1,‏ 2.‏ (‏א)‏ באיזו שיטה השתמש ישוע כדי לדבר אל קהל גדול?‏ (‏ב)‏ כיצד חיקו תלמידיו הנאמנים של המשיח את דוגמתו,‏ ומדוע?‏

 המוני המונים מתקהלים סביב ישוע על חוף האגם,‏ אך הוא נכנס לסירה ומתרחק מעט מן החוף.‏ מדוע?‏ הוא יודע שפני המים יגבירו את עוצמת קולו וכך יוכל קהל האנשים הרב לשמוע את הבשורה בצורה ברורה יותר ‏(‏קרא מרקוס ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

² בעשרות השנים שלפני ואחרי לידת המלכות חיקו תלמידיו הנאמנים של המשיח את דוגמתו;‏ הם נעזרו בשיטות חדשניות להפצת הבשורה הטובה על המלכות בקרב קהלים גדולים.‏ עם השתנות הנסיבות והיווצרות טכנולוגיות חדשות,‏ מוסיפים משרתי אלוהים תחת הנהגת המלך להכניס חידושים בשיטות הבישור ולהסתגל לתנאים הקיימים.‏ ברצוננו להגיע לרבים ככל האפשר בטרם יבוא הקץ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ תן דעתך למקצת השיטות ששימשו אותנו בעבר ולחלק מן השיטות המשמשות אותנו כיום על מנת להגיע לאנשים בכל מקום.‏ כמו כן,‏ חשוב באילו דרכים תוכל לחקות את האמונה שגילו מבשרי הבשורה הטובה באותם ימים ראשונים.‏

3.‏ מדוע השימוש שעשינו בעיתונים תסכל את אויבי האמת?‏

³ עיתונים.‏ אח ראסל ועמיתיו הוציאו לאור את המצפה מאז שנת 1879 במאמץ להכריז את בשורת המלכות לאנשים רבים.‏ אך נראה כי בעשור שקדם ל־1914 כיוון המשיח את השתלשלות העניינים כך שהבשורה הטובה תגיע לציבורים גדולים אף יותר.‏ שרשרת האירועים החלה ב־1903.‏ באותה שנה הזמין ד״ר א.‏ ל.‏ איטון,‏ דובר קבוצת כמרים פרוטסטנטים בפנסילבניה,‏ את צ׳ארלס טייז ראסל לסדרת עימותים על דוקטרינות מקראיות.‏ במכתבו לראסל כתב איטון:‏ ”‏סבורני כי עימות ציבורי סביב חלק מן הסוגיות שבעניינן אתה ואני חלוקים.‏.‏.‏ יעורר עניין עצום בציבור”‏.‏ גם ראסל ועמיתיו חשבו שהציבור יגלה עניין,‏ ועל כן דאגו לכך שהוויכוחים  יתפרסמו בעיתון מוביל,‏ פיטסבורג גאזט.‏ מאמרי העיתון היו כה פופולאריים והסבריו הברורים של ראסל לגבי האמת המקראית היו כה משכנעים שהעיתון הביע נכונות לפרסם את דרשותיו של ראסל מדי שבוע.‏ עד כמה ודאי תסכלה התפתחות זו את אויבי האמת!‏

4,‏ 5.‏ איזו תכונה גילה ראסל,‏ וכיצד יכולים אחים בעלי תפקידי אחריות לחקות את דוגמתו?‏

⁴ עד מהרה רצו עוד עיתונים לתת במה לדרשותיו של ראסל.‏ בשנת 1908 דיווח המצפה כי הדרשות מתפרסמות ב”‏אחד־עשר עיתונים על בסיס קבוע”‏.‏ עם זאת,‏ אחים שהכירו את עולם העיתונות יעצו לראסל שאם הוא יעביר את משרדי החברה מפיטסבורג לעיר יותר מוכרת,‏ יותר עיתונים יפרסמו את המאמרים המקראיים.‏ לאחר ששקל את עצתם והביא בחשבון גורמים נוספים,‏ העתיק ראסל את המשרדים לברוקלין,‏ ניו יורק,‏ בשנת 1909.‏ מה אירע בעקבות זאת?‏ חודשים ספורים בלבד אחרי המעבר כבר 400 עיתונים בערך פרסמו את הדרשות,‏ והרשימה רק הלכה וגדלה.‏ נכון לשנת 1914,‏ השנה שבה נוסדה המלכות,‏ יותר מ־000,‏2 עיתונים בארבע שפות פרסמו את דרשותיו ואת מאמריו של ראסל!‏

⁵ איזה לקח חשוב ניתן ללמוד מהתפתחות זו?‏ מן הראוי שאחים בעלי מידה של סמכות בארגון יהוה יחקו את הענווה שגילה ראסל.‏ באיזה מובן?‏ לפני קבלת החלטות חשובות עליהם לשקול את עצתם של אחרים ‏(‏קרא משלי ט״ו:‏22‏)‏.‏

6.‏ כיצד הושפעה אישה אחת מן האמיתות שהתפרסמו במאמרי עיתונים?‏

⁶ אמיתות המלכות,‏ אשר התפרסמו באותם מאמרי עיתונים,‏ שינו את חייהם של אנשים (‏עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אורה הֶצֶל,‏ שנטבלה ב־1917,‏ הייתה מבין הרבים שנחשפו לראשונה לאמת בעזרת מאמרים אלה.‏ ”‏לאחר שנישאתי”‏,‏ סיפרה אורה,‏ ”‏ביקרתי אצל אִמי ברוצ׳סטר שבמינסוטה.‏ כשהגעתי לשם ראיתי אותה גוזרת מאמרים מעיתון.‏ אלו היו דרשותיו של ראסל,‏ ואמי הסבירה לי את מה שלמדה מהן”‏.‏ אורה קיבלה את האמיתות שלמדה,‏ ומאז במשך 60 שנה בערך שירתה כמבשרת נאמנה שהכריזה על מלכות אלוהים.‏

7.‏ מדוע החליטו מובילי הדרך לבחון מחדש את השימוש בעיתונים?‏

⁷ בשנת 1916 היו שני גורמים מרכזיים שבגללם החליטו מובילי הדרך לבחון מחדש את השימוש בעיתונים להפצת הבשורה הטובה.‏ ראשית,‏ בשל המלחמה הגדולה שהשתוללה בעת ההיא קשה היה להשיג חומרי דפוס.‏ ב־1916,‏ בדוח מטעם מחלקת העיתונות שלנו בבריטניה,‏ הובלט קושי זה:‏ ”‏ישנם כיום למעלה מ־30 עיתונים בלבד המפרסמים את הדרשות,‏ וסביר להניח שמספר זה יפחת משמעותית לאור מחיר הנייר  ההולך ומאמיר”‏.‏ הגורם השני היה מותו של אח ראסל ב־31 באוקטובר 1916.‏ על כן,‏ המצפה מ־15 בדצמבר 1916 הכריז:‏ ”‏כעת,‏ עם פטירתו של אח ראסל,‏ מדור הדרשות [‏בעיתונים]‏ לא יופיע עוד”‏.‏ אף ששיטת בישור זו בוטלה,‏ היו שיטות אחרות כגון ”‏הפוטו־דרמה של הבריאה”‏ אשר הוסיפו לנחול הצלחה גדולה.‏

8.‏ מה היה כרוך בהפקת ה”‏פוטו־דרמה של הבריאה”‏?‏

⁸ הצגת האמת בעזרת תמונות וסרטים.‏ ראסל ועמיתיו עמלו כשלוש שנים להפקת ”‏הפוטו־דרמה של הבריאה”‏,‏ שיצאה לאקרנים ב־1914 (‏מש׳ כ״א:‏5‏)‏.‏ הדרמה — כפי שכינו אותה אז — הייתה שילוב חדשני בין תמונות נעות,‏ הקלטות קול ושקופיות זכוכית צבעוניות.‏ מאות אנשים השתתפו בשחזור סצינות מקראיות שצולמו,‏ ואף נעשה שימוש בחיות.‏ בדוח  משנת 1913 נמסר:‏ ”‏מרבית אוכלוסיית אחד הגנים הזואולוגים הגדולים גויסה ליצירת סרט נע מדבר שהציג את חלקו של נוח ב’‏מופע הגדול’‏”‏.‏ בנוסף,‏ כל אחת ואחת ממאות שקופיות הזכוכית ששימשו בהכנת הסרט צוירו ידנית על־ידי אומנים בלונדון,‏ ניו יורק,‏ פילדלפיה ופריז.‏

9.‏ מדוע הוקדשו כל כך הרבה זמן ומשאבים להכנת ה”‏פוטו־דרמה”‏?‏

⁹ מדוע הוקדשו כל כך הרבה זמן ומשאבים להכנת ה”‏פוטו־דרמה”‏?‏ בהחלטה שאומצה בסדרת הכינוסים בשנת 1913 הוסבר:‏ ”‏הצלחתם חסרת התקדים של עיתוני אמריקה בעיצוב דעת הקהל בעזרת קריקטורות וציורים במדורי החדשות ובמגזינים,‏ לצד הפופולאריות והאדפטיביוּת המפליאות של התמונות הנעות,‏ מעידות בבירור על ערכן,‏ ואנו סוברים כי הן מעניקות לנו הצדקה מלאה בתור מטיפים ומורי מקרא פרוגרסיביים לתת את מלוא תמיכתנו לשימוש בתמונות נעות ובשקופיות כשיטה יעילה ורצויה למבשרים ולמורים”‏.‏

10.‏ באיזה היקף הוקרנה ה”‏פוטו־דרמה”‏?‏

¹⁰ במרוצת 1914 הוקרנה ה”‏פוטו־דרמה”‏ ב־80 ערים מדי יום.‏ קרוב לשמונה מיליון איש בארצות הברית ובקנדה ראו את הסרט.‏ באותה שנה הוקרנה ה”‏פוטו־דרמה”‏ באוסטרליה,‏ בריטניה,‏ גרמניה,‏ דנמרק,‏ נורבגיה,‏ ניו זילנד,‏ פינלנד,‏ שבדיה ושווייץ.‏ גרסה מפושטת,‏ ללא תמונות נעות,‏ הופקה לשימוש בערים קטנות יותר.‏ גרסה זו — ”‏אֶאוּרֶקָה־דרמה”‏ — הייתה זולה יותר להפקה וקלה יותר לניוד.‏ נכון לשנת 1916 כבר תורגמו ה”‏פוטו־דרמה”‏ או ה”‏אאורקה־דרמה”‏ לאיטלקית,‏ לארמנית,‏ לגרמנית,‏ לדַנוֹ־נורווגית,‏ ליוונית,‏ לספרדית,‏ לפולנית,‏ לצרפתית ולשבדית.‏

11,‏ 12.‏ כיצד השפיעה ה”‏פוטו־דרמה”‏ על צעיר אחד,‏ ואיזו דוגמה הוא הציב לנו?‏

¹¹ ה”‏פוטו־דרמה”‏ בצרפתית השפיעה עמוקות על צעיר בן 18,‏ שרל רוֹנֶר שמו.‏ ”‏הדרמה הוקרנה בעירי קולמַר שבחבל אַלְזַס,‏ צרפת”‏,‏ מספר שרל.‏ ”‏למן ההתחלה התרשמתי מן הצורה הברורה שבה הוצגה האמת המקראית”‏.‏

¹² שרל נטבל בעקבות זאת,‏ ובשנת 1922 החל לשרת בשירות המורחב.‏ אחד מתפקידיו הראשונים היה לסייע בהקרנת ה”‏פוטו־דרמה”‏ בפני קהלים שונים בצרפת.‏ שרל מספר מה היה כרוך בכך:‏ ”‏הוטלו עליי תפקידים שונים — לנגן בכינור,‏ לטפל בחשבונות ולהיות אחראי על הספרות.‏ גם התבקשתי להורות לקהל לשמור על השקט לפני תחילת התוכנית.‏ בהפסקה חילקנו ספרות.‏ הפקדנו כל אח או אחות על אזורי ישיבה שונים באולם.‏ כל אחד החזיק כמות גדולה של ספרות וניגש לכל אדם באזור הישיבה שבאחריותו.‏ בנוסף לכך,‏ בכניסה לאולם  היו לנו שולחנות עמוסים בספרות”‏.‏ בשנת 1925 הוזמן שרל לשרת בבית־אל,‏ בברוקלין שבניו יורק.‏ שם התמנה לנצח על התזמורת עבור תחנת הרדיו WBBR שהוקמה זמן קצר קודם לכן.‏ בהתחשב בדוגמתו של אח רונר,‏ נוכל לשאול את עצמנו,‏ ’‏האם אני מוכן לקבל כל תפקיד המוטל עליי בהפצת בשורת המלכות?‏’‏ ‏(‏קרא ישעיהו ו׳:‏8‏)‏.‏

13,‏ 14.‏ כיצד נעזרו האחים ברדיו להפצת הבשורה הטובה?‏ (‏ראה גם התיבות ”‏ תוכניות ב־WBBR‏“ ו”‏ כינוס רב־חשיבות‏”‏.‏)‏

¹³ רדיו.‏ בשנות ה־20 נעשה פחות ופחות שימוש ב”‏פוטו־דרמה”‏,‏ ואילו הרדיו החל לבלוט כאמצעי משמעותי להפצת בשורת המלכות.‏ ב־16 באפריל 1922 שודר ברדיו נאום היסטורי מפיו של אח רתרפורד,‏ שאותו נשא בבית האופרה מטרופוליטן בפילדלפיה שבפנסילבניה.‏ בערך 000,‏50 איש האזינו לנאום ”‏מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם”‏.‏ אחר כך,‏ ב־1923,‏ שודרה לראשונה תוכנית כינוס.‏ בנוסף לשימוש בתחנות רדיו מסחריות,‏ החליטו האחים האחראים שמן החוכמה להקים תחנה משלנו,‏ וזו הוקמה בסְטֶטְן איילנד שבניו יורק ונקראה WBBR. השידור הראשון עלה לאוויר ב־24 בפברואר 1924.‏

¹⁴ המצפה מ־1 בדצמבר 1924 הסביר מה ייעודה של WBBR: ”‏אנו מאמינים שהרדיו הוא האמצעי החסכוני והיעיל ביותר עד כה להפצת בשורת האמת”‏.‏ המאמר הוסיף וציין:‏ ”‏אם האדון יראה לנכון להקים תחנות רדיו נוספות להפצת האמת,‏ הוא יספק את הכספים בדרכו שלו”‏ (‏תהל׳ קכ״ז:‏1‏)‏.‏ בשנת 1926 כבר היו בבעלותם של משרתי יהוה שש תחנות רדיו.‏ שתיים היו בארצות הברית — WBBR בניו יורק ו־WORD סמוך לשיקגו,‏ וארבע האחרות היו בקנדה — באונטריו,‏ באלברטה,‏ בססקצ׳וון ובקולומביה הבריטית.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ כיצד הגיבה הכמורה בקנדה לשידורינו?‏ (‏ב)‏ כיצד דרשות הרדיו והפעילות מבית לבית השלימו זה את זה?‏

¹⁵ שידורים נרחבים אלה של האמת המקראית לא נעלמו מכמורת הנצרות.‏ אלברט הופמן,‏ שהכיר מקרוב את העבודה שנעשתה בססקצ׳וון שבקנדה,‏ סיפר:‏ ”‏יותר ויותר אנשים החלו להכיר את תלמידי המקרא [‏כפי שנקראו אז עדי־יהוה]‏.‏ עדות נפלאה ניתנה עד 1928.‏ בשנה זו הפעילה הכמורה לחץ על גורמי שלטון ונשללו כל הרשיונות של תחנות הרדיו בקנדה שנוהלו על־ידי תלמידי המקרא”‏.‏

¹⁶ למרות סגירת תחנות הרדיו בקנדה,‏ הוסיפו העדים לשדר הרצאות מקראיות בתחנות מסחריות (‏מתי י׳:‏23‏)‏.‏ להגברת יעילותן של תוכניות אלו הופיעה בכתבי העת המצפה ותור הזהב (‏כיום עורו!‏‏)‏ רשימת תחנות מסחריות ששידרו את  האמת המקראית,‏ כדי שהמבשרים ההולכים מבית לבית יוכלו לעודד את האנשים להאזין להרצאות בתחנות המקומיות.‏ מה הייתה התוצאה?‏ הבּוּלֶטִין מינואר 1931 אמר:‏ ”‏השימוש ברדיו נתן תמריץ רב לחברים בפעילותם מבית לבית.‏ אל המשרד מגיעים דיווחים רבים על אנשים שהאזינו להרצאות מפי אח רתרפורד ושבעקבות זאת גילו נכונות רבה לקחת את הספרים שהוצעו להם”‏.‏ הבולטין תיאר את שידורי הרדיו ואת הפעילות מבית לבית בתור ”‏שני אפיקי הפרסום העיקריים של ארגון האדון”‏.‏

17,‏ 18.‏ כיצד המשיך הרדיו למלא תפקיד בהפצת הבשורה למרות השינויים בנסיבות?‏

¹⁷ במהלך שנות ה־30 גברה ההתנגדות כלפי השימוש שעשינו בתחנות הרדיו המסחריות.‏ לכן בשלהי 1937 הסתגלו משרתי יהוה לנסיבות המשתנות.‏ הם חדלו לשדר בתחנות הרדיו המסחריות והתמקדו ביתר שאת בשירות מבית לבית.‏ a על אף זאת,‏ הרדיו המשיך למלא תפקיד חשוב בהפצת בשורת המלכות בכמה אזורים מרוחקים או מבודדים פוליטית ברחבי תבל.‏ לדוגמה,‏ בין השנים 1951–1991 שודרו באופן קבוע בתחנת רדיו בברלין המערבית שבגרמניה הרצאות מקראיות כדי שתושבי מזרח גרמניה יוכלו לשמוע את בשורת המלכות.‏ החל מ־1961 ובמשך יותר משלושה עשורים שידרה תחנת רדיו ממלכתית בסורינאם שבדרום אמריקה תוכנית בת 15 דקות שהפיצה אמיתות מקראיות.‏ מ־1969 ועד 1977 הפיק הארגון יותר מ־350 תוכניות רדיו מוקלטות בסדרה ”‏כל הכתוב מועיל”‏.‏ בארצות הברית שודרו התוכניות ב־291 תחנות רדיו ב־48 מדינות.‏ בשנת 1996 שודרה בתחנת רדיו באַפְּיָה,‏ בירת סמואה שבדרום האוקיינוס השקט,‏ תוכנית שבועית שנקראה ”‏תשובות לשאלותיך המקראיות”‏.‏

¹⁸ לקראת סוף המאה ה־20 חדל הרדיו למלא תפקיד מרכזי בהפצת הבשורה הטובה.‏ עם זאת,‏ באותה עת צמחה טכנולוגיה חדשה המאפשרת להגיע לקהל אנשים בהיקף חסר תקדים.‏

19,‏ 20.‏ מדוע הקימו משרתי יהוה את האתר jw.org ועד כמה יעיל הוא?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏ JW.ORG‏“.)‏

¹⁹ האינטרנט.‏ בשנת 2013 היו מחוברים לאינטרנט יותר מ־7.‏2 מיליארד איש,‏ כמעט 40 אחוז מאוכלוסיית העולם.‏ על־פי אומדנים,‏ כשני מיליארד איש משתמשים באינטרנט באמצעות מכשירים ניידים,‏ כגון טלפונים חכמים וטאבלטים.‏ נתון זה מוסיף לגדול בעולם כולו,‏ אך קצב הגידול המהיר ביותר בשימוש באינטרנט סלולארי מתרחש כיום באפריקה,‏ שבה ישנם יותר מ־90 מיליון מנויי אינטרנט סלולארי.‏ התפתחויות אלו משנות כליל את האופן שבו נחשפים רבים לאינפורמציה.‏

 ²⁰ החל מ־1997 אימצו משרתי יהוה אמצעי זה של תקשורת המונים.‏ מאז שנת 2013 קיים האתר org.‏jw בכ־300 שפות,‏ וניתן להוריד ממנו מידע מקראי ביותר מ־520 שפות.‏ מדי יום נרשמים למעלה מ־000,‏750 ביקורים ייחודיים באתר.‏ בנוסף לכך,‏ מדי חודש מורידים מן האתר יותר מ־3 מיליון ספרים שלמים,‏ 4 מיליון כתבי עת שלמים ו־22 מיליון קובצי שמע.‏

21.‏ מה אתה לומד מסיפורו של סינה?‏

²¹ אתר האינטרנט שלנו נעשה לכלי רב־עוצמה להפצת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים,‏ גם בארצות שבהן פעילות הבישור אסורה.‏ לדוגמה,‏ בתחילת 2013 מצא אדם בשם סינה את האתר jw.org ובעקבות זאת יצר קשר עם המשרדים הראשיים שבארצות הברית וביקש מידע נוסף על המקרא.‏ מה היה כל כך מיוחד בשיחה זו?‏ סינה בא מרקע מוסלמי ומתגורר בכפר מרוחק בארץ שבה פעילותם של עדי־יהוה נתונה תחת הגבלות מחמירות ביותר.‏ האחים נענו לבקשתו של סינה ודאגו שיקבל שיעורי מקרא פעמיים בשבוע מעד־יהוה המתגורר בארצות הברית.‏ השיעורים התקיימו באמצעות שיחות וידיאו אונליין.‏

22,‏ 23.‏ (‏א)‏ האם השיטות להפצת הבשורה בקרב קהלים גדולים נועדו להחליף את השירות מבית לבית?‏ (‏ב)‏ באיזו מידה מברך המלך את מאמצינו?‏

²² שום שיטה מן השיטות האלו להפצת הבשורה בקרב קהלים גדולים,‏ כגון עיתונים,‏ ה”‏פוטו־דרמה”‏,‏ תוכניות רדיו ואתר האינטרנט,‏ לא נועדה להחליף את השירות מבית לבית.‏  מדוע?‏ מפני שמשרתי יהוה למדו מן הדוגמה שהציב ישוע.‏ הוא לא רק בישר לקהלים גדולים,‏ אלא גם התמקד בהושטת עזרה ליחידים (‏לוקס י״ט:‏1–5‏)‏.‏ ישוע גם לימד את תלמידיו לנהוג כמותו והסביר להם איזה מסר עליהם להכריז.‏ ‏(‏קרא לוקס י׳:‏1,‏ 8–11‏.‏)‏ כפי שראינו בפרק 6‏,‏ מובילי הדרך תמיד עודדו את כל משרתי יהוה לשוחח עם אנשים פנים אל פנים (‏מה״ש ה׳:‏42;‏ כ׳:‏20‏)‏.‏

²³ כיום,‏ מאה שנה אחרי לידת המלכות,‏ קרוב ל־8 מיליון מבשרים הולכים ומלמדים על מטרות אלוהים.‏ אין ספק שהמלך מברך את השיטות שבהן אנו מפרסמים את המלכות.‏ כפי שנראה בפרק הבא,‏ הוא גם מספק לנו את הכלים הדרושים להבאת הבשורה הטובה לכל אומה ושבט ולשון (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏