כאשר כמה יהודים מאשימים את ישוע על שחילל את השבת כשריפא איש אחד,‏ הוא משיב להם:‏ ”‏אבי עובד עד עתה וגם אני ממשיך לעבוד”‏ (‏יוחנן ה׳:‏17‏)‏.‏

כמובן,‏ ישוע אינו עושה משהו שתורת אלוהים אוסרת לעשות בשבת.‏ הוא מבשר ומרפא ובכך מחקה את פעליו הטובים של אלוהים.‏ לפיכך ישוע ממשיך לעשות את הטוב בכל יום.‏ אולם תשובתו למאשימיו מגבירה את כעסם,‏ והם מחפשים דרך להרוג אותו.‏ מדוע הם מגיבים כך?‏

בנוסף להשקפתם המוטעית שישוע מחלל את השבת כשהוא מרפא אנשים,‏ הם כועסים מאוד על כך שהוא אומר שהוא בן אלוהים.‏ מבחינתם ישוע מחלל את שם אלוהים בכך שהוא רואה את עצמו כבנו.‏ לדעתם,‏ באמרו שיהוה הוא אביו,‏ ישוע למעשה משווה את עצמו לאלוהים.‏ אך ישוע אינו פוחד מהם ומוסיף לדבר על היחסים המיוחדים שיש לו עם אלוהים.‏ ”‏האב אוהב את הבן”‏,‏ הוא אומר,‏ ”‏ומראה לו את כל מה שהוא עושה”‏ (‏יוחנן ה׳:‏20‏)‏.‏

האב הוא מקור החיים,‏ והוא הוכיח זאת בעבר כשהאציל מכוחו על משרתיו להקים מספר אנשים לתחייה.‏ ישוע ממשיך:‏ ”‏כשם שהאב מקים ומחיה את המתים,‏ כן גם הבן מחיה את מי שהוא רוצה”‏ (‏יוחנן ה׳:‏21‏)‏.‏ איזו אמירה רבת־משמעות המעניקה תקווה לעתיד!‏ גם היום הבן מקים לתחייה את המתים מבחינה רוחנית.‏ לכן ישוע אומר:‏ ”‏השומע את דברי ומאמין בשולחי יש לו חיי עולם;‏ הוא לא יורשע,‏ אלא עובר הוא ממוות לחיים”‏ (‏יוחנן ה׳:‏24‏)‏.‏

אין עדות לכך שעד אותה עת הקים ישוע לתחייה אדם שהיה מת פשוטו כמשמעו,‏ אך הוא אומר למאשימיו שתחיית מתים ממשית אכן תתרחש.‏ ”‏קרבה השעה”‏,‏ הוא אומר,‏ ”‏שכל שוכני הקברים ישמעו את קולו ויצאו”‏ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

ישוע אומנם ממלא תפקיד מיוחד במינו,‏ אך הוא מבהיר שהוא כפוף לאלוהים ומציין:‏ ”‏אינני יכול לעשות דבר על דעת עצמי.‏.‏.‏ חפץ אני לעשות לא את רצוני אלא את רצון שולחי”‏ (‏יוחנן ה׳:‏30‏)‏.‏ אולם ישוע מתאר את תפקידו החיוני במטרת אלוהים,‏ דבר שטרם עשה עד אותה עת בצורה פומבית שכזו.‏ עם זאת,‏ מאשימיו של ישוע קיבלו עדות נוספת מלבד עדותו של ישוע על דברים אלה.‏ ”‏אתם שלחתם שליחים אל יוחנן [‏המטביל]‏”‏,‏ מזכיר להם ישוע,‏ ”‏והוא העיד עדות אמת”‏ (‏יוחנן ה׳:‏33‏)‏.‏

אין ספק שמאשימיו של ישוע שמעו ששנתיים קודם לכן סיפר יוחנן למנהיגי הדת היהודים על מי שיבוא אחריו — זה אשר ייקרא ”‏הנביא”‏ ו”‏המשיח”‏ (‏יוחנן א׳:‏20–25‏)‏.‏ ישוע מזכיר למאשימיו כי בעבר רחשו כבוד רב ליוחנן,‏ שכעת שוהה במאסר,‏ ומציין:‏ ”‏לזמן קצר רציתם לעלוז מאוד באורו”‏ (‏יוחנן ה׳:‏35‏)‏.‏ אך בידי ישוע עדות גדולה אף יותר מזו של יוחנן המטביל.‏

‏”‏המעשים שאני עושה [‏כולל נס הריפוי שזה עתה ביצע]‏ — מעידים שהאב שלח אותי”‏.‏ ומלבד זאת,‏ מוסיף ישוע,‏ ”‏האב אשר שלח אותי הוא עצמו העיד עליי”‏ (‏יוחנן ה׳:‏36,‏ 37‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אלוהים העיד על ישוע בעת טבילתו (‏מתי ג׳:‏17‏)‏.‏

למען האמת,‏ למאשימיו של ישוע אין שום הצדקה לדחות אותו.‏ הכתובים,‏ שלטענתם הם חוקרים,‏ מעידים עליו.‏ ”‏אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים לי”‏,‏ ישוע מסכם,‏ ”‏כי הוא כתב עליי.‏ אבל אם אינכם מאמינים לכתביו,‏ איך תאמינו לדבריי?‏”‏ (‏יוחנן ה׳:‏46,‏ 47‏)‏.‏