עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שיר 142

לבשר לאנשים מכל הסוגים

לבשר לאנשים מכל הסוגים

‏(‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏4‏)‏

  1. אֶת יְהֹוָה אָבִינוּ נְחַקֶּה,‏

    אֲשֶׁר בֵּין אִישׁ לְאִישׁ אֵינוֹ מַפְלֶה.‏

    הֵן בְּנֵי אָדָם מִכָּל הָרְקָעִים

    לוֹ שַׁיָּכִים,‏ לָהֶם יִתֵּן חַיִּים.‏

    ‏(‏פזמון)‏

    לֹא חָשׁוּב הוּא הַמּוֹצָא,‏

    הַמַּרְאֶה אוֹ הַשָּׂפָה;‏

    לַכֹּל נִפְנֶה לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.‏

    אֶת הָאֲנָשִׁים נַזְמִין,‏

    מִכָּל גֶּזַע,‏ מִכָּל מִין,‏

    לִהְיוֹת בֵּין יְדִידָיו שֶׁל אֱלֹהִים.‏

  2. לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן הֵם נִמְצָאִים,‏

    אוֹ אֵיךְ הֵם לָנוּ בַּתְּחִלָּה נִרְאִים.‏

    מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא מָה שֶׁבְּלִבָּם,‏

    מָה שֶׁרוֹאֶה אָבִינוּ בְּתוֹכָם.‏

    ‏(‏פזמון)‏

    לֹא חָשׁוּב הוּא הַמּוֹצָא,‏

    הַמַּרְאֶה אוֹ הַשָּׂפָה;‏

    לַכֹּל נִפְנֶה לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.‏

    אֶת הָאֲנָשִׁים נַזְמִין,‏

    מִכָּל גֶּזַע,‏ מִכָּל מִין,‏

    לִהְיוֹת בֵּין יְדִידָיו שֶׁל אֱלֹהִים.‏

  3. לְכָל אָדָם קוֹרֵא הָאֵל עַכְשָׁו

    לִנְטֹשׁ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת דְּרָכָיו.‏

    לַאֲנָשִׁים מִכָּל סוּג זֹאת נַסְבִּיר,‏

    אֶת אֲמִתּוֹ שֶׁל יְהֹוָה נַבְהִיר.‏

    ‏(‏פזמון)‏

    לֹא חָשׁוּב הוּא הַמּוֹצָא,‏

    הַמַּרְאֶה אוֹ הַשָּׂפָה;‏

    לַכֹּל נִפְנֶה לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.‏

    אֶת הָאֲנָשִׁים נַזְמִין,‏

    מִכָּל גֶּזַע,‏ מִכָּל מִין,‏

    לִהְיוֹת בֵּין יְדִידָיו שֶׁל אֱלֹהִים.‏