ישוע נותן לשליחיו הנחיות מעולות לגבי ביצוע פעילות ההטפה לפני שהם יוצאים לבשר בזוגות.‏ אך הוא אינו מסתפק בכך.‏ הוא מזהיר אותם מפני מתנגדים:‏ ”‏הנני שולח אתכם ככבשים בין זאבים.‏.‏.‏ היזהרו מבני אדם,‏ כי ימסרו אתכם לבתי דין וילקו אתכם בבתי הכנסת שלהם.‏ לפני מושלים ומלכים תובאו בגללי”‏ (‏מתי י׳:‏16–18‏)‏.‏

כן,‏ תלמידיו של ישוע עלולים להיתקל ברדיפות קשות.‏ אך הוא מרגיע אותם בהבטחה הבאה:‏ ”‏כאשר ימסרו אתכם,‏ אל תדאגו שמא לא תדעו איך לדבר ומה לומר,‏ כי באותה שעה יינתנו לכם המילים שיהיה עליכם לומר,‏ שכן לא רק אתם תדברו,‏ אלא רוח אביכם תדבר באמצעותכם”‏.‏ ישוע ממשיך:‏ ”‏אח ימסור את אחיו למוות ואב ימסור את בנו;‏ ילדים יקומו נגד הוריהם ויביאו למותם.‏ ותהיו שנואים על הכול בגלל שמי,‏ אבל המחזיק מעמד עד הקץ הוא ייוושע”‏ (‏מתי י׳:‏19–22‏)‏.‏

בשל חשיבותה העליונה של פעילות ההטפה,‏ ישוע מדגיש לתלמידיו את הצורך להיות זהירים כדי שיוכלו להמשיך לבצע אותה.‏ הוא אומר:‏ ”‏כאשר ירדפו אתכם בעיר אחת,‏ נוסו לעיר אחרת;‏ אמן אומר אני לכם:‏ לא תספיקו לעבור בכל ערי ישראל עד שיבוא בן האדם”‏ (‏מתי י׳:‏23‏)‏.‏

אילו הוראות,‏ אזהרות ודברי עידוד מצוינים נותן ישוע ל־12 שליחיו!‏ אך ניתן להבין שדבריו מיועדים גם למי שישתתפו בפעילות הבישור לאחר מותו ותחייתו.‏ מסקנה זו ניכרת מן ההצהרה שתלמידיו יהיו ”‏שנואים על הכול”‏,‏ ולא רק על מי שהשליחים נשלחים לבשר להם.‏ יתר על כן,‏ לא כתוב שהשליחים הובאו בפני מושלים ומלכים במהלך מסע הטפה קצר זה בגליל,‏ וגם לא מוזכר שהם נמסרו למוות על־ידי קרובי משפחה.‏

ברור אפוא שהדברים שאומר ישוע לשליחיו קשורים לעתיד.‏ תן דעתך להצהרה שתלמידיו לא יספיקו להשלים את סבב ההטפה שלהם ”‏עד שיבוא בן האדם”‏.‏ ישוע מציין בזאת שתלמידיו לא יסיימו את פעילות ההכרזה על מלכות אלוהים לפני שהמלך המפואר ישוע המשיח יבוא בתור השופט מטעם אלוהים.‏

בעת ביצוע מלאכת ההטפה אל לשליחים להיות מופתעים כאשר ייתקלו בהתנגדות,‏ שכן ישוע אומר:‏ ”‏תלמיד אינו גדול ממורהו,‏ ועבד אינו גדול מאדונו”‏.‏ הנקודה שמסביר ישוע ברורה.‏ הוא עצמו נתקל ביחס עוין וברדיפות משום שהוא מבשר על מלכות אלוהים,‏ וגם הם יתנסו בכך.‏ אך ישוע אומר להם:‏ ”‏אל תפחדו ממי שיכולים להרוג את הגוף ואינם יכולים להרוג את הנפש;‏ יראו מזה אשר יכול לגרום הן לאובדן הנפש והן לאובדן הגוף בגיהינום”‏ (‏מתי י׳:‏24,‏ 28‏)‏.‏

ישוע הציב בכך דוגמה ומופת.‏ הוא גילה אומץ לב והעדיף למות מאשר להתפשר על נאמנותו לאל רב־הכוח,‏ יהוה.‏ רק האל הכול יכול מסוגל לגרום לאובדן ’‏נפשו’‏ של האדם (‏אובדן תקוותו לחיים בעתיד)‏ או להקים אותו לתחייה ולהעניק לו חיי נצח.‏ עד כמה ודאי מעודד הדבר עבור השליחים!‏

ישוע ממחיש את דאגתו האוהבת של אלוהים לתלמידיו בעזרת הדוגמה הבאה:‏ ”‏האם לא נמכרים שני דרורים במטבע קטן אחד?‏ אך אף לא אחד מהם ייפול ארצה ללא ידיעת אביכם.‏.‏.‏ לכן אל תפחדו:‏ יקרים אתם מציפורי דרור רבות”‏ (‏מתי י׳:‏29,‏ 31‏)‏.‏

המסר שמכריזים תלמידי ישוע יפלג משפחות;‏ כמה מבני המשפחה יקבלו אותו וכמה מהם ידחו אותו.‏ ”‏אל תחשבו שבאתי להשכין שלום על הארץ”‏,‏ מסביר ישוע.‏ כן,‏ דרוש אומץ מצד בן משפחה לקבל את האמת המקראית.‏ ”‏מי שאוהב את אביו או את אמו יותר מאשר אותי אינו ראוי לי”‏,‏ מציין ישוע,‏ ”‏ומי שאוהב את בנו או את בתו יותר מאשר אותי אינו ראוי לי”‏ (‏מתי י׳:‏34,‏ 37‏)‏.‏

אך יהיו שיקבלו את תלמידיו במאור פנים.‏ הוא אומר:‏ ”‏כל הנותן לאחד מן הקטנים האלה ולוּ רק כוס מים קרים על שום היותו תלמיד,‏ אמן אומר אני לכם:‏ לא יאבד לו שכרו”‏ (‏מתי י׳:‏42‏)‏.‏

כעת השליחים מצוידים בהוראות,‏ באזהרות ובדברי העידוד שנתן להם ישוע,‏ והם יוצאים והולכים ”‏בכל רחבי האזור מכפר לכפר,‏ כשהם מכריזים את הבשורה הטובה ומרפאים בכל מקום”‏ (‏לוקס ט׳:‏6‏)‏.‏