מיליוני בני אדם רואים בצלב סמל אהוב ומוערך.‏ האנציקלופדיה בריטניקה (‏אנג׳)‏ מכנה את הצלב ”‏הסמל המרכזי של הנצרות”‏.‏ עם זאת,‏ המשיחיים האמיתיים אינם משתמשים בצלב לצורכי פולחן.‏ מדוע?‏

אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שישוע המשיח לא מת על צלב.‏ המילה היוונית המתורגמת על־פי־רוב ל”‏צלב”‏ היא סְטַאוּרוֹס.‏ ביסודו של דבר משמעה ”‏מוט או עמוד אנכיים”‏.‏ המילה ”‏[‏סְטַאוּרוֹס‏]‏ אין משמעה בשום פנים ואופן שתי קורות עץ המונחות זו על גבי זו בכל זווית שהיא.‏.‏.‏ אין דבר וחצי דבר ביוונית של [‏הברית החדשה]‏ המרמז על שתי קורות עץ”‏ (‏The Companion Bible‏)‏.‏

 במספר פסוקים משתמשים כותבי המקרא במילה אחרת לציון המתקן שעליו הומת ישוע.‏ מדובר במילה היוונית קְסִילוֹן (‏מעשי השליחים ה׳:‏30;‏ י׳:‏39;‏ י״ג:‏29;‏ גלטים ג׳:‏13;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏24‏)‏.‏ מילה זו פירושה ”‏קורת עץ”‏,‏ ”‏מקל,‏ אַלָה או עץ”‏.‏

הרמן פוּלדה מסביר בספרו,‏ הצלב והצליבה (‏Das Kreuz und die Kreuzigung)‏,‏ מדוע נהוג היה להוציא להורג על עמוד עץ פשוט:‏ ”‏לא בכל אתר שנבחר להוצאה להורג פומבית היו עצים.‏ על כן תקעו בקרקע קורה פשוטה ואליה קשרו או מסמרו את פורעי החוק בכפות ידיהם ולעתים גם בכפות רגליהם”‏.‏

עם זאת,‏ ההוכחה המשכנעת מכול מצויה בדבר־אלוהים.‏ השליח פאולוס אומר:‏ ”‏המשיח פדה אותנו מקללת התורה בכך שהיה לקללה בעדנו — שכן הכתוב אומר,‏ ’‏קללת אלוהים תלוי על עץ’‏”‏ (‏גלטים ג׳:‏13‏)‏.‏ פאולוס מצטט כאן מדברים כ״א:‏22,‏ 23 ושם מדובר מפורשות על עמוד עץ ולא על צלב.‏ מאחר שמתקן זה ששימש להוצאה להורג הפך את האדם ל”‏קללה”‏,‏ לא יאה למשיחיים לעטר את בתיהם בתמונות ובפסלים המציגים את ישוע כמוקע על עץ.‏

אין כל ראיות לכך שב־300 השנים שלאחר מות המשיח השתמשו מאמיניו בצלב לצורכי פולחן.‏ במאה הרביעית לספירה התנצר הקיסר עובד האלילים קונסטנטינוס וקידם את הצלב כסמל הנצרות.‏ יהיו אשר יהיו מניעיו של קונסטנטינוס,‏ לא היה שום קשר בין הצלב ובין ישוע המשיח.‏ לאמיתו של דבר,‏ הצלב הוא סמל ממקור אלילי.‏ האנציקלופדיה הקתולית החדשה (‏אנג׳)‏ מודה:‏ ”‏הצלב מצוי בתרבויות טרום נוצריות ובתרבויות לא־נוצריות”‏.‏ מקורות מוסמכים אחרים קושרים את הצלב לפולחן הטבע ולטקסי מין פגאניים.‏

אם כן,‏ מדוע הופץ סמל אלילי זה?‏ כפי הנראה,‏ כדי להקל על עובדי האלילים לקבל עליהם את הנצרות.‏ המקרא יוצא נגד סגידה לכל סמל אלילי שהוא (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14–18‏)‏.‏ עוד אוסרים כתבי־הקודש עבודת אלילים על כל צורותיה  ‏(‏שמות כ׳:‏4,‏ 5;‏ קורינתים א׳.‏ י׳:‏14‏)‏.‏ לא בכדי נמנעים המשיחיים האמיתיים משימוש בצלב לצורכי פולחן.‏ a