פרק 14
מדוע עלינו לסלוח
האם קרה לך פעם שמישהו עשה לך משהו רע?— האם הוא פגע בך או העליב אותך?— האם אתה צריך להחזיר לו רעה תחת רעה?—
רבים פוגעים בחזרה במי שפוגע בהם. אבל ישוע לימד שעלינו לסלוח למי שפגעו בנו (מתי ו׳:12). ואם מישהו פוגע בנו פעמים רבות, כמה פעמים עלינו לסלוח לו?—
זה מה שפטרוס רצה לדעת. יום אחד הוא ניגש לישוע ושאל: ’האם עלי לסלוח לו עד שבע פעמים?’ זה לא מספיק שבע פעמים. ישוע אמר: ’עליך לסלוח שבעים ושבע פעמים’.
אחרי כל כך הרבה פעמים אפילו לא היינו זוכרים את כל הפגיעות או את כל הדברים הרעים שעשו לנו. ולזה התכוון ישוע: לא לנסות לזכור כמה פעמים חטאו לנו. אם מי שפגע בנו מבקש סליחה, אנחנו צריכים לסלוח לו.
ישוע רצה להראות לתלמידיו עד כמה חשוב להיות סלחנים. לכן, לאחר שהשיב על שאלת פטרוס, סיפר לתלמידיו סיפור. האם אתה רוצה לשמוע את הסיפור?—
היה היה מלך נדיב וטוב לב. מרוב טובו היה מלווה לעבדיו כסף כשהיו זקוקים לעזרה. יום אחד רצה המלך שעבדיו יחזירו לו את כספו. אחד העבדים שהובא בפני המלך היה חייב לו 60 מיליון דינר. זה הרבה מאוד כסף!
אלא שהעבד השתמש בכל הכסף שהלווה לו המלך, ולא היה באפשרותו להחזיר את ההלוואה.
לכן המלך ציווה שהעבד יימכר. עוד ציווה המלך למכור גם את אשתו ואת ילדיו ואת כל רכושו. כך יקבל המלך את כספו בחזרה. כיצד הרגיש לדעתך העבד כששמע זאת?—כרע העבד בפני המלך והתחנן: ’אנא, תן לי עוד זמן ואשלם לך את כל מה שאני חייב לך’. אילו היית במקום המלך, מה היית עושה לעבד?— המלך ריחם על העבד, ומחל לו. הוא אמר לעבד שהוא לא חייב להחזיר לו את הכסף, אפילו לא דינר אחד מתוך ה־60 מיליון. אין ספק שהעבד יצא משם שמח מאוד.
אבל מה עשה העבד לאחר מכן? כשיצא ראה עבד אחר שהיה חייב לו רק מאה דינר. הוא תפס אותו בגרונו, החל לחנוק אותו ואמר: ’החזר לי את המאה דינר שאתה חייב לי!’ התוכל לתאר לעצמך שמישהו יעשה דבר כזה, בייחוד אחרי שהמלך ויתר לו על חוב כל כך גדול?—
ובכן, העבד שהיה חייב רק מאה דינר היה עני. הוא לא יכול היה לשלם את הכסף מייד. לכן, נפל לרגלי חברו העבד והתחנן: ’אנא, תן לי עוד זמן ואשלם לך את כל מה שאני חייב לך’. האם היה עליו לתת לעבד הזה זמן נוסף?— מה אתה היית עושה?—
האיש הזה לא היה נדיב כמו המלך. הוא דרש שכספו יוחזר לו תיכף ומייד. מאחר שלא היה בידי העבד לשלם לו, השליך אותו לכלא. עבדים אחרים ראו את הנעשה והתעצבו מאוד. הם ריחמו על העבד שהושלך לכלא, וסיפרו על כך למלך.
הדבר לא מצא חן גם בעיני המלך. הוא כעס מאוד על העבד הלא־סלחן. לכן זימן אותו אליו ואמר: ’עבד רשע, האם לא מחלתי לך על מה שהיית חייב לי? האם לא היית צריך גם אתה למחול לחברך העבד?’
העבד הלא־סלחן היה צריך ללמוד מן המלך הטוב. אך הוא לא למד. המלך השליך את העבד לכלא עד אשר ישלם לו את ה־60 מיליון דינר. ברור שבכלא לא יכול היה העבד להרוויח כסף ולשלם למלך. נגזר עליו להישאר בכלא עד יום מותו.
כאשר סיים ישוע את סיפורו, אמר לתלמידיו: ”ככה גם אבי שבשמים יעשה לכם אם לא תמחלו איש לאחיו בכל לבבכם” (מתי י״ח:21–35).
עליך להבין שכולנו חייבים לאלוהים חוב גדול. הוא העניק
לנו חיים! לכן בהשוואה לְמה שאנו חייבים לאלוהים, אנשים אחרים חייבים לנו מעט מאוד. מה שהם חייבים לנו דומה למאה דינר שהעבד היה חייב לחברו. ומה שאנו חייבים לאלוהים בגלל חטאינו דומה ל־60 מיליון דינר שהעבד היה חייב למלך.אלוהים הוא אל נדיב מאוד. הוא סולח לנו על המעשים הרעים שעשינו. אין הוא לוקח מאיתנו את חיינו כדרך לשלם את החוב. אבל הנה הלקח שעלינו לזכור: אלוהים יסלח לנו אך ורק אם נסלח לאחרים. צריך לחשוב על כך ברצינות, נכון?—
לכן אם מישהו עושה לך משהו רע ואחר כך מצטער על כך ומבקש סליחה, מה תעשה? האם תסלח לו?— ואם הוא יפגע בך הרבה פעמים? האם בכל זאת תסלח לו?—
אם אנו מבקשים סליחה ממישהו, אנו רוצים שהוא יסלח לנו, נכון?— לכן, עלינו גם לסלוח לאחרים. לא מספיק לומר שאנו סולחים. צריך לסלוח מכל הלב. אם נתנהג כך, נוכיח שבאמת חשוב לנו להיות תלמידיו של המורה הגדול.
כדי להבין עד כמה חשוב להיות סלחנים, נקרא גם במשלי י״ט:11; מתי ו׳:14, 15; לוקס י״ז:3, 4.