אחרים.‏ למשל,‏ תן דעתך למקרה המתואר בלוקס ז׳:‏11–15‏.‏ הדבר אירע בערך באמצע תקופת שירותו הארצי.‏ ישוע התקרב אל שער העיר נעים שבגליל ובפאתי העיר ראה תהלוכת לוויה.‏ הנסיבות היו טרגיות במיוחד.‏ המת היה בחור צעיר,‏ בן יחיד לאמו  האלמנה.‏ סביר להניח שבעבר התהלכה אמו בתהלוכה דומה ‏—‏ בלוויה של בעלה.‏ והנה כעת היא בלוויה של בנה,‏ שהיה אולי המשענת היחידה שנותרה לה.‏ ייתכן שההמון שליווה אותה כלל מקוננים שקוננו על המת ונגנים שניגנו נעימות נוגות (‏ירמיהו ט׳:‏16,‏ 17;‏ מתי ט׳:‏23‏)‏.‏ מבטו של ישוע התמקד באֵם מוכת היגון שצעדה כנראה סמוך למיטה שנשאה את גופת בנה.‏

¹⁴ המקרא מוסר ש”‏נכמרו רחמיו”‏ של ישוע על האֵם השכולה.‏ בקול מרגיע אמר לה:‏ ”‏אל תבכי”‏.‏ הוא ניגש מיוזמתו ונגע במיטה.‏ נושאי המיטה ‏—‏ ואולי גם יתר ההמון ‏—‏ נעמדו.‏ בקול סמכותי דיבר ישוע אל הגופה נטולת החיים ואמר:‏ ”‏בחור,‏ הריני אומר לך,‏ קום!‏”‏ מה קרה לאחר מכן?‏ ”‏המת ישב והחל לדבר”‏ כמי שמתעורר משינה עמוקה!‏ לאחר מכן נאמר דבר מרגש מאוד:‏ ”‏וישוע נתן אותו לאמו”‏.‏

15.‏ (‏א)‏ על איזה קשר בין חמלה לבין עשייה מצביעים המקרים שבהם נכמרו רחמיו של ישוע?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים אנו לנהוג כדוגמת ישוע בעניין זה?‏

¹⁵ מה אנו למדים ממקרים אלו?‏ שים לב שבשני המקרים קיים קשר בין חמלה לבין עשייה.‏ ישוע לא יכול היה לראות את מצבם הקשה של אחרים מבלי לרחם ולחמול עליהם,‏ וחמלתו הניעה אותו לפעולה.‏ כיצד יכולים אנו לנהוג כדוגמתו?‏ כמשיחיים מוטלת עלינו החובה לבשר את הבשורה הטובה ולעשות תלמידים.‏ אהבתנו לאלוהים היא המניע העיקרי שדוחף אותנו לפעילות זו.‏ אך עלינו לזכור שפעילותנו היא גם פועל יוצא של חמלה.‏ ההזדהות עם אחרים,‏ כדוגמת ישוע,‏ תעורר בנו את הרצון לעשות כל שביכולתנו כדי לחלוק עימם את הבשורה הטובה (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ מה באשר לגילוי חמלה כלפי אחינו לאמונה  הסובלים או המתאבלים?‏ אין בכוחנו להפיג בדרך נס את כאבם הפיסי או להקים מתים.‏ אולם יש באפשרותנו להביע מיוזמתנו דאגה או לספק עזרה מעשית הולמת כביטוי לחמלתנו (‏אפסים ד׳:‏32‏)‏.‏

16.‏ כיצד נכונותו של ישוע לסלוח באה לידי ביטוי אפילו בהיותו על עמוד ההוקעה?‏

¹⁶ ישוע שיקף את אהבת אביו באופן מושלם בדרך חשובה נוספת ‏—‏ הוא היה ”‏סַלָּח [‏סלחן]‏”‏ (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ נכונותו לסלוח באה לידי ביטוי בהיותו על עמוד ההוקעה.‏ בעומדו לקראת מוות משפיל,‏ כשידיו ורגליו ממוסמרות לעמוד,‏ על מה דיבר ישוע?‏ האם זעק ליהוה שיעניש את מי שהוציאוהו להורג?‏ אדרבה,‏ מבין מילותיו האחרונות אמר:‏ ”‏אבי,‏ סלח להם,‏ כי אינם יודעים מה שהם עושים”‏ b (‏לוקס כ״ג:‏34‏)‏.‏

17–19.‏ באילו דרכים הראה ישוע כי סלח לשליח פטרוס על שהתכחש לו שלוש פעמים?‏

¹⁷ אולי דוגמה מרגשת יותר לסלחנותו של ישוע ניכרת ביחסו לשליח פטרוס.‏ אין ספק שפטרוס אהב את ישוע מעומק לבו.‏ בי”‏ד בניסן,‏ בלילה האחרון לחיי ישוע,‏ אמר לו פטרוס:‏ ”‏אדוני!‏ איתך אני מוכן ללכת גם לבית האסורים גם למוות”‏.‏ ואולם,‏ בחלוף מספר שעות בלבד,‏ התכחש פטרוס לישוע וטען שאפילו אינו מכיר אותו!‏  המקרא מספר את אשר אירע בהתכחשותו השלישית של פטרוס:‏ ”‏אז פנה האדון והביט אל כיפא [‏פטרוס]‏”‏.‏ אחוז ייסורי מצפון ”‏יצא [‏פטרוס]‏ החוצה ומירר בבכי”‏.‏ ייתכן מאוד שלאחר מותו של ישוע עוד באותו יום,‏ תהה השליח,‏ ’‏האם האדון סלח לי?‏’‏ (‏לוקס כ״ב:‏33,‏ 61,‏ 62‏)‏.‏

¹⁸ התשובה לא איחרה לבוא.‏ ישוע הוקם לתחייה בבוקרו של הט”‏ז בניסן,‏ וכנראה באותו יום נראה אישית אל פטרוס (‏לוקס כ״ד:‏34;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏4–8‏)‏.‏ מדוע הקדיש ישוע תשומת לב מיוחדת לשליח שהתכחש לו בצורה כה נחרצת?‏ אפשר שישוע רצה להראות לפטרוס,‏ אשר היכה על חטא,‏ שאדונו עדיין אוהב ומוקיר אותו.‏ אלא שישוע לא הסתפק בכך כדי לחזק את ידי פטרוס.‏

¹⁹ כעבור זמן מה נראה ישוע אל התלמידים בכינרת.‏ במעמד זה שאל ישוע שלוש פעמים את פטרוס (‏אשר התכחש לאדונו שלוש פעמים)‏ האם הוא אוהב אותו.‏ אחרי הפעם השלישית השיב פטרוס:‏ ”‏אדוני,‏ הכול אתה יודע;‏ אתה יודע שאני אוהב אותך”‏.‏ כן,‏ ישוע שמסוגל היה לבחון לבבות,‏ ידע היטב שפטרוס אוהב אותו ורוחש לו חיבה.‏ למרות זאת,‏ ישוע נתן לפטרוס הזדמנות להביע את אהבתו.‏ מעבר לכך,‏ ישוע הטיל על פטרוס להאכיל ולרעות את ’‏צאנו’‏ (‏יוחנן כ״א:‏15–17‏)‏.‏ קודם לכן,‏ נצטווה פטרוס לבשר (‏לוקס ה׳:‏10‏)‏.‏ אלא שעתה,‏ כביטוי יוצא מן הכלל של אמון,‏ הפקיד בידיו ישוע אחריות כבדה ‏—‏ לדאוג לתלמידים העתידיים של המשיח.‏ לא חלף זמן רב וישוע נתן לפטרוס תפקיד חשוב בפעילותם של התלמידים (‏מעשי השליחים ב׳:‏1–41‏)‏.‏ עד כמה הוקל לפטרוס כשראה שישוע סלח לו ולא איבד את אמונו בו!‏

20,‏ 21.‏ כיצד נוכל לדעת באמת ובתמים ”‏את אהבת המשיח”‏?‏

²⁰ דבר יהוה מיטיב לתאר את אהבת המשיח.‏ כיצד עלינו להיענות לאהבתו של ישוע?‏ המקרא מעודד אותנו ”‏לדעת את אהבת המשיח הנשגבה מדעת”‏ (‏אפסים ג׳:‏19‏)‏.‏ כפי שראינו,‏ ספרי הבשורה המתארים את חייו ושירותו של ישוע מלמדים אותנו רבות על אהבת המשיח.‏ אך כדי ”‏לדעת את אהבת המשיח”‏ במלוא מובן המילה,‏ אין די לדעת את מה שהמקרא מספר עליו.‏

²¹ המונח היווני המתורגם למילה ”‏לדעת”‏ משמעו לדעת ”‏בייחוד מתוך ניסיון”‏.‏ אם נאהב כפי שאהב ישוע ‏—‏ ניתן מעצמנו למען אחרים ללא שמץ של אנוכיות,‏ נדאג לצורכיהם בחמלה ונסלח להם מכל הלב ‏—‏ רק אז נוכל להבין באמת ובתמים את רגשותיו של ישוע.‏ הניסיון הוא הדרך ”‏לדעת את אהבת המשיח הנשגבה מדעת”‏.‏ לעולם אל נשכח שככל שנידמה למשיח,‏ כך נתקרב אל האחד שאותו חיקה ישוע באופן מושלם,‏ אל יהוה אלוהינו האוהב.‏