1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה מוכיח את אזרחותך במלכות אלוהים?‏ (‏ב)‏ מדוע נאלצו לעיתים עדי־יהוה להיאבק למען חופש הדת?‏

 האם אתה אזרח של מלכות אלוהים?‏ בתור אחד מעדי־יהוה התשובה לכך היא בהחלט כן.‏ ומה מוכיח את אזרחותך?‏ לא דרכון או מסמך ממשלתי אחר.‏ ההוכחה טמונה באופן שבו אתה עובד את יהוה אלוהים.‏ עבודת אלוהים האמיתית אינה מתבטאת אך ורק באמונותיך,‏ אלא גם במעשיך — בצייתנותך לחוקי מלכות אלוהים.‏ עבודתנו את אלוהים משפיעה על כל צדדי חיינו,‏ כולל האופן שבו אנו מגדלים את ילדינו ואפילו האופן שבו אנו מתמודדים עם בעיות בריאות שונות.‏

² אך העולם שבו אנו חיים אינו תמיד מכבד את אזרחותנו היקרה או את דרישותיה.‏ היו ממשלות שניסו להגביל את פעילותנו הדתית ואף להשבית אותה לגמרי.‏ לעיתים נאלצו נתיניו של המלך המשיח להיאבק למען חירותם לחיות על־פי חוקיו.‏ האם זה צריך להפתיע אותנו?‏ לא.‏ גם משרתי יהוה בימי המקרא נאלצו לא אחת להילחם למען החירות לעבוד את יהוה.‏

3.‏ על מה נלחם עם אלוהים בימי אסתר המלכה?‏

³ לדוגמה,‏ בימי המלכה אסתר היה על עם אלוהים להילחם על עצם קיומו.‏ מדוע?‏ המן הרשע,‏ ראש שרי ממלכת פרס,‏ הציע למלך אחשוורוש להמית את כל היהודים החיים בתחומי הממלכה משום ש”‏דתיהם [‏חוקותיהם]‏ שונות מכל עם”‏ (‏אס׳ ג׳:‏8,‏ 9,‏ 13‏)‏.‏ האם נטש יהוה את משרתיו?‏ לא,‏ הוא בירך את מאמציהם של אסתר ושל מרדכי כאשר עתרו למלך פרס למען יגן על עם אלוהים (‏אס׳ ט׳:‏20–22‏)‏.‏

4.‏ על מה נדבר בפרק זה?‏

⁴ מה באשר לימינו?‏ כפי שראינו בפרק הקודם,‏ הרשויות ניסו לעיתים לפעול נגד עדי־יהוה.‏ בפרק זה נדבר על מספר דרכים שבהן ניסו הממשלות להגביל את פעילותנו הדתית.‏ נתמקד בשלושה תחומים כלליים:‏ (‏1)‏ זכותנו להתקיים כארגון ולקיים את דתנו כישר בעינינו,‏ (‏2)‏ החירות לבחור בטיפול רפואי העולה בקנה אחד עם עקרונות המקרא ו־(‏3)‏ זכותם של ההורים לחנך את ילדיהם על ברכי אמות המידה של יהוה.‏ בכל תחום נראה  כיצד אזרחיה הנאמנים של מלכות המשיח נאבקו בעוז על מנת לשמור על אזרחותם היקרה וכיצד בורכו מאמציהם.‏

5.‏ אילו יתרונות מעניקה ההכרה החוקית למשיחיים האמיתיים?‏

⁵ האם אנו זקוקים להכרה חוקית מצד ממשלות האדם כדי לעבוד את יהוה?‏ לא,‏ אבל הכרה חוקית מקלה עלינו לקיים את דתנו — לדוגמה,‏ להתכנס בחופשיות באולמי המלכות ובאולמי הכינוסים שלנו,‏ להדפיס ולייבא ספרות מקראית ולחלוק את הבשורה הטובה עם אחרים בגלוי ובאין מפריע.‏ בארצות רבות רשומים עדי־יהוה כחוק ונהנים מאותן החירויות שיש לחברי דתות מוכרות אחרות.‏ אך מה אירע כאשר סירבו הממשלות להעניק לנו הכרה חוקית או ניסו להגביל את חירויותינו הבסיסיות?‏

6.‏ עם אילו קשיים התמודדו עדי־יהוה באוסטרליה בשנות ה־40 המוקדמות?‏

⁶ אוסטרליה.‏ בשנות ה־40 המוקדמות טען המושל הכללי של אוסטרליה שאמונותינו ”‏מזיקות”‏ למאמץ המלחמתי,‏ ובעקבות כך הוטל עלינו חרם.‏ העדים לא יכלו להתכנס או לבשר בגלוי,‏ בית־אל נסגר ואולמי מלכות עוקלו.‏ אפילו אחזקת הספרות המקראית שלנו הייתה אסורה.‏ לאחר שפעלו במחתרת במשך מספר שנים,‏ זכו האחים באוסטרליה סוף סוף להקלה.‏ ב־14 ביוני 1943 ביטל בית המשפט העליון של אוסטרליה את החרם.‏

7,‏ 8.‏ תאר את מאבקם של אחינו לחופש פולחן ברוסיה לאורך השנים.‏

⁷ רוסיה.‏ עדי־יהוה פעלו עשרות שנים תחת החרם הקומוניסטי אך לבסוף ב־1991 הם הוכרו כגוף חוקי.‏ לאחר קריסת ברית המועצות לשעבר זכינו ב־1992 להכרה חוקית בפדרציה הרוסית.‏ אך לא חלף זמן רב וכמה מתנגדים — בייחוד גורמים המקורבים לכנסייה הרוסית־אורתודוקסית — חשו מאוימים לנוכח הגידול המהיר בשורותינו.‏ בין השנים 1995–1998 הגישו המתנגדים חמש קובלנות פליליות נגד עדי־יהוה.‏ בכל פעם לא מצא התובע כל ראיות לביצוע עבירה.‏ ואז ב־1998 הגישו המתנגדים העיקשים קובלנה אזרחית.‏ בתחילה ניצחו עדי־יהוה,‏ אבל המתנגדים ערערו על ההחלטה,‏ ובערעור הפסדנו.‏ היה זה במאי 2001.‏ באוקטובר של אותה שנה החל משפט חוזר שהוביל בשנת 2004 לפסיקה המורה על פירוק היישות המשפטית שבה נעזרו עדי־יהוה במוסקבה ועל הוצאת פעולותיה אל מחוץ לחוק.‏

⁸ בעקבות כך פרץ גל של רדיפות.‏ ‏(‏קרא טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏12‏.‏)‏ העדים נפלו קורבן להטרדות ולהתקפות.‏ הספרות הדתית שלהם הוחרמה והוטלו הגבלות מחמירות על שכירת בתי תפילה או בנייתם.‏ תאר לעצמך מה חשו אחינו ואחיותינו לנוכח  קשיים אלה!‏ עוד בשנת 2001 עתרו האחים לבית הדין האירופי לזכויות האדם,‏ ובשנת 2004 סיפקו לבית הדין מידע נוסף.‏ בשנת 2010 פסק בית הדין האירופי את פסיקתו.‏ בית הדין ראה בבירור שמאחורי החרמת עדי־יהוה ברוסיה עמדה אי־סובלנות דתית וקבע שאין הוא מוצא כל סיבה לתמוך בהחלטותיהן של הערכאות הנמוכות יותר,‏ שכן אין כל ראיות לכך שעדי־יהוה עברו על החוק.‏ עוד ציין בית הדין כי החרם נועד לפשוט מעדי־יהוה את זכויותיהם החוקיות.‏ בפסיקתו תמך בית הדין בזכותם של העדים לחופש דת.‏ אף שרשויות שונות ברוסיה לא יִישמו את פסיקת בית הדין האירופי,‏ משרתי אלוהים בארץ זו שאבו אומץ רב מניצחונות אלה.‏

9–11.‏ כיצד נאבקו משרתי יהוה ביוון למען חופש הפולחן,‏ ומה היו התוצאות?‏

⁹ יוון.‏ בשנת 1983 שכר טיטוס מנוסאקיס חדר בעיר הרקליון שבכרתים כדי שקבוצה קטנה של עדי־יהוה תוכל לקיים בו אסיפות דתיות (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אך עד מהרה הגיש כומר אורתודוקסי תלונה לרשויות במחאה על השימוש הדתי שעשו העדים בחדר.‏ מדוע?‏ פשוט משום שאמונתם של עדי־יהוה שונה מזו של הכנסייה האורתודוקסית!‏ הרשויות פתחו בהליכים משפטיים נגד טיטוס מנוסאקיס ושלושה עדי־יהוה מקומיים אחרים.‏ הם נקנסו ונידונו לשני חודשי מאסר.‏ בתור אזרחים נאמנים של מלכות אלוהים,‏ ראו האחים בפסיקת בית המשפט הפרה של חופש הפולחן שלהם,‏ ולכן ערערו על כך בערכאות השונות במדינה עד שהגיעו לבית הדין האירופי לזכויות האדם.‏

¹⁰ לבסוף בשנת 1996 הנחית בית הדין האירופי מהלומה מפתיעה על אויבי עבודת האלוהים הטהורה.‏ בית הדין ציין כי ”‏עדי־יהוה נופלים תחת ההגדרה של ’‏דת מוכרת’‏ במסגרת החוק היווני”‏,‏ ושהחלטותיהן של הערכאות הנמוכות יותר ”‏פגעו במישרין בחופש הדת של העותרים”‏.‏ עוד ציין בית הדין כי אין זה מסמכותה של ממשלת יוון ”‏להחליט אם אמונות דתיות או הדרכים להבעתן חוקיות”‏.‏ הפסיקות נגד העדים בוטלו,‏ וניתן משנה תוקף לזכותם לחופש פולחן!‏

¹¹ האם בזכות ניצחון זה נפתרו בעיותיהם של האחים ביוון?‏ למרבה הצער התשובה שלילית.‏ בשנת 2012 יושב מקרה דומה בקסנדריה שביוון לאחר מאבק משפטי בן קרוב ל־12 שנה.‏ במקרה זה קמה ההתנגדות מצד בישוף אורתודוקסי.‏ מועצת המדינה,‏ בית הדין המנהלי הגבוה ביותר ביוון,‏ פסקה בפרשה זו לטובת משרתי אלוהים.‏ בפסיקתו ציטט בית הדין את הערובה החוקתית של יוון לחופש דת והפריך את ההאשמה החוזרת ונשנית שלפיה עדי־יהוה אינם דת מוכרת.‏ בית הדין אמר:‏  ‏”‏תורותיהם של ’‏עדי־יהוה’‏ אינן נסתרות ועל כן הם מהווים דת מוכרת”‏.‏ חברי הקהילה הקטנה בקסנדריה שמחים שכעת הם יכולים לערוך את אסיפותיהם באולם המלכות שלהם.‏

12,‏ 13.‏ כיצד ניסו המתנגדים בצרפת ליצור ”‏עמל עלי חוק”‏,‏ ומה הייתה התוצאה?‏

¹² צרפת.‏ חלק ממתנגדי עם אלוהים נקטו בשיטה של ’‏יצירת עמל עלֵי חוק’‏,‏ כלומר גרימת צרות בשם החוק.‏ ‏(‏קרא תהלים צ״ד:‏20‏.‏)‏ לדוגמה,‏ באמצע שנות ה־90 החלו רשויות המס בצרפת לערוך ביקורת חשבונות בעמותת עדי־יהוה (‏Association Les Témoins de Jéhovah)‏ אחד הגופים המשפטיים שבמסגרתם פועלים עדי־יהוה בצרפת.‏ שר התקציב חשף בדבריו מה באמת עמד מאחורי ביקורת החשבונות:‏ ”‏ביקורת החשבונות עשויה להוביל לפירוק משפטי או להליכים פליליים.‏.‏.‏ אשר מן הסתם יערערו את יציבותן של פעולות העמותה או יאלצו אותה לחדול מפעולותיה בשטחנו”‏.‏ אף שבביקורת לא נמצאו אי־סדרים,‏ הטילו הרשויות מס כבד ביותר על העמותה.‏ אילו היה הדבר יוצא אל הפועל,‏ לא הייתה לאחינו ברירה אלא לסגור את משרד הסניף ולמכור את המבנים על מנת לעמוד בתשלומי המס המופקע.‏ הייתה זו מכה קשה,‏ אבל משרתי אלוהים לא הרימו ידיים.‏ עדי־יהוה מחו נמרצות על יחס לא־הוגן זה ולבסוף ב־2005 ערערו לבית הדין האירופי לזכויות האדם.‏

¹³ בית הדין מסר את פסיקתו ב־30 ביוני 2011.‏ בפסיקה נטען כי מן הראוי שהזכות לחופש דת תמנע מן המדינה,‏ למעט במקרים קיצוניים,‏ לבדוק את חוקיותן של אמונות דתיות או את אופן ביטוין.‏ עוד אמר בית הדין:‏ ”‏המיסוי.‏.‏.‏ הביא לידי ניתוק העמותה ממקורותיה החיוניים ובזאת מנע בעדה מלהבטיח לחברים בה את האפשרות לקיים בחופשיות את היבטיה המעשיים”‏.‏ בית הדין החליט פה אחד לטובת עדי־יהוה!‏ לשמחתם של משרתי יהוה,‏ ממשלת צרפת החזירה לבסוף בתוספת ריבית את כספי המסים שנגבו מן העמותה,‏ ובהתאם לצו בית הדין ביטלה את עיקול נכסי הסניף.‏

14.‏ כיצד תוכל לתרום למאבק למען חופש הפולחן?‏

¹⁴ בדומה לאסתר ולמרדכי,‏ משרתי יהוה כיום נאבקים למען החופש לעבוד את יהוה על־פי מצוותיו (‏אס׳ ד׳:‏13–16‏)‏.‏ התוכל לתרום למאבק?‏ כן.‏ באפשרותך להתפלל באופן קבוע למען אחיך ואחיותיך לאמונה הסובלים כיום בגין עוולות משפטיות.‏ תפילות אלו יכולות להיות לעזר רב עבור אחינו ואחיותינו המתנסים בקשיים וברדיפות.‏ ‏(‏קרא יעקב ה׳:‏16‏.‏)‏ האם יהוה נענה לתפילות אלו?‏ ניצחונותינו בבתי המשפט מעידים שאכן כן!‏ (‏עב׳ י״ג:‏18,‏ 19‏)‏.‏

15.‏ אילו גורמים מביאים משרתי אלוהים בחשבון בכל הקשור לשימוש בדם?‏

¹⁵ כפי שראינו בפרק 11‏,‏ נתיני מלכות אלוהים זכו להדרכות מקראיות ברורות להימנע משימוש פסול בדם,‏ שהפך לתופעה נפוצה בימינו.‏ (‏בר׳ ט׳:‏5,‏ 6;‏ וי׳ י״ז:‏11‏;‏ קרא מעשי השליחים ט״ו:‏28,‏ 29‏.‏)‏ אף שאיננו מקבלים עירויי דם,‏ אנו רוצים בטיפול הרפואי הטוב ביותר עבורנו ועבור יקירינו כל עוד אין הוא מתנגש בחוקי אלוהים.‏ הערכאות הגבוהות ביותר בארצות רבות הכירו בזכותו של האדם לבחור בטיפול רפואי או לדחותו על־פי תכתיבי מצפונו ועל־פי אמונתו הדתית.‏ אך בארצות מסוימות נתקלו משרתי אלוהים במכשולים קשים בעניין זה.‏ תן דעתך למספר דוגמאות.‏

16,‏ 17.‏ איזה טיפול רפואי ניתן לאחות ביפן בניגוד גמור לרצונה,‏ וכיצד נענו תפילותיה?‏

¹⁶ יפן.‏ מיסאי טקדה,‏ עקרת בית בת 63 מיפן,‏ נזקקה לניתוח מסובך.‏ בתור אזרחית נאמנה של מלכות אלוהים,‏ היא הבהירה לרופאהּ שהיא רוצה שיטפלו בה ללא עירויי דם.‏ אך כעבור מספר חודשים היא גילתה לחרדתה שבמהלך הניתוח נתנו לה עירוי דם.‏ היא חשה מרומה וכמי שחולל גופה,‏ ולכן ביוני 1993 תבעה את הרופאים ואת בית החולים.‏ אישה צנועה ורכת דיבור זו הייתה בעלת אמונה איתנה כסלע.‏ היא מסרה עדות אמיצה בפני אולם מלא מפה לפה ונותרה על דוכן העדים למשך יותר משעה למרות חולשתה הפיזית.‏ היא התייצבה בפעם האחרונה בפני בית המשפט חודש בלבד לפני מותה.‏ אין ספק שהיא הפגינה אמונה ואומץ לב ראויים להערצה!‏ אחות טקדה אמרה שהיא לא חדלה להתחנן ליהוה שיברך את מאבקה.‏ היא הייתה סמוכה ובטוחה שתפילותיה ייענו.‏ האם כך היה?‏

¹⁷ שלוש שנים אחרי מותה של אחות טקדה פסק בית המשפט העליון של יפן לטובתה ותמך בדעה שהיה זה פסול לתת לה עירוי דם בניגוד לרצונה המפורש.‏ בפסיקה שניתנה ב־29 בפברואר 2000 נאמר כי ”‏את זכות הבחירה”‏ במקרים כאלה ”‏יש לכבד כזכותו האישית של האדם”‏.‏ תודות לנחישותה של אחות טקדה להיאבק למען חירותה לבחור בטיפול רפואי שאינו פוגע במצפונה המודרך על־פי המקרא,‏ יכולים כיום עדי־יהוה ביפן לקבל טיפול רפואי ללא חשש מפני מתן עירוי דם בכפייה.‏

18–20.‏ (‏א)‏ כיצד תמך בית דין לערעורים בארגנטינה בזכותו של מטופל לסרב לקבל עירויי דם על־ידי מסמך הנחיה רפואית?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להראות את כניעתנו לשלטון המשיח בכל הנוגע לשימוש פסול בדם?‏

¹⁸ ארגנטינה.‏ כיצד יכולים אזרחי המלכות להיערך למקרים שבהם צריכה להתקבל החלטה רפואית בעניינם בהיותם מחוסרי הכרה?‏ אנו יכולים לשאת עמנו מסמך משפטי שידבר בשמנו.‏ כך עשה פאבלו אלבראסיני.‏ במאי 2012 נורה פאבלו מספר פעמים במהלך ניסיון שוד.‏ הוא הובהל לבית החולים מחוסר הכרה,‏ ועל כן לא יכול היה להסביר את עמדתו לגבי  עירויי דם.‏ אך הוא נשא עמו מסמך הנחיה רפואית בעל תוקף חוקי שעליו חתם יותר מארבע שנים קודם לכן.‏ אף שמצבו היה קשה וחלק מן הרופאים סברו שכדי להציל את חייו יש צורך בעירוי דם,‏ הסכים הצוות הרפואי לכבד את בקשתו.‏ אבל אביו של פאבלו,‏ שלא היה אחד מעדי־יהוה,‏ השיג צו בית משפט המבטל את הנחיית בנו.‏

¹⁹ עורך הדין שייצג את אשתו של פאבלו מייד הגיש ערעור.‏ בתוך שעות ספורות ביטל בית הדין לערעורים את צו הערכאה הנמוכה יותר ופסק שיש לכבד את רצונו של המטופל,‏ כפי שהוא מובע בהנחיה הרפואית.‏ אביו של פאבלו ערער לבית המשפט העליון של ארגנטינה.‏ עם זאת,‏ בית המשפט העליון לא מצא ”‏כל סיבה להטיל ספק בכך [‏שההנחיה הרפואית של פאבלו שלפיה הוא מסרב לקבל עירויי דם]‏ נעשתה בשיקול דעת,‏ בכוונה מלאה ומרצונו החופשי”‏.‏ בית המשפט ציין:‏ ”‏כל אדם בגיר וכשיר רשאי לתת הנחיות מוקדמות בכל הקשור לבריאותו ורשאי לקבל או לדחות טיפולים רפואיים מסוימים.‏ .‏.‏.‏ את ההנחיות האלו חייב הרופא האחראי לכבד”‏.‏

²⁰ אח אלבראסיני החלים מאז לגמרי,‏ והוא ואשתו אסירי תודה על כך שהוא מילא את מסמך ההנחיה הרפואית.‏ בעזרת צעד פשוט אך חשוב זה הראה את כניעתו לשלטון המשיח העומד בראש מלכות אלוהים.‏ האם גם אתה ומשפחתך נקטתם צעדים דומים?‏

21–24.‏ (‏א)‏ מה הוביל לפסיקתו החשובה של בית המשפט העליון של קנדה בנוגע לקטינים ושימוש בדם?‏ (‏ב)‏ איזה עידוד יכולים משרתי יהוה צעירים לשאוב ממקרה זה?‏

²¹ קנדה.‏ בתי המשפט על־פי־רוב מכירים בזכויותיהם של ההורים לבחור בטיפול הרפואי הטוב ביותר עבור ילדיהם.‏ לעיתים אף פסקו בתי המשפט שיש לכבד את רצונו של קטין בוגר בקבלת החלטות רפואיות.‏ כך אירע לאפריל קדורֶה.‏ בגיל 14 הגיעה לבית החולים עם דימום פנימי חריף.‏ מספר חודשים קודם לכן מילאה את כרטיס ההנחיה הרפואית המקדימה ובו הוראות כתובות שאין לערות לגופה עירויי דם גם לא במצב חירום.‏ הרופא התורן בחר להתעלם מרצונה המפורש של אפריל והשיג צו בית משפט המורה לתת לה דם.‏ כתוצאה מכך הערו לגופה בכפייה שלוש מנות של כדוריות דם אדומות דחוסות.‏ מאוחר יותר השוותה אפריל את החוויה לאונס.‏

²² אפריל והוריה פנו לבית המשפט כדי שהצדק ייעשה.‏ מקץ שנתיים הובא התיק בפני בית המשפט העליון של קנדה.‏ אף שעתירתה החוקתית של אפריל נדחתה,‏ קבע בית המשפט שישולמו לה הוצאות משפט ופסק לטובתה ולטובת קטינים בוגרים אחרים המבקשים לממש את זכותם לבחור איזה טיפול  רפואי לקבל.‏ בית המשפט אמר:‏ ”‏בהקשר לטיפולים רפואיים,‏ יש לאפשר לצעירים מתחת לגיל 16 [‏בקנדה קטין הוא מי שטרם מלאו לו 16 שנים]‏ להראות כי עמדותיהם לגבי טיפול רפואי זה או אחר משקפות מידה מספקת של עצמאות מחשבתית ושל בגרות”‏.‏

²³ חשיבותו של תיק זה נעוצה בעובדה שבית המשפט העליון נתן את הדעת לזכויותיהם החוקתיות של קטינים בוגרים.‏ לפני פסיקה זו יכלו בתי המשפט הקנדיים להורות על מתן טיפול רפואי לצעיר מתחת לגיל 16,‏ כל עוד סבר בית המשפט כי הטיפול יהיה לטובתו המרבית.‏ אבל לאחר פסיקה זו אין בסמכותו של בית משפט לחייב מתן טיפול רפואי בניגוד לרצונם של צעירים מתחת לגיל 16,‏ מבלי שתינתן להם תחילה האפשרות להוכיח שהם בוגרים דיים להחליט החלטות בעצמם.‏

²⁴ האם מאבק זה שארך שלוש שנים היה שווה את המאמץ?‏ אפריל טוענת שכן.‏ היום כחלוצה רגילה,‏ הנהנית מבריאות  תקינה,‏ היא אומרת:‏ ”‏שמחתי מאוד לדעת שהיה לי חלק קטן במאמץ להסב כבוד לשם אלוהים ולהוכיח שהשטן שקרן”‏.‏ סיפורה של אפריל מראה כי צעירינו יכולים לנקוט עמדה אמיצה ולהוכיח עצמם כאזרחים אמיתיים של מלכות אלוהים (‏מתי כ״א:‏16‏)‏.‏

25,‏ 26.‏ איזה מצב מתעורר לעיתים בעקבות גירושין?‏

²⁵ יהוה מפקיד בידי ההורים את האחריות לגדל את ילדיהם לפי אמות המידה שלו (‏דב׳ ו׳:‏6–8;‏ אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ זו משימה קשה,‏ אך לעיתים היא נעשית קשה שבעתיים במקרה של גירושין.‏ ייתכנו הבדלי דעות קיצוניים בין ההורים לגבי גידול הילדים.‏ לדוגמה,‏ הורה שהוא עד־יהוה משוכנע שיש לגדל את הילדים על־פי ערכים משיחיים,‏ ואילו ההורה שאינו עד־יהוה אולי חולק עליו.‏ כמובן,‏ ההורה המשיחי חייב לכבד את העובדה שאף שהגירושין שמים קץ לקשר הנישואין,‏ היחסים בין ההורים לילדים אינם ניתקים.‏

²⁶ ההורה הלא־מאמין עשוי לפנות לבית משפט לקבלת משמורת על הילד או הילדים כדי שיוכל לשלוט בחינוכם הדתי.‏ יש הגורסים שגידול הילד כעד־יהוה מזיק לו.‏ לטענתם נשללים מן הילד מסיבות ימי הולדת,‏ חגים וכן עירויי דם ”‏מצילי חיים”‏ במצבי חירום.‏ לשמחתנו,‏ רוב בתי המשפט מתחשבים בטובתו המרבית של הילד במקום להחליט אם דתו של אחד ההורים מזיקה או לא.‏ הבה נבחן מספר דוגמאות.‏

27,‏ 28.‏ כיצד הגיב בית המשפט העליון של אוהיו להאשמה שייגרם נזק לילד המתחנך כעד־יהוה?‏

²⁷ ארצות הברית.‏ בשנת 1992 דן בית המשפט העליון של אוהיו בתיק שבו אב שאינו עד־יהוה טען שייגרם נזק לבנו הקטן אם יתחנך כאחד מעדי־יהוה.‏ קודם לכן תמכה הערכאה הנמוכה יותר בעמדת האב והעניקה לו משמורת על הילד.‏ אמו ג׳ניפר פֵּיטר קיבלה זכויות ביקור,‏ אך הורו לה ”‏לא ללמד את הילד את אמונותיהם של עדי־יהוה או לחשוף אותו אליהן בכל דרך שהיא”‏.‏ צו זה מטעם הערכאה הנמוכה יותר היה כה רחב שניתן היה לגזור ממנו שאחות פֵּיטר אינה רשאית אף לשוחח עם בנה בובי על המקרא או על ערכי המוסר המקראיים!‏ התוכל לשער בנפשך מה היא חשה?‏ ג׳ניפר הייתה שבורה,‏ אבל היא אומרת שהיא למדה להיות סבלנית ולחכות שיהוה יפעל.‏ היא מספרת:‏ ”‏יהוה תמיד היה שם לצדי”‏.‏ בסיועו של ארגון יהוה ערערה עורכת דינה לבית המשפט העליון של אוהיו.‏

²⁸ בית המשפט חלק על פסיקתה של הערכאה הנמוכה יותר וקבע כי ”‏להורים שמורה הזכות הבסיסית לחנך את ילדיהם,‏  כולל הזכות לדבר אתם על ערכיהם המוסריים והדתיים”‏.‏ בית המשפט ציין שכל עוד לא ניתן יהיה להוכיח שערכיהם הדתיים של עדי־יהוה יזיקו לבריאותו הפיזית והנפשית של הילד,‏ אין לבית המשפט כל זכות להגביל מטעמים דתיים את זכויות המשמורת של ההורה.‏ בית המשפט לא מצא כל הוכחה לכך שאמונתם הדתית של עדי־יהוה תסב נזק לבריאותו הנפשית או הפיזית של הילד.‏

29–31.‏ מדוע איבדה אחות אחת בדנמרק את המשמורת על בתה,‏ ומה פסק בנידון בית המשפט העליון של דנמרק?‏

²⁹ דנמרק.‏ אניטה הנסן מצאה את עצמה מול קושי דומה כאשר בעלה לשעבר פנה לבית משפט כדי לקבל משמורת על אמנדה בת השבע.‏ אף שבית המשפט המחוזי העניק בשנת 2000 את המשמורת לאחות הנסן,‏ עתר אביה של אמנדה לבית המשפט הגבוה,‏ והאחרון הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי והעביר את המשמורת לידי האב.‏ בית המשפט הגבוה הסביר כי על רקע העובדה שלהורים השקפות עולם מנוגדות בשל עמדותיהם בענייני דת,‏ יוכל האב להתמודד טוב יותר עם קונפליקט זה.‏ אם כן,‏ אחות הנסן איבדה את המשמורת על אמנדה רק משום שהיא אחת מעדי־יהוה!‏

³⁰ לאורך תקופה קשה זו היו רגעים שאחות הנסן הייתה כה מוטרדת ונסערת שהיא לא ידעה מה לבקש בתפילותיה.‏  היא אומרת:‏ ”‏למרות הכול,‏ שאבתי נחמה רבה מן הכתוב ברומים ח׳:‏26,‏ 27‏.‏ תמיד הרגשתי שיהוה מבין למה אני מתכוונת.‏ ’‏עיניו היו עליי’‏,‏ והוא תמיד היה שם בשבילי”‏ ‏(‏קרא תהלים ל״ב:‏8;‏ ישעיהו מ״א:‏10‏)‏.‏

³¹ אחות הנסן ערערה לבית המשפט העליון של דנמרק.‏ בפסיקתו אמר בית המשפט:‏ ”‏שאלת המשמורת תיושב לפי הערכה קונקרטית של טובתו המרבית של הילד”‏.‏ בנוסף לכך,‏ בית המשפט קבע כי ההחלטה בנושא המשמורת צריכה להישען על האופן שבו מתמודד כל הורה עם קונפליקטים,‏ ולא על בסיס ”‏תורותיהם ועמדותיהם”‏ של עדי־יהוה.‏ לרווחתה הגדולה של אחות הנסן,‏ הכיר בית המשפט במסוגלותה כהורה והשיב לה את המשמורת על אמנדה.‏

32.‏ כיצד הגן בית הדין האירופי לזכויות האדם על הורים משיחיים מפני יחס מפלה?‏

³² מדינות שונות באירופה.‏ במקרים מסוימים הגיעו הסכסוכים המשפטיים סביב המשמורת על ילדים אל מעבר לערכאות המקומיות הגבוהות ביותר.‏ סוגיה זו הובאה גם לדיונו של בית הדין האירופי לזכויות האדם.‏ בשני מקרים פסק בית הדין האירופי כי הערכאות המקומיות הנמוכות יותר התייחסו בצורה שונה להורים שהם עדי־יהוה,‏ בהשוואה להורים שאינם עדי־יהוה,‏ וזאת אך ורק בשל דתם.‏ בית הדין כינה יחס זה יחס מפלה ופסק כי ”‏הבחנה המבוססת בעיקרה על הבדלי דת גרידא אינה מקובלת”‏.‏ עדת־יהוה,‏ אשר יצאה נשכרת מפסיקה זו של בית הדין האירופי,‏ הביעה תחושת הקלה ואמרה:‏ ”‏זה מאוד פגע בי כשהאשימו אותי בגרימת נזק לילדיי,‏ בעוד שכל מה שניסיתי לעשות היה להעניק להם את המיטב לפי הבנתי — חינוך משיחי”‏.‏

33.‏ כיצד יכולים הורים משיחיים ליישם את העיקרון בפיליפים ד׳:‏5‏?‏

³³ כמובן,‏ הורים שהם עדי־יהוה המתמודדים עם התקפות משפטיות על זכותם לטעת ערכים מקראיים בלב ילדיהם,‏ משתדלים לנהוג בסבירות.‏ ‏(‏קרא פיליפים ד׳:‏5‏.‏)‏ כפי שהם מוקירים את הזכות לחנך את ילדיהם בדרכי אלוהים,‏ כך הם מכירים בזכותו של ההורה שאינו עד־יהוה לחלוק עמם את האחריות ההורית,‏ אם הוא חפץ בכך.‏ עד כמה רצינית בעיני ההורה המשיחי האחריות לחנך את ילדיו?‏

34.‏ איזו תועלת יכולים הורים משיחיים בימינו להפיק מדוגמתם של היהודים בימי נחמיה?‏

³⁴ ישנה דוגמה מאלפת מימי נחמיה.‏ היהודים עבדו קשה בשיקום חומות ירושלים ובבנייתן מחדש.‏ הם ידעו שהחומה תגן עליהם ועל משפחותיהם מפני עמי האויב שהקיפו אותם.‏ משום כך האיץ בהם נחמיה:‏ ”‏הילחמו על אחיכם,‏ בניכם ובנותיכם,‏ נשיכם ובתיכם”‏ (‏נחמ׳ ד׳:‏8‏)‏.‏ עבור אותם יהודים הייתה מלחמה זו שווה כל מאמץ.‏ וכך גם בימינו:‏ הורים משיחיים עובדים קשה  כדי לגדל את ילדיהם בדרך האמת.‏ הם יודעים כי ילדיהם מוצפים בהשפעות מזיקות בבית־הספר ובשכונה,‏ והשפעות אלו עלולות אף לחלחל לתוך הבית באמצעות המדיה.‏ הורים,‏ לעולם אל תשכחו שכדאי לכם להשקיע כל מאמץ על מנת ’‏להילחם על’‏ בניכם ובנותיכם כדי ליצור עבורם סביבה בטוחה,‏ שבה יוכלו לפרוח מבחינה רוחנית.‏

35,‏ 36.‏ אילו יתרונות צמחו לעדי־יהוה בזכות מאבקם למען זכויותיהם החוקיות,‏ ומהי החלטתך הנחושה?‏

³⁵ אין ספק שיהוה בירך את מאמציו של ארגונו במלחמתו למען חופש הפולחן.‏ במאבקיהם סביב סוגיות משפטיות אלו עלה בידי משרתי אלוהים לא אחת לתת עדות עוצמתית בפני בתי משפט ובפני הציבור הרחב (‏רומ׳ א׳:‏8‏)‏.‏ לניצחונותיהם המשפטיים הרבים היה גם ערך מוסף — הם נתנו משנה תוקף לזכויותיהם האזרחיות של אנשים רבים שאינם עדי־יהוה.‏ אך בתור משרתי אלוהים אין אנו פעילים החורטים על דגלם רפורמות חברתיות,‏ ואין אנו מעוניינים אך ורק להוכיח את צדקת דרכנו.‏ עדי־יהוה נלחמו בבתי המשפט למען זכויותיהם החוקיות בראש ובראשונה כדי לבסס ולקדם את עבודת אלוהים הטהורה ‏(‏קרא פיליפים א׳:‏7‏)‏.‏

³⁶ מי שנאבקו למען חירותנו לעבוד את יהוה הפגינו אמונה יוצאת דופן.‏ הבה נתייחס בכובד ראש ללקחים שנוכל להפיק מכך.‏ הבה נשמור גם אנו על נאמנותנו,‏ בביטחון שיהוה יתמוך בפעילותנו וימשיך לנסוך בנו את הכוח לעשות את רצונו (‏יש׳ נ״ד:‏17‏)‏.‏