נספחים
מה היא ”בבל הגדולה”
ספר ההתגלות מכיל ביטויים שאין להבינם פשוטם כמשמעם, משום שהוא נמסר באמצעות אותות. לדוגמה, מוזכרת בו אישה שעל מצחה כתוב שמה: ”בבל הגדולה”. נאמר עליה שהיא יושבת על ”המונים... ואומות” (ההתגלות י״ז:1, 5, 15). מאחר ששום אישה בשר ודם אינה מסוגלת לעשות כן, המסקנה המתבקשת היא שבבל הגדולה היא אישה סמלית. אם כן, את מה מייצגת זונה סמלית זו?
בההתגלות י״ז:18 מתוארת אותה אישה סמלית בתור ”העיר הגדולה המולכת על מלכי הארץ”. המונח ”עיר” מצביע על קבוצת אנשים מאורגנת. מאחר ש”העיר הגדולה” שולטת ב”מלכי הארץ”, האישה ששמה בבל הגדולה היא ודאי ארגון רב השפעה בהיקף בינלאומי. ניתן בהחלט לכנותו מעצמה עולמית. איזו מין מעצמה? זו מעצמה דתית. ראה כיצד קטעים אחרים בספר ההתגלות מוליכים אותנו למסקנה זו.
מעצמה יכולה להיות פוליטית, מסחרית או דתית. האישה ששמה בבל הגדולה אינה מעצמה פוליטית מפני שדבר־אלוהים מציין כי ”מלכי הארץ”, כלומר, הגורמים הפוליטיים של העולם, ”זנו” עימה. תַזנותה נוגעת לקשרים שהיא קושרת עם מנהיגי העולם הזה, וזו הסיבה שהיא מכונה ”הזונה הגדולה” (ההתגלות י״ז:1, 2; יעקב ד׳:4).
לא ייתכן שבבל הגדולה היא מעצמה מסחרית משום ש”סוחרי הארץ”, המסמלים את גורמי המסחר, יתאבלו על השמדתה. למעשה, הן המלכים והן הסוחרים מתוארים כמי שיביטו בה ”מרחוק” (ההתגלות י״ח:3, 9, 10, 15–17). לפיכך, המסקנה ההגיונית היא שבבל הגדולה אינה מעצמה פוליטית או מסחרית, אלא דתית.
כתימוכין לזהותה הדתית של בבל הגדולה, נאמר שהיא מתעה את כל הגויים ’בכישופיה’ (ההתגלות י״ח:23). מאחר שהספיריטיזם על כל צורותיו מקורו בדתות ובשדים, אין פלא שהמקרא מכנה את בבל הגדולה ”מעון שדים” (ההתגלות י״ח:2; דברים י״ח:10–12). מעצמה זו מתוארת גם כמי שפועלת נגד דת האמת ורודפת ”נביאים” ו”קדושים” (ההתגלות י״ח:24). לאמיתו של דבר, בבל הגדולה שונאת שנאת מוות את דת האמת עד כדי כך שהיא רודפת עד צוואר את ”עדי ישוע” ואף רוצחת אותם (ההתגלות י״ז:6). לפיכך, אישה זו ששמה בבל הגדולה היא סמל ברור למעצמה העולמית של דתות הכזב, המאגדת בתוכה את כל הדתות הפועלות בניגוד לרצונו של יהוה אלוהים.
