1,‏ 2.‏ איזה שינוי חל בכתב העת המצפה של ציון בינואר 1895,‏ וכיצד הגיבו האחים?‏

 כאשר קיבל לידיו תלמיד המקרא הנלהב ג׳ון א.‏ בונט את כתב העת המצפה של ציון מינואר 1895,‏ הוא התרגש למראה עיניו.‏ לכתב העת היה שער חדש מרשים — ציור של מגדלור המתנשא מעל ים סוער ושולח אלומות אור לתוך חשכת הליל.‏ ההודעה על העיצוב החדש נמסרה בכתב העת תחת הכותרת ”‏לבושנו החדש”‏.‏

² אח בונט שהתרשם מכך שלח מכתב אל אח ראסל.‏ ”‏שמחתי לראות את ’‏המצפה’‏ בלבוש כה חגיגי”‏,‏ כתב.‏ ”‏זה נראה יפה”‏.‏ תלמיד מקרא נאמן אחר,‏ ג׳ון ה.‏ בראון,‏ כתב על אודות שער החוברת:‏ ”‏הוא מאוד מרשים.‏ עד כמה איתנים היסודות שעליהם ניצב המגדל,‏ בשעה שהרוחות והסערות מצליפות בו”‏.‏ השער החדש היה השינוי הראשון שחוו אחינו באותה שנה — אך לא האחרון.‏ בנובמבר נודע להם על שינוי גדול נוסף,‏ ולמרבה העניין גם שינוי זה היה קשור לים סוער.‏

3,‏ 4.‏ איזו בעיה הציג המצפה מ־15 בנובמבר 1895,‏ ועל איזה שינוי מרחיק לכת הכריז כתב העת?‏

³ מאמר רחב יריעה בכתב העת המצפה מ־15 בנובמבר 1895 הציג בעיה מסוימת:‏ קשיים שונים הפרו כגלים סוערים את שלום האגודה,‏ או הארגון,‏ של תלמידי המקרא.‏ נתגלעו יותר ויותר ויכוחים בין האחים בשאלה מי צריך להיות המנהיג בקהילות המקומיות.‏ כדי לעזור לאחים להבין מה דרוש על מנת לתקן רוח תחרותית ומפלגת זו,‏ השווה המאמר את הארגון לספינה.‏ בהמשך הוא הודה בכנות שמובילי הדרך כשלו בהכנת ’‏ספינת’‏ הארגון לקראת מזג אוויר סוער.‏ מה צריך היה לעשות?‏

⁴ המאמר ציין שקברניט מיומן מוודא שישנו ציוד הצלה על הסיפון ושהצוות ערוך ומוכן לסופות המתקרבות.‏ באותו אופן,‏ מובילי הדרך בארגון צריכים היו לוודא שכל הקהילות ערוכות ומוכנות לסערות שיפקדו אותן.‏ לשם כך הכריז  המאמר על שינוי מרחיק לכת.‏ ניתנה בו ההוראה שללא דיחוי ”‏ייבחרו בכל קהילה זקנים”‏ אשר ”‏’‏ישגיחו’‏ על העדר”‏ (‏מה״ש כ׳:‏28‏)‏.‏

5.‏ (‏א)‏ מדוע הסידור הראשון למינוי זקנים ענה על צורכי השעה והיווה צעד קדימה?‏ (‏ב)‏ באילו שאלות נדון?‏

⁵ סידור ראשון זה למינוי זקנים ענה על צורכי השעה והיווה צעד קדימה ליצירת מבנה קהילתי יציב.‏ הוא עזר לאחים לנווט בין הגלים הסוערים שנוצרו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.‏ בעשרות השנים שחלפו מאותה עת חלו שיפורים ארגוניים נוספים אשר סייעו למשרתי אלוהים להיות כשירים יותר בשירות יהוה.‏ איזו נבואה מקראית חזתה התפתחות זו?‏ לאילו שינויים ארגוניים היית עד בעצמך?‏ איזו תועלת הפקת מהם?‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מה משמעות הכתוב בישעיהו ס׳:‏17‏?‏ (‏ב)‏ על מה מצביעות המילים ”‏פקודתך”‏ ו”‏נוגשייך”‏?‏

⁶ כפי שראינו בפרק 9‏,‏ ישעיהו ניבא שיהוה יברך את משרתיו בריבוי מספרי (‏יש׳ ס׳:‏22‏)‏.‏ אך יהוה הבטיח לעשות אף יותר מכך.‏ באותה נבואה הוא אמר:‏ ”‏תחת הנחושת אביא זהב,‏ ותחת הברזל אביא כסף,‏ ותחת העצים נחושת,‏ ותחת האבנים ברזל;‏ ושמתי פקודתך שלום ונוגשייך צדקה”‏ (‏יש׳ ס׳:‏17‏)‏.‏ מה משמעות נבואה זו?‏ כיצד היא מתגשמת בימינו?‏

⁷ לפי נבואת ישעיהו חומר אחד יחליף את משנהו.‏ אך שים לב שהשינויים אינם מרע לטוב אלא מטוב לטוב יותר.‏ החלפת הנחושת בזהב היא שיפור,‏ וכך הוא לגבי שאר החומרים המוזכרים בפסוק.‏ מכאן שבתמונה ציורית זו ניבא יהוה שמצבם של משרתיו ישתפר צעד צעד.‏ לאילו שיפורים מתכוונת הנבואה?‏ באומרו ”‏פקודתך”‏,‏ כלומר משגיחייך,‏ ו”‏נוגשייך”‏,‏ כלומר הממונים עלייך,‏ יהוה בעצם הראה כי יחולו שיפורים הדרגתיים בטיפול במשרתיו ובהשגחה עליהם.‏

8.‏ (‏א)‏ מי עומד מאחורי השיפורים המוזכרים בנבואת ישעיהו?‏ (‏ב)‏ איזו תועלת צומחת לנו משיפורים אלה?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏ הוא קיבל את התיקון בענווה‏”‏.‏)‏

⁸ מי עומד מאחורי התקדמות ארגונית זו?‏ יהוה אומר בגוף ראשון:‏ ‏”‏אביא זהב,‏ .‏.‏.‏ אביא כסף,‏ .‏.‏.‏ ושמתי.‏.‏.‏ שלום”‏.‏ ואכן השיפורים בארגון הקהילה לא נעשו תודות למאמצי אנוש אלא בידי יהוה עצמו.‏ מאז הכתרתו של ישוע למלך חולל יהוה שיפורים אלה באמצעות בנו.‏ איזו תועלת צומחת לנו מן השינויים הללו?‏ באותו פסוק נאמר כי השיפורים יניבו ”‏שלום”‏ ו”‏צדקה”‏.‏ כל עוד אנו נענים להדרכת אלוהים ומתקנים את עצמנו שורר בינינו שלום,‏ ואהבת הצדקה מניעה אותנו לשרת את יהוה,‏ אשר תואר בפי השליח פאולוס כ”‏אלוהי השלום”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏9‏)‏.‏

9.‏ מהו היסוד הנכון לסדר ולאחדות בקהילה,‏ ומדוע?‏

 ⁹ עוד כתב פאולוס על יהוה:‏ ”‏אלוהים אינו אל של אי־סדר,‏ כי אם אל של שלום”‏ (‏קור״א י״ד:‏33‏)‏.‏ שים לב שפאולוס לא הנגיד בין אי־סדר לסדר,‏ אלא בין אי־סדר לשלום.‏ מדוע?‏ סדר כשלעצמו אינו מוביל תמיד לתנאי שלום.‏ לדוגמה,‏ פלוגת חיילים יכולה לצעוד בצורה מסודרת אל קווי החזית,‏ אבל התקדמותם המסודרת אינה מובילה לשלום אלא למלחמה.‏ לפיכך כמשיחיים אנו רוצים לזכור נקודה מרכזית זו:‏ כל מבנה מסודר שאינו מבוסס על שלום סופו במוקדם או במאוחר להתמוטט.‏ בניגוד לכך,‏ שלום אלוהים תורם לסדר יציב.‏ על כן עד כמה אסירי תודה אנו שארגוננו מודרך ונצרף על־ידי ”‏אלוהים המעניק שלום”‏!‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏33‏)‏ השלום שמטעם אלוהים הוא היסוד לסדר המועיל ולאחדות הלבבית שמהם אנו נהנים ושאותם אנו מוקירים בקהילותינו בעולם כולו (‏תהל׳ כ״ט:‏11‏)‏.‏

10.‏ (‏א)‏ אילו שיפורים חלו בארגון במהלך שנותיו הראשונות?‏ (‏ראה התיבה ”‏ כיצד השתפרה ההשגחה‏”‏.‏)‏ (‏ב)‏ באילו שאלות נדון כעת?‏

¹⁰ התיבה ”‏ כיצד השתפרה ההשגחה‏”‏ מציגה סקירה כללית של השינויים המועילים שהונהגו בצורה מסודרת בארגון במהלך שנותיו הראשונות.‏ אך אילו שינויים ’‏מנחושת לזהב’‏ חולל יהוה בתקופה מאוחרת יותר באמצעות מלכו?‏ כיצד שינויים אלה בהנהגת הארגון חיזקו את השלום והאחדות בקהילות שבכל רחבי תבל?‏ כיצד הם עוזרים לך אישית לשרת את ”‏אלוהי השלום”‏?‏

11.‏ (‏א)‏ לאיזה שינוי בהבנה הוביל מחקר מסוים בכתבי־הקודש?‏ (‏ב)‏ מה היו חברי הגוף המנהל נחושים לעשות?‏

¹¹ בין השנים 1964–1971 ניצח הגוף המנהל על פרויקט מקיף ללימוד המקרא אשר במסגרתו בחנו,‏ בין שלל הנושאים,‏ כיצד תפקדה הקהילה המשיחית במאה הראשונה.‏ a באשר למבנה הארגון,‏ התברר כי ההשגחה על הקהילות במאה הראשונה הופקדה בידי מועצת זקנים ולא בידי זקן־קהילה או משגיח אחד בלבד.‏ ‏(‏קרא פיליפים א׳:‏1;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏14‏.‏)‏ כאשר הובנה נקודה זו טוב יותר,‏ הגיע הגוף המנהל למסקנה כי מלכם ישוע מדריך אותם לחולל שיפורים במבנה הארגוני של עם אלוהים — וחברי הגוף המנהל היו נחושים להיכנע להדרכתו.‏ הם מייד ערכו שינויים כדי שהארגון יתאים את עצמו עוד יותר למתכונת המקראית הנוגעת למינוי זקני־קהילה.‏ מה הם חלק מהשינויים שנעשו בתחילת שנות ה־70?‏

12.‏ (‏א)‏ איזה שינוי נעשה בגוף המנהל עצמו?‏ (‏ב)‏ הסבר כיצד מאורגן כיום הגוף המנהל.‏ (‏ראה התיבה ”‏ כיצד הגוף המנהל דואג לענייני המלכות‏”‏.‏)‏

¹² השינוי הראשון היה בגוף המנהל עצמו.‏ עד אותה עת שימשו שבעת האחים המשוחים שהיוו את הגוף המנהל גם כחברי הדירקטוריון של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים  של פנסילבניה.‏ אבל בשנת 1971 גדל מספר חברי הגוף המנהל מ־7 ל־11,‏ וקבוצה זו כבר לא הייתה מזוהה עם הדירקטוריון.‏ חברי הגוף המנהל החשיבו עצמם לשווים זה לזה והחלו ברוטציה שנתית למילוי תפקיד היושב־ראש לפי סדר אלפביתי.‏

13.‏ (‏א)‏ איזה סידור היה בתוקף במשך 40 שנה?‏ (‏ב)‏ מה עשה הגוף המנהל ב־1972?‏

¹³ השינוי הבא נגע לכל קהילה וקהילה.‏ באיזה מובן?‏ מ־1932 עד 1972 הופקדה ההשגחה על הקהילות בעיקר בידי אח אחד.‏ עד שנת 1936 כונה אח ממונה זה ”‏אחראי השירות”‏.‏ בהמשך שונה השם ל”‏משרת הקבוצה”‏ ואחר כך ל”‏משרת הקהילה”‏ ולבסוף ל”‏משגיח הקהילה”‏.‏ אותם אחים ממונים דאגו במסירות לבריאותו הרוחנית של העדר.‏ משגיח הקהילה קיבל החלטות עבור הקהילה,‏ לרוב מבלי להתייעץ עם אחים אחרים בעלי תפקידים.‏ אך במרוצת שנת 1972 הכשיר הגוף המנהל את הקרקע לשינוי היסטורי.‏ מה היה כרוך בשינוי?‏

14.‏ (‏א)‏ איזה סידור חדש נכנס לתוקפו ב־1 באוקטובר 1972?‏ (‏ב)‏ כיצד מיישם מתאם מועצת הזקנים את העצה שבפיליפים ב׳:‏3‏?‏

¹⁴ במקום שאח אחד ישרת כמשגיח הקהילה,‏ מונו לזקני־קהילה באופן תיאוקרטי גם אחים נוספים שעמדו בדרישות המקראיות.‏ ביחד יהוו הם מועצת זקנים שתשגיח על הקהילה המקומית.‏ סידור חדש זה נכנס לתוקפו ב־1 באוקטובר 1972.‏  כיום מתאם מועצת הזקנים אינו מחשיב את עצמו לראשון בין שווים,‏ אלא כ”‏קטן ביותר”‏ (‏לוקס ט׳:‏48‏)‏.‏ אחים ענווים אלה הם ברכה של ממש לאגודת האחים הכלל־עולמית (‏פיל׳ ב׳:‏3‏)‏.‏

15.‏ (‏א)‏ אילו יתרונות יש לקיומה של מועצת זקנים בקהילה?‏ (‏ב)‏ מה מעיד על כך שמלכנו פעל בראייה אל העתיד?‏

¹⁵ הטיפול המשותף בענייני הקהילה על־ידי חברי מועצת זקנים הוכיח עצמו כשיפור משמעותי.‏ תן דעתך לשלושת היתרונות הבאים:‏ בראש ובראשונה,‏ סידור זה מסייע לכל הזקנים — ולא משנה עד כמה כבדי משקל התפקידים המוטלים עליהם — לזכור שישוע הוא ראש הקהילה (‏אפ׳ ה׳:‏23‏)‏.‏ שנית,‏ כפי שנאמר במשלי י״א:‏14‏,‏ ”‏תשועה ברוב יועץ”‏.‏ כאשר הזקנים מתייעצים יחדיו על עניינים שונים הנוגעים לבריאותה הרוחנית של הקהילה ומקשיבים להצעות של כל אחד ואחד,‏ קל להם יותר להגיע להחלטות העולות בקנה אחד עם עקרונות המקרא (‏מש׳ כ״ז:‏17‏)‏.‏ יהוה מברך החלטות כאלו,‏ והן מוכתרות בהצלחה.‏ שלישית,‏ ככל שיש יותר אחים כשירים היכולים לשרת כזקני־קהילה,‏ יכול הארגון לתת מענה לצורך ההולך וגובר בהשגחה וברעייה בקרב הקהילות (‏יש׳ ס׳:‏3–5‏)‏.‏ חשוב  על כך — מספר הקהילות בעולם כולו גדל מיותר מ־000,‏27 ב־1971 ליותר מ־000,‏113 ב־2013!‏ ברור אפוא שבראייה אל העתיד העניק מלכנו לתלמידיו בזמן הנכון את הרועים הנחוצים להם (‏מיכה ה׳:‏4‏)‏.‏

16.‏ (‏א)‏ איזו אחריות מוטלת על הזקנים?‏ (‏ב)‏ מה הייתה גישתם של תלמידי המקרא לקריאתו של ישוע ’‏לרעות את כבשיו’‏?‏

¹⁶ עוד בימיהם הראשונים של תלמידי המקרא הבינו הזקנים שמוטלת עליהם האחריות לעזור לאחיהם לאמונה להתמיד בשירות אלוהים.‏ ‏(‏קרא גלטים ו׳:‏10‏.‏)‏ ב־1908 דן מאמר בכתב העת המצפה בקריאתו של ישוע:‏ ”‏רעה את כבשיי הקטנים”‏ (‏יוח׳ כ״א:‏15–17‏)‏.‏ המאמר פנה לזקנים:‏ ”‏חשוב מאוד שהשליחות שהטיל עלינו האדון באשר לעדר תתפוס מקום מרכזי בלבבנו,‏ ושנראה בזאת זכות גדולה להאכיל את תלמידי האדון ולדאוג לצורכיהם”‏.‏ בשנת 1925 שוב הדגיש המצפה את חשיבות הרעייה בעזרת התזכורת הבאה שהופנתה לזקנים:‏ ”‏קהילת אלוהים שייכת לו,‏ .‏.‏.‏ והוא ידרוש דין וחשבון מכל מי שהופקדה בידם הזכות לשרת את אחיהם”‏.‏

17.‏ כיצד עזר ארגון יהוה למשגיחים להפוך לרועים מיומנים?‏

¹⁷ כיצד עזר ארגון יהוה לזקנים להפוך את כישורי הרעייה שלהם מ’‏ברזל לכסף’‏?‏ על־ידי מתן הכשרה.‏ בשנת 1959 נערך לראשונה בית־הספר לשירות המלכות עבור משגיחי קהילה.‏ באחד השיעורים נידון הנושא ”‏הענקת תשומת לב אישית”‏.‏ האחים האחראים נקראו ”‏לערוך תוכנית לביקורי בית אצל המבשרים”‏.‏ בשיעור הוצגו דרכים שונות שבהן יוכלו הרועים לערוך ביקורים בונים.‏ בשנת 1966 יצא לדרך  בית־הספר לשירות המלכות עם תוכנית לימודים מעודכנת.‏ נידון בו הנושא ”‏חשיבותה של מלאכת הרעייה”‏.‏ מה הייתה הנקודה העיקרית של אותו שיעור?‏ מי שמנהיגים את הקהילה ”‏צריכים לגלות דאגה אוהבת כלפי עדר אלוהים,‏ ועם זאת להעניק תשומת לב מספקת למשפחותיהם ולשירות השדה”‏.‏ בשנים האחרונות נערכו בתי־ספר נוספים לזקני־קהילה.‏ מה הן תוצאות ההכשרה המתמשכת שמספק ארגון יהוה?‏ כיום בקהילה המשיחית ישנם אלפי אחים כשירים המשרתים כרועים רוחניים.‏

18.‏ (‏א)‏ איזו אחריות כבדת משקל מופקדת בידי הזקנים?‏ (‏ב)‏ מדוע יהוה וישוע רוחשים חיבה עמוקה לזקנים החרוצים?‏

¹⁸ זקני־הקהילה המשיחיים התמנו על־ידי יהוה ובאמצעות מלכנו ישוע לביצוע משימה כבדת משקל.‏ מהי?‏ להנהיג את כבשיו של אלוהים בתקופה הקשה ביותר בתולדות האנושות (‏אפ׳ ד׳:‏11,‏ 12;‏ טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ יהוה וישוע רוחשים חיבה עמוקה לזקנים החרוצים,‏ משום שאחים אלה נשמעים לצו המקראי:‏ ”‏רעו את עדר אלוהים המופקד בידיכם.‏.‏.‏ ברצון.‏.‏.‏ [‏ו]‏בלהיטות.‏.‏.‏ כמופת לצאן”‏ (‏פט״א ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הבה נדון בשתיים מן הדרכים הרבות שבהן משמשים הרועים המשיחיים מופת לצאן ותורמים רבות לשלומה ולשמחתה של הקהילה.‏

19.‏ מה אנו חשים כלפי הזקנים המבשרים אתנו?‏

¹⁹ ראשית,‏ הזקנים מבשרים עם חברי הקהילה.‏ לוקס,‏ מכותבי ספרי הבשורה,‏ אמר על אודות ישוע:‏ ”‏[‏הוא]‏ עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר,‏ כשהוא מבשר ומכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ השנים־עשר היו אתו”‏ (‏לוקס ח׳:‏1‏)‏.‏ כפי  שישוע בישר עם שליחיו,‏ כך הזקנים המשמשים דוגמה ומופת מבשרים יחד עם אחיהם לאמונה.‏ הם מבינים שבעשותם כן הם תורמים במידה רבה לאווירה הבריאה של הקהילה.‏ מה חשים חברי הקהילה כלפי זקנים כאלה?‏ ז׳נין,‏ אחות בשלהי שנות ה־80 לחייה,‏ אומרת:‏ ”‏הבישור עם זקן־קהילה הוא הזדמנות טובה בשבילי לשוחח אתו ולהכיר אותו טוב יותר”‏.‏ סטייפן,‏ אח באמצע שנות ה־30 לחייו,‏ אומר:‏ ”‏כשזקן־קהילה מבשר אתי מבית לבית,‏ אני מרגיש שהוא רוצה לעזור לי,‏ וזה מאוד משמח אותי”‏.‏

20,‏ 21.‏ כיצד יכולים הזקנים לחקות את הרועה במשלו של ישוע?‏ הבא דוגמה.‏ (‏ראה גם התיבה ”‏ ביקורים שבועיים פוריים‏”‏.‏)‏

²⁰ שנית,‏ ארגון יהוה מלמד את הזקנים לדאוג למי שהתרחקו מהקהילה (‏עב׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ מדוע וכיצד צריכים הזקנים לעזור לאחים אלה הסובלים מחולשה רוחנית?‏ את התשובות אנו מוצאים במשלו של ישוע על הרועה ועל הכבש האובד.‏ ‏(‏קרא לוקס ט״ו:‏4–7‏.‏)‏ כאשר הרועה במשל מגלה שאחד מכבשיו אבד,‏ הוא מחפש אותו כאילו היה הכבש היחידי שבבעלותו.‏ כיצד מחקים כיום זקני־הקהילה את דוגמתו של אותו רועה?‏ כפי שהכבש האובד עדיין יקר בעיני הרועה,‏ מי שהתרחקו ממשרתי אלוהים עדיין יקרים בעיני הזקנים.‏ הם רואים באח החלש רוחנית כבש אובד — ולא מקרה אבוד.‏ יתרה מזו,‏ כשם שהרועה מחליט ’‏ללכת אחרי הכבש האובד עד שהוא מוצא אותו’‏,‏ כך פועלים הזקנים מיוזמתם כדי לחפש את החלשים ולעזור להם.‏

²¹ מה עושה הרועה במשל כאשר הוא מוצא את הכבש?‏ הוא מרים אותו בעדינות,‏ ’‏שם אותו על כתפיו’‏ ונושא אותו בחזרה אל העדר.‏ בדומה לכך,‏ ביטויי הדאגה הלבביים של הזקנים עשויים להעמיד בעדינות את האח החלש על רגליו ולעזור לו לשוב אל הקהילה.‏ כך קרה לויקטור,‏ אח מאפריקה שחדל להתרועע עם הקהילה.‏ הוא מספר:‏ ”‏במרוצת שמונה השנים שבהן הייתי לא־פעיל,‏ הזקנים תמיד ניסו לעזור לי”‏.‏ מה במיוחד נגע ללבו?‏ הוא מסביר:‏ ”‏יום אחד,‏ ג׳ון,‏ זקן־קהילה שאתו למדתי בבית־הספר לשירות החלוצי,‏ הראה לי תמונות משותפות שלנו שהוא צילם מתקופת לימודינו.‏ הדבר העלה בי זיכרונות נפלאים ורציתי מאוד לחוש שוב את השמחה שהייתה לי כששירתתי את יהוה”‏.‏ זמן קצר לאחר ביקורו של ג׳ון חזר ויקטור אל הקהילה,‏ וכיום הוא משרת שוב כחלוץ.‏ זקני־הקהילה המשיחיים אכן תורמים רבות לשמחתנו (‏קור״ב א׳:‏24‏)‏.‏ b

22.‏ כיצד הצדקה והשלום מחזקים את האחדות בקהילה המשיחית?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏ נדהמנו‏”‏.‏)‏

²² כאמור,‏ יהוה ניבא כי הצדקה והשלום יגברו עם הזמן בקרב עמו (‏יש׳ ס׳:‏17‏)‏.‏ שתי תכונות אלו מחזקות את האחדות השוררת בקהילות.‏ באילו דרכים?‏ באשר לצדקה,‏ ”‏יהוה אלוהינו יהוה אחד”‏ (‏דב׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ אין הבדל בין עקרונות הצדקה שלו בקהילות בארץ אחת בהשוואה לקהילות בארץ אחרת.‏ הסטנדרטים שהוא קבע להגדרת הטוב והרע אחד הם,‏ והם חלים על ”‏כל קהילות הקדושים”‏ (‏קור״א י״ד:‏33‏)‏.‏ לפיכך הקהילה פורחת רק כאשר נוהגים על־פי אמות המידה שקבע אלוהים.‏ באשר לשלום,‏ מלכנו רוצה שלא רק ניהנה משלום בקהילה אלא גם שנהיה ”‏רודפי שלום”‏ (‏מתי ה׳:‏9‏)‏.‏ על כן אנו ’‏חותרים אל דברים המביאים לידי שלום’‏ ונוקטים יוזמה ליישוב חילוקי דעות הצצים בינינו מדי פעם (‏רומ׳ י״ד:‏19‏)‏.‏ כך אנו תורמים לשלום ולאחדות בקהילה (‏יש׳ ס׳:‏18‏)‏.‏

23.‏ ממה אנו נהנים כיום כמשרתי יהוה?‏

²³ בנובמבר 1895 כאשר הכריז המצפה על סידור חדש למינוי זקנים,‏ ביטאו האחים האחראים שאיפה כנה.‏ במה מדובר?‏ הם ייחלו והתפללו שסידור ארגוני זה יעזור למשרתי אלוהים ’‏להגיע במהרה אל אחדות האמונה’‏.‏ במבט לאחור אחרי עשרות שנים,‏ אנו רואים בלב גדוש הערכה שהשיפורים ההדרגתיים בתחום ההשגחה,‏ אשר חולל יהוה באמצעות מלכו,‏ אכן חיזקו את אחדותנו בעבודת אלוהים (‏תהל׳ צ״ט:‏4‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ כיום כל משרתי יהוה ברחבי תבל שמחים להתהלך ”‏באותה רוח ובאותה דרך”‏ ולעבוד את ”‏אלוהי השלום”‏ ”‏שכם אחד”‏ (‏קור״ב י״ב:‏18‏;‏ קרא צפניה ג׳:‏9‏)‏.‏