הנביא דניאל חי יותר מ־500 שנה לפני הולדת ישוע.‏ למרות זאת,‏ יהוה מסר לו מידע שלפיו ניתן לחשב את המועד המדויק שבו יימשח ישוע למשיח.‏ נאמר לדניאל:‏ ”‏ותֵדע ותַשְׂכֵּל מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד [‏מנהיג]‏,‏ שָׁבֻעִים שבעה,‏ ושָׁבֻעִים שישים ושניים”‏ (‏דניאל ט׳:‏25‏)‏.‏

 כדי לחשב את מועד ביאת המשיח,‏ עלינו קודם כול לברר מהי נקודת ההתחלה של התקופה אשר בסיומה יבוא המשיח.‏ על־פי הנבואה,‏ נקודת ההתחלה היא ”‏מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים”‏.‏ מתי ’‏יצא הדבר להשיב ולבנות ירושלים’‏?‏ לפי ספר נחמיה,‏ הדבר לבנות מחדש את חומות ירושלים יצא ב”‏שנת עשרים לארתחשסתא המלך”‏ (‏נחמיה ב׳:‏1,‏ 5–8‏)‏.‏ היסטוריונים מאשרים כי שנת 474 לפה״ס הייתה שנת מלכותו המלאה הראשונה של ארתחשסתא.‏ לפיכך,‏ שנת העשרים למלכותו חלה ב־455 לפה״ס.‏  כעת מצאנו את נקודת ההתחלה לנבואה המשיחית בדניאל:‏ 455 לפה״ס.‏

דניאל מציין כמה זמן יחלוף עד בואו של ”‏משיח נגיד”‏.‏ הנבואה מציינת ”‏שבועים שבעה,‏ ושבועים שישים ושניים”‏ — בסך הכול 69 שבועות.‏ מה אורכו של פרק זמן זה?‏ מספר פרשני מקרא מודים כי לא מדובר כאן בשבועות בני שבעה ימים,‏ אלא בשבועות של שנים.‏ במילים אחרות,‏ כל שבוע מייצג שבע שנים.‏ שבועות של שנים,‏ או פרקי זמן של שבע שנים,‏ היו מושג מוכר ליהודים בימי קדם.‏ לדוגמה,‏ היהודים ציינו שנת שמיטה כל שנה שביעית (‏שמות כ״ג:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אם כן,‏ 69 השבועות הנבואיים מסתכמים ב־69 יחידות בנות 7 שנים כל אחת,‏ כלומר,‏ 483 שנה.‏

עתה כל שנותר לנו הוא לחשב.‏ אם נמנה 483 שנה משנת 455 לפה״ס נגיע לשנת 29 לספירה.‏ בשנה זו בדיוק נטבל ישוע ונמשח למשיח!‏ a (‏לוקס ג׳:‏1,‏ 2,‏ 21,‏ 22‏)‏ האין זו התגשמות מרשימה של נבואת מקרא?‏