פרק 29
האם כל המסיבות רצויות בעיני אלוהים?
האם אתה אוהב ללכת למסיבות?— הן יכולות להיות מאוד מהנות. האם לדעתך המורה הגדול רוצה שנלך למסיבות?— ובכן, הוא הלך למסיבת חתונה יחד עם כמה מתלמידיו. יהוה הוא ”האל המאושר”, ולכן הוא נהנה לראות אותנו מבלים בנעימים במסיבות טובות (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח; יוחנן ב׳:1–11).
בעמוד 29 מסופר שיהוה חצה את ים סוף כדי שבני ישראל יוכלו לעבור דרכו. האם אתה זוכר שקראנו את הסיפור?— אחר כך, שרו ורקדו בני העם והודו ליהוה. זה היה ממש כמו מסיבה. האנשים שמחו מאוד, ואין לנו ספק שגם אלוהים שמח (שמות ט״ו:1, 20, 21).
כעבור 40 שנה בקירוב, הלכו בני ישראל למסיבה גדולה אחרת. במקרה הזה, האנשים שהזמינו אותם למסיבה לא היו עובדי יהוה. אותם אנשים למעשה השתחוו לאלים אחרים וקיימו יחסי מין מחוץ לנישואין. האם אתה חושב שהיה ראוי ללכת למסיבה כזו?— יהוה לא היה במדבר כ״ה:1–9; קורינתים א׳. י׳:8).
מרוצה מכך, והוא העניש את בני ישראל (המקרא מספר לנו גם על שתי מסיבות יום הולדת. האם אחת מהן נערכה לכבוד יום הולדתו של המורה הגדול?— לא. שתי המסיבות נערכו לכבוד אנשים שלא שירתו את יהוה. אחת מהן היתה מסיבת יום הולדתו של המלך הורדוס אנטיפס. הוא היה מושל מחוז הגליל בימי ישוע.
המלך הורדוס עשה הרבה מעשים רעים. הוא לקח לעצמו את הורודיה, אשת אחיו. יוחנן המטביל, שהיה משרת אלוהים, הוכיח אותו על כך. דברי יוחנן לא נעמו לאוזני הורדוס, ולכן הוא כָּלַא אותו בבית הסוהר (לוקס ג׳:19, 20).
בזמן שיוחנן היה בבית הסוהר, הגיע יום הולדתו של המלך הורדוס. לשם כך, ארגן הורדוס מסיבה גדולה, והזמין הרבה אנשים חשובים. כולם אכלו, שתו ונהנו. בהמשך נכנסה בתה של הורודיה ורקדה לפניהם. הריקוד מצא חן בעיני כל המסובים,
והמלך הורדוס החליט להעניק לה מתנה מיוחדת. אמר לה המלך: ”מה שתבקשי ממני אתן לך עד חצי המלכות!”מה היא תבקש? כסף? בגדים יפים? ארמון משלה? הנערה לא ידעה מה לומר. לכן הלכה אל הורודיה אמהּ ואמרה: ”מה אבקש?”
הורודיה שנאה את יוחנן המטביל שנאת מוות. לכן אמרה לבתה לבקש את ראשו. חזרה הנערה אל המלך וביקשה: ”אני רוצה שתיתן לי עכשיו בקערה את ראש יוחנן המטביל!”
המלך הורדוס לא רצה להרוג את יוחנן כיוון שידע שיוחנן אדם טוב. אבל הוא הבטיח הבטחה, והוא חשש מתגובתם של יתר המסובים אם יחזור בו. לכן שלח מישהו אל בית הסוהר כדי לכרות את ראשו של יוחנן. האיש חזר מייד. הוא הביא את ראשו של יוחנן בקערה, ונתן אותו לנערה. הנערה נתנה אותו לאמהּ (מרקוס ו׳:17–29).
מסיבת יום ההולדת השנייה המוזכרת במקרא לא היתה טובה יותר. המסיבה נערכה לכבוד מלך מצרים. גם במסיבה זו דרש המלך שיכרתו את ראשו של מישהו. אחרי כן, תלה את בראשית מ׳:19–22) האם אתה חושב ששתי המסיבות הללו מצאו חן בעיני אלוהים?— האם היית משתתף בהן?—
האיש כדי שהציפורים יאכלו אותו! (אנו יודעים שכל מה שכתוב במקרא נכתב מתוך סיבה מסוימת. המקרא מזכיר רק שתי מסיבות יום הולדת. בשתיהן נעשו דברים רעים כחלק מן המסיבה. אם כן, מה לדעתך רוצה אלוהים לומר לנו בנוגע למסיבות ימי הולדת? האם אלוהים רוצה שנחגוג ימי הולדת?—
זה נכון שבימינו לא כורתים ראשים במסיבות כאלו. אבל הרעיון הזה של חגיגת ימי הולדת התחיל אצל אנשים שלא עבדו את אלוהי האמת. האנציקלופדיה הקתולית מציינת בנוגע למסיבות ימי ההולדת המוזכרות במקרא: ”רק חוטאים... ערכו חגיגות גדולות לכבוד יום הולדתם”. האם אנו רוצים להיות כמוהם?—
מה באשר למורה הגדול? האם חגג ישוע את יום הולדתו?— לא, בשום מקום בכתבי־הקודש לא מסופר על מסיבת יום הולדת שנערכה לכבוד ישוע. לאמיתו של דבר, תלמידיו הקדומים של ישוע לא חגגו את יום הולדתו. האם אתה יודע מדוע הוחלט מאוחר יותר לחגוג את יום הולדתו של ישוע ב־25 בדצמבר?—
על־פי האנציקלופדיה בהוצאת וורלד בוק תאריך זה נבחר משום ש”תושבי רומא קיימו ביום הזה חג לכבוד האל סָטוּרְן, לרגל מולד השמש”. לכן הם בחרו לחגוג את יום הולדתו של ישוע בתאריך שבו כבר היה חג לעובדי אלילים.
האם אתה יודע מדוע לא ייתכן שישוע נולד בדצמבר?— מפני שהמקרא מציין שכאשר נולד ישוע, היו רועים שעדיין לנו בלילה בשדה (לוקס ב׳:8–12). הם בוודאי לא היו נשארים בחוץ בחודש דצמבר הקר והגשום.
רבים יודעים שחג המולד איננו תאריך הולדתו של ישוע. הם גם יודעים שבאותו יום קיימו עובדי אלילים חג שלא מצא חן בעיני אלוהים. ולמרות זאת, רבים חוגגים את חג המולד. יותר חשוב להם לחגוג מאשר ללמוד מה אלוהים חושב על כך. אנחנו, לעומת זאת, רוצים להשביע את רצון יהוה, נכון?—
לכן כאשר מתקיימות מסיבות עלינו לוודא שהן מקובלות על יהוה. אפשר לערוך מסיבות בכל זמן במשך השנה, ולא צריך לחכות ליום מיוחד. אנו יכולים לאכול מאכלים טובים ולשחק במשחקים. האם אתה רוצה לארגן מסיבה?— אולי תדבר על כך עם הוריך, והם יעזרו לך לתכנן אותה. זה יהיה נחמד, נכון?— אבל לפני שתתכנן תוכניות, עליך לוודא שהמסיבה תמצא חן בעיני אלוהים.
הפסוקים הבאים מראים גם הם עד כמה חשוב לעשות תמיד את מה שמוצא חן בעיני אלוהים: משלי י״ב:2; יוחנן ח׳:29; רומים י״ב:2; יוחנן א׳. ג׳:22.