זמן קצר לפני מותו הצהיר ישוע:‏ ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים,‏ ואחרי כן יבוא הקץ” (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ אך כיצד תבוצע פעילות בישור חובקת עולם זו?‏ על־ידי יישום הדוגמה שהציב ישוע בהיותו עלי אדמות (‏לוקס ח׳:‏1‏)‏.‏

אנו מנסים להגיע אל האנשים בבתיהם.‏ ישוע לימד את תלמידיו לבשר את הבשורה הטובה מבית לבית (‏מתי י׳:‏11–13;‏ מעשי השליחים ה׳:‏42;‏ כ׳:‏20‏)‏.‏ לאותם מבשרים בני המאה הראשונה לספירה הוקצו שטחי הטפה מוגדרים (‏מתי י׳:‏5,‏ 6;‏ קורינתים ב׳.‏ י׳:‏13‏)‏.‏ וכך גם בימינו:‏ פעילות הבישור שלנו מאורגנת היטב,‏ ולכל קהילה מוקצה שטח הטפה משלה.‏ הדבר מאפשר לנו לקיים את מצוות ישוע ”להכריז.‏.‏.‏ ולהעיד ביסודיות” (‏מעשי השליחים י׳:‏42‏)‏.‏

אנו משתדלים לבשר בכל מקום שיש בו אנשים.‏ ישוע בישר לאנשים גם במקומות ציבוריים,‏ כמו על שפת הים או ליד באר ציבורית,‏ והציב בזאת דוגמה לתלמידיו (‏מרקוס ד׳:‏1;‏ יוחנן ד׳:‏5–15‏)‏.‏ גם אנו משוחחים עם אנשים על המקרא בכל מקום אפשרי — ברחובות,‏ בבתי עסק,‏ בפארקים או בטלפון.‏ כמו כן,‏ בהזדמנויות המתאימות אנו מבשרים לשכנינו,‏ לעמיתינו לעבודה,‏ לחברינו לספסל הלימודים ולקרובי משפחה.‏ * תודות לכל המאמצים המשותפים הללו מיליוני בני אדם ברחבי תבל שומעים את ’‏בשורת הישועה’‏ (‏תהלים צ״ו:‏2‏)‏.‏

האם אתה יכול לחשוב על מישהו שהיית רוצה לבשר לו על מלכות אלוהים ולהסביר לו כיצד בשורה זו נוגעת לעתידו?‏ אל תשמור לעצמך את בשורת התקווה.‏ חלוק אותה עמו בהקדם האפשרי!‏

• איזו ”בשורה טובה” חייבת להישמע ברבים?‏

• כיצד מחקים עדי־יהוה את שיטת הבישור של ישוע?‏