האם אכלת היום ארוחה?‏— מי הכין את הארוחה?‏— אולי אמא הכינה או מישהו אחר.‏ אם כן,‏ מדוע עלינו להודות על כך לאלוהים?‏— מכיוון שאלוהים הוא זה שמצמיח את האוכל.‏ עם זאת,‏ עלינו להודות גם למי שהכין את הארוחה או למי שהגיש לנו אותה.‏

לפעמים אנחנו שוכחים לומר תודה לאנשים שעושים למעננו מעשים טובים.‏ בתקופת חייו של המורה הגדול עלי אדמות היו מספר מצורעים ששכחו לומר תודה.‏

האם אתה יודע מהו מצורע?‏— מצורע הוא איש שיש לו מחלה הנקראת צרעת.‏ מחלה זו עלולה לגרום לחלק מן הבשר לנשור מן הגוף.‏ בימי ישוע נאלצו המצורעים לחיות הרחק מבני אדם אחרים.‏ אם מצורע ראה מישהו מתקרב,‏ היה עליו להזהיר אותו בקול רם כדי שישמור מרחק,‏ כי מי שהתקרב יותר מדי עלול היה להידבק במחלה.‏

ישוע נהג בטוּב לב עם המצורעים.‏ יום אחד,‏ בדרכו לירושלים,‏ עמד ישוע לעבור דרך כפר קטן.‏ סמוך לכפר יצאו לקראתו עשרה מצורעים.‏ הם שמעו שאלוהים נתן לישוע את הכוח לרפא כל מיני מחלות.‏

המצורעים לא התקרבו אל ישוע,‏ אלא נעמדו ממרחק.‏ הם האמינו שישוע יכול להסיר מעליהם את הצרעת.‏ לכן  כראותם את המורה הגדול,‏ קראו לעברו:‏ ’‏ישוע,‏ המורה,‏ עזור לנו!‏’‏

האם אתה מרחם על אנשים חולים?‏— ישוע ריחם עליהם.‏ הוא ידע עד כמה עצוב להיות מצורע.‏ לכן השיב להם ואמר:‏ ”‏לכו והֵרָאו אל הכוהנים”‏ (‏לוקס י״ז:‏11–14‏)‏.‏

מדוע אמר להם ישוע לעשות זאת?‏ זה היה בגלל החוק שנתן יהוה לעמו בנושא המצורעים.‏ החוק קבע כי כהן אלוהים צריך לבדוק את בשרו של המצורע,‏ ולקבוע אם המצורע נרפא כליל ממחלתו.‏ אם הבריא,‏ הותר לו לשוב ולחיות בין אנשים בריאים (‏ויקרא י״ג:‏16,‏ 17‏)‏.‏

 אבל אותם מצורעים היו עדיין חולים במחלתם.‏ האם הלכו הם אל הכהן כפי שישוע הורה להם?‏— כן,‏ ומייד.‏ האנשים האלה האמינו שישוע ירפא את מחלתם.‏ ומה קרה?‏

בדרכם אל הכהן סרה מעליהם צרעתם.‏ בשרם נרפא.‏ הם נעשו בריאים ושלמים!‏ אמונתם בישוע באה על שכרה,‏ והם שמחו מאוד.‏ מה היה עליהם לעשות כדי להביע את תודתם?‏ מה אתה היית עושה?‏—‏

אחד מן הנרפאים חזר אל ישוע.‏ הוא הילל ושיבח את יהוה אלוהים.‏ וכך ראוי היה משום שהכוח לרפאו בא מאלוהים.‏ האיש גם נפל לרגלי המורה הגדול והודה לו.‏ הוא היה ממש אסיר תודה לישוע על מה שעשה למענו.‏

אך מה לגבי התשעה האחרים?‏ ישוע שאל:‏ ’‏האם לא נרפאו עשרה מצורעים?‏ היכן התשעה האחרים?‏ האם רק אחד חזר לתת כבוד לאלוהים?‏’‏

כן,‏ רק אחד מתוך העשרה נתן כבוד ותהילה  לאלוהים וחזר להודות לישוע.‏ האיש הזה היה שומרוני,‏ אדם מארץ אחרת.‏ כל התשעה האחרים לא הודו לאלוהים,‏ ולא הודו לישוע (‏לוקס י״ז:‏15–19‏)‏.‏

למי מביניהם אתה דומה?‏ אנו רוצים להיות כמו השומרוני,‏ נכון?‏— לכן אם מישהו עושה למעננו מעשה טוב,‏ מה אנו צריכים לזכור?‏— עלינו לזכור לומר תודה.‏ אנשים לפעמים שוכחים לומר תודה.‏ אבל זה חשוב להגיד תודה.‏ כשאנו אומרים תודה,‏ יהוה אלוהים ובנו,‏ ישוע,‏ מרוצים.‏

אם תחשוב על כך תזכור שאנשים עשו למענך הרבה דברים.‏ למשל,‏ האם היית פעם חולה?‏— אולי מעולם לא היית חולה כמו אותם עשרה מצורעים,‏ אבל ייתכן שהצטננת או שהיו לך כאבי בטן.‏ האם מישהו טיפל בך?‏— אולי נתנו לך תרופה ועשו למענך דברים אחרים.‏ שמחת שעזרו לך להבריא,‏ נכון?‏—

השומרוני הודה לישוע על כך שריפא אותו,‏ ותודתו שימחה את ישוע.‏ האם אתה חושב שאמך או אביך ישמחו אם תודה להם על מה שהם עושים למענך?‏— כן,‏ הם ישמחו.‏

יש אנשים שעושים למענך מעשים טובים מדי יום או מדי  שבוע.‏ אולי זו העבודה שלהם,‏ ובכל זאת ייתכן שהם עושים זאת בשמחה.‏ אבל אתה עלול לשכוח להודות להם.‏ מורתך אולי עובדת קשה כדי לעזור לך ללמוד.‏ זו העבודה שלה.‏ למרות זאת,‏ היא תשמח אם תודה לה על עזרתה.‏

לעתים אנשים עושים למענך דברים קטנים.‏ האם מישהו פתח בשבילך את הדלת?‏ האם העבירו לך אוכל בשולחן?‏ זה מנומס לומר תודה גם על דברים קטנים אלה.‏

אם לא נשכח לומר תודה לאנשים בשר ודם,‏ סביר להניח שלא נשכח לומר תודה לאבינו שבשמים.‏ והרי יש כל כך הרבה דברים שעליהם צריך להודות ליהוה!‏ הוא נתן לנו את החיים ואת כל הדברים הטובים שמהם אנו נהנים.‏ אם כן,‏ יש לנו הרבה סיבות לומר יום יום דברים טובים על אלוהים וכך לתת לו כבוד.‏