1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה השיב אח ראסל לכומר ששאל כיצד ממומנות פעילויותיהם של תלמידי המקרא?‏ (‏ב)‏ במה נדון בפרק זה?‏

 יום אחד ניגש אל אח צ׳ארלס ט.‏ ראסל כומר מן הכנסייה הרפורמית ושאל אותו כיצד ממומנות פעילויותיהם של תלמידי המקרא.‏

 ‏”‏אצלנו אין אף פעם איסוף תרומות”‏,‏ הסביר אח ראסל.‏

 ‏”‏מניין אתם משיגים כספים?‏”‏ שאל הכומר.‏

 ‏”‏אם אומר לך מהי האמת הפשוטה מכול אתה לא תאמין לי”‏,‏ השיב לו ראסל.‏ ”‏כאשר אנשים מתחילים להתעניין בדרך הזאת,‏ הם לא מוצאים סלסילה תחת אפם.‏ אבל הם כן רואים שיש הוצאות,‏ ואז הם אומרים לעצמם,‏ ’‏האולם הזה כרוך בעלויות.‏.‏.‏ איך אוכל לתרום לכך מעט מכספי?‏’‏”‏

 הכומר הביט בראסל כלא מאמין.‏

 ‏”‏אני אומר לך את האמת הפשוטה”‏,‏ המשיך ראסל.‏ ”‏הם באמת שואלים אותי את השאלה הזו,‏ ’‏איך אוכל לתרום מעט מכספי למטרה זו?‏’‏ כאשר אדם מתברך באמצעים,‏ הוא רוצה להשתמש בהם למען האדון.‏ אם אין לו אמצעים,‏ מדוע שנדחק בו לתרום?‏”‏ a

² ראסל אכן אמר את ”‏האמת הפשוטה”‏.‏ לאורך הדורות תרמו משרתי אלוהים מרצון לקידום עבודת אלוהים האמיתית.‏ בפרק זה נבחן מספר דוגמאות מקראיות הממחישות זאת ונתייחס בהקשר זה גם להיסטוריה המודרנית שלנו.‏ כאשר נראה כיצד ממומנות כיום פעילויותיה של המלכות,‏ כדאי שכל אחד מאתנו ישאל את עצמו,‏ ’‏איך אוכל להוכיח את תמיכתי במלכות?‏’‏

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ איזה אמון יש ליהוה בעובדיו?‏ (‏ב)‏ כיצד הוכיחו בני ישראל את תמיכתם בהקמת המשכן?‏

³ יהוה סומך על עובדיו האמיתיים.‏ הוא יודע שבהינתן להם ההזדמנות,‏ הם ישמחו להביע את מסירותם אליו על־ידי נתינה מרצון.‏ תן דעתך לשתי דוגמאות מתולדות עם ישראל.‏

 ⁴ לאחר שהוציא את בני ישראל ממצרים הורה להם יהוה להקים אוהל נייד,‏ או משכן,‏ לצורכי פולחן.‏ להכנת המבנה וכליו נדרשו משאבים רבים.‏ יהוה הורה למשה להעניק לעם את ההזדמנות לתמוך בפרויקט ואמר לו:‏ ”‏כל נדיב לבו יְבִיאֶהָ את תרומת יהוה”‏ (‏שמ׳ ל״ה:‏5‏)‏.‏ כיצד הגיבו בני ישראל,‏ אשר רק זמן קצר קודם לכן ’‏עבדו בכל עבודה בפרך’‏?‏ (‏שמ׳ א׳:‏14‏)‏ הם תמכו בפרויקט בלב רחב והיו מוכנים לתרום זהב,‏ כסף ודברי ערך יקרים — אשר את רובם השיגו מן הסתם מאדוניהם לשעבר,‏ המצרים (‏שמ׳ י״ב:‏35,‏ 36‏)‏.‏ בני ישראל נתנו מעל ומעבר עד כדי כך שהיה צורך להורות להם לא לתרום עוד (‏שמ׳ ל״ו:‏4–7‏)‏.‏

5.‏ כיצד הגיבו בני ישראל כאשר העניק להם דוד את ההזדמנות לתרום לבניית בית המקדש?‏

⁵ בחלוף 475 שנה בערך תרם דוד מ’‏סגולתו’‏,‏ כלומר מאוצרו הפרטי למימון בניית בית המקדש,‏ מרכז הקבע הראשון של עבודת אלוהים עלי אדמות.‏ אחר כך העניק לבני ישראל את ההזדמנות לתרום באומרו:‏ ”‏מי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה?‏”‏ בתגובה נתנו העם נדבות ליהוה ”‏בלב שלם”‏ (‏דה״א כ״ט:‏3–9‏)‏.‏ בהתייחסו למקור התרומות האמיתי אמר דוד בתפילה ליהוה:‏ ”‏ממך הכול ומידך נָתַנּוּ לך”‏ (‏דה״א כ״ט:‏14‏)‏.‏

6.‏ מדוע יש צורך בכספים לביצוע פעילותה של המלכות כיום,‏ ואילו שאלות עולות מכך?‏

⁶ לא משה ולא דוד נאלצו ללחוץ על עם אלוהים לתרום.‏ אדרבה,‏ העם נתן בנפש חפצה.‏ מה לגבי ימינו?‏ אנחנו מודעים לכך שפעילותה של מלכות אלוהים כיום כרוכה בהוצאות.‏ דרושים משאבים ניכרים על מנת לפרסם ולהפיץ ספרי מקרא וספרות מקראית,‏ לבנות ולתחזק מקומות התכנסות ובנייני סניפים,‏ ולספק סיוע חירום לאחינו לאמונה בשעת אסון.‏ מכאן עולות מספר שאלות חשובות:‏ מניין אנו משיגים את הכספים הנחוצים?‏ האם יש צורך לדחוק בנתיני המלך לתרום?‏

7,‏ 8.‏ מדוע משרתי יהוה אינם מתחננים או מפצירים בפני אחרים לתרום להם כספים?‏

⁷ אח ראסל ועמיתיו סירבו לאמץ את שיטות גיוס הכספים הרווחות בכנסיות הנצרות.‏ בהוצאה השנייה של כתב העת המצפה תחת הכותרת,‏ ”‏המעוניין אתה לקבל את המצפה של ציון?‏”‏ אמר ראסל:‏ ”‏אנו מאמינים שמי שתומך ב’‏המצפה של ציון’‏ הוא יהוה,‏ וכל עוד זה כך ’‏המצפה’‏ לעולם לא יתחנן ולא יפציר בפני בני אדם לתמוך בו.‏ כאשר האומר:‏ ’‏לי הכסף ולי הזהב’‏,‏ יחדל לספק את הכספים הנחוצים,‏ נבין שהגיעה  השעה להפסיק את הדפסת כתב העת”‏ (‏חגי ב׳:‏7–9‏)‏.‏ חלפו מאז יותר מ־130 שנה,‏ וכתב העת המצפה והארגון שמוציא אותו לאור עדיין עולים כפורחים!‏

⁸ משרתי יהוה אינם מתחננים לכסף.‏ הם אינם מעבירים צלחות לאיסוף תרומות או שולחים מכתבים לגיוס כספים.‏ כמו כן,‏ הם אינם מארגנים משחקי בינגו,‏ ירידים או הגרלות לגיוס תרומות.‏ הם דבקים במה שנכתב לפני זמן רב בהמצפה:‏ ”‏מעולם לא החשבנו זאת להולם לשדל לתרומות למען האדון כמקובל במקומותינו.‏ .‏.‏.‏ לדעתנו כספים הנאספים בשיטות שונות לקיבוץ נדבות בשם האדון הם דבר מבזה,‏ אשר אינו מקובל עליו ואינו מביא את ברכתו לא על הנותנים ולא על הפעילות עצמה”‏.‏ b

9,‏ 10.‏ מהי אחת הסיבות לכך שאנו תורמים מרצון?‏

⁹ בתור נתיני המלכות אין צורך לאלץ אותנו לתרום.‏ נהפוך הוא,‏ אנו שמחים לתמוך באמצעות כספינו ומשאבים אחרים בפעילויות המלכות.‏ מדוע אנו כה להוטים לתת?‏ שים לב לשלוש סיבות.‏

¹⁰ ראשית,‏ אנו תורמים תרומות מרצון משום שאנו אוהבים את יהוה ורוצים לעשות ”‏את הרצוי בעיניו”‏ (‏יוח״א ג׳:‏22‏)‏.‏ יהוה בהחלט מרוצה מאדם שמשרת אותו ונותן לו בלב רחב ובנפש חפצה.‏ הבה נבחן את מה שאמר השליח פאולוס על הנתינה המשיחית.‏ ‏(‏קרא קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏.‏)‏ משיחי אמיתי אינו נותן בחוסר רצון או מתוך כפייה.‏ הוא נותן משום ש”‏החליט בלבבו”‏ לעשות כן.‏ c במילים אחרות,‏ הוא נותן לאחר שהבין מה הצורך וחשב מה בידו לעשות כדי למלאו.‏ אדם כזה יקר ללבו של יהוה,‏ שכן ”‏את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”‏.‏ בתרגום אחר לאנגלית נאמר:‏ ”‏אלוהים אוהב את מי שאוהבים לתת”‏.‏

11.‏ מה מניע אותנו לתת ליהוה את מיטבנו?‏

¹¹ שנית,‏ אנו תורמים מבחינה חומרית מתוך הכרת טובה ליהוה על ברכותיו הרבות.‏ תן דעתך לעיקרון אחד בתורה העוזר לנו לבחון את עצמנו.‏ ‏(‏קרא דברים ט״ז:‏16,‏ 17‏.‏)‏ בשלושת הרגלים היה על כל זכר בעם ישראל לתת מתנה ’‏כברכת יהוה’‏ אשר נתן לו,‏ כלומר ביחס ישר לברכות שבאו עליו.‏ לפיכך בטרם חגג את החג היה על כל אדם למנות את ברכותיו ולבחון את לבו כדי להחליט מהי המתנה הטובה ביותר שיוכל לתת ליהוה.‏ באותו אופן,‏ כאשר אנו חושבים על הדרכים הרבות שבהן בירך אותנו יהוה,‏ ניעור  בנו הדחף לתת לו את מיטבנו.‏ המתנה שאנו נותנים בלב ונפש,‏ הכוללת בתוכה תרומות חומריות,‏ משקפת את מידת ההערכה שאנו רוחשים לברכות שמרעיף עלינו יהוה (‏קור״ב ח׳:‏12–15‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ מדוע ניתן לומר שתרומותינו מרצון מראות את אהבתנו כלפי המלך,‏ וכמה כל אחד תורם?‏

¹² שלישית,‏ בתרומותינו מרצון אנו מראים את אהבתנו כלפי המלך ישוע המשיח.‏ מדוע?‏ שים לב מה אמר ישוע לתלמידיו בלילה האחרון לחייו עלי אדמות.‏ ‏(‏קרא יוחנן י״ד:‏23‏.‏)‏ ”‏מי שאוהב אותי”‏,‏ אמר,‏ ”‏ישמור את דבריי”‏.‏ ’‏דברי’‏ ישוע כוללים את מצוותו לבשר את בשורת המלכות בכל העולם (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אנו שומרים את ’‏דברו’‏ על־ידי כך שאנו עושים כל שביכולתנו — נותנים מזמננו,‏ מכוחנו וממשאבינו החומריים — לקידום פעילות הבישור על המלכות.‏ כך אנו מוכיחים את אהבתנו כלפי המלך המשיח.‏

 ¹³ כן,‏ בתור נתיני מלכות נאמנים,‏ אנו רוצים בכל לבנו להראות את תמיכתנו במלכות על־ידי מתן תרומות כספיות.‏ באיזו מידה אנו תורמים?‏ זו החלטה אישית.‏ כל אחד נותן כמיטב יכולתו.‏ לחלק ניכר מאחינו לאמונה אין משאבים רבים (‏מתי י״ט:‏23,‏ 24;‏ יעקב ב׳:‏5‏)‏.‏ אך הם יכולים להתנחם בידיעה שיהוה ובנו מעריכים גם תרומות קטנות הניתנות בנפש חפצה (‏מר׳ י״ב:‏41–44‏)‏.‏

14.‏ על בסיס מה נהגו עדי־יהוה במשך שנים להציע ספרות מקראית?‏

¹⁴ במשך שנים רבות נהגו עדי־יהוה להציע ספרות מקראית על בסיס תרומות.‏ סכום התרומה המוצעת היה נמוך ככל האפשר כדי שגם אנשים מעוטי יכולת יוכלו לקבל את הספרות.‏ כמובן,‏ אם נראה היה שבעל הבית מעוניין בספרות אך אין בידו לתרום,‏ היו מבשרי המלכות שמחים מאוד להשאיר לו את החומר ללא כל תמורה.‏ רצונם העז היה שהספרות תגיע לידיהם של אנשים ישרי לב אשר יקראו אותה ויפיקו ממנה תועלת.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ איזה שינוי הנהיג הגוף המנהל בשנת 1990 בשיטת חלוקת הספרות שלנו?‏ (‏ב)‏ כיצד נתרמות התרומות?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏ למה משמשות תרומותינו?‏‏”‏)‏

¹⁵ בשנת 1990 החל הגוף המנהל לשנות את שיטת חלוקת הספרות.‏ מאותה שנה התחלנו בארצות הברית להציע את כל הספרות מבלי להתנות זאת במתן תרומה.‏ במכתב אל כל הקהילות בארה״ב הוסבר:‏ ”‏כתבי עת ופריטי ספרות אחרים יסופקו למבשרים ולציבור המעוניינים מבלי לומר או אף לרמוז שיש לתרום סכום מסוים כתנאי לקבלת הפריט.‏ .‏.‏.‏ כל החפץ לתרום לכיסוי ההוצאות של פעילותנו החינוכית רשאי לעשות כן,‏ אך הוא יוכל לקבל את הספרות גם אם לא יתרום דבר”‏.‏ סידור זה סייע בהבהרת אופייה ההתנדבותי והדתי של פעילותנו והראה בבירור ש”‏איננו סוחרים בדבר אלוהים”‏ (‏קור״ב ב׳:‏17‏)‏.‏ ברבות הימים יושם סידור זה בסניפים שונים ברחבי העולם.‏

¹⁶ כיצד נתרמות התרומות?‏ באולמי המלכות של עדי־יהוה ניצבות תיבות תרומות במקומות שאינם בולטים במיוחד.‏ כל אחד יכול לשים בהן את תרומתו או לשלוח אותה ישירות אל הגופים החוקיים המשמשים את עדי־יהוה.‏ מדי שנה יוצא מאמר בהמצפה המסביר כיצד ניתן לתרום תרומות מרצון.‏

17–19.‏ הסבר כיצד הכספים הנתרמים משמשים עבור (‏א)‏ הפעילות הכלל־עולמית,‏ (‏ב)‏ בניית אולמי מלכות ברחבי תבל,‏ ו־(‏ג)‏ כיסוי ההוצאות המקומיות של כל קהילה.‏

¹⁷ הפעילות הכלל־עולמית.‏ הכספים משמשים לכיסוי הוצאות פעילות הבישור הכלל־עולמית.‏ הוצאות אלו כוללות  בתוכן עלויות שונות כגון הפקת ספרות וחלוקתה ברחבי תבל,‏ הקמת משרדי סניפים ותחזוקתם וכן תפעול בתי־ספר תיאוקרטיים שונים.‏ בנוסף לכך,‏ הכספים משמשים לכיסוי הוצאותיהם של שליחים,‏ משגיחים נודדים וחלוצים מיוחדים.‏ תרומותינו משמשות גם למתן סיוע חירום לאחינו לאמונה בשעת אסון.‏ d

¹⁸ בניית אולמי מלכות ברחבי תבל.‏ הכספים משמשים למתן סיוע לקהילות בבנייה או בשיפוץ של אולמי מלכות.‏ כאשר מתקבלות תרומות נוספות ניתן להעביר כספים לקהילות אחרות הזקוקות לסיוע.‏ e

¹⁹ ההוצאות המקומיות של כל קהילה.‏ הכספים משמשים לתפעול אולם המלכות ולתחזוקתו.‏ לעיתים ממליצים הזקנים שחלק מהכספים יישלחו למשרד הסניף המקומי לקידום הפעילות הכלל־עולמית.‏ במקרים כאלה מעלים זאת הזקנים בפני הקהילה כדי שההחלטה תזכה להסכמת חברי הקהילה.‏ אם תאושר ההחלטה,‏ יישלחו הכספים.‏ מדי חודש מכין האח האחראי על החשבונות דוח כספי המוקרא בפני הקהילה.‏

20.‏ כיצד תוכל לכבד את יהוה מ”‏הונך”‏?‏

²⁰ כאשר אנו חושבים על כל מה שכרוך בביצוע פעילות הבישור על המלכות ובעשיית תלמידים בעולם כולו,‏ אנו רוצים בכל לבנו ’‏לכבד את יהוה מהוננו’‏ (‏מש׳ ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ’‏הוננו’‏ כולל בתוכו את משאבינו הפיזיים,‏ השכליים והרוחניים.‏ אנו בהחלט רוצים לעשות בהם שימוש מרבי בפעילותנו למען המלכות.‏ אך זכור שהוננו כולל גם את נכסינו החומריים.‏ הבה נהיה נחושים בדעתנו לתת כל מה שנוכל,‏ מתי שנוכל.‏ התרומות שאנו תורמים מרצון מסבות כבוד ליהוה ומוכיחות את תמיכתנו במלכות המשיח.‏