פרק 75
ישוע מלמד מהו מקור האושר
-
גירוש שדים ”באצבע אלוהים”
-
מקור האושר האמיתי
זה עתה חזר ישוע על ההנחיות לגבי הדרך שבה יש להתפלל. אך זהו אינו הנושא היחיד שעולה יותר מפעם אחת במהלך שירותו. כאשר חולל ישוע נסים בגליל, היו שטענו נגדו שהוא עושה כן באמצעות כוחו של שר השדים. כעת הוא נמצא ביהודה, ושוב הוא מואשם באותה ההאשמה.
ישוע מגרש מאיש אחד שד שגרם לו לאילמות, וההמונים נדהמים. אך לא כך חשים מבקריו. הם מעלים את אותה האשמה כוזבת: ”הוא מגרש את השדים בעזרת בעל זבוב, שר השדים” (לוקס י״א:15). אחרים מחפשים עדויות נוספות לזהותו של ישוע, והם מבקשים ממנו שייתן להם אות משמיים.
ישוע מבין שהם רוצים לנסותו, ולכן משיב להם כפי שהשיב למתנגדים אחרים שבהם נתקל בגליל. הוא אומר שכל ממלכה המפולגת בתוך עצמה סופה ליפול, ושואל: ”אם גם השטן מפולג בתוך עצמו, כיצד תעמוד ממלכתו?” לאחר מכן אומר להם ישוע ישירות: ”אם באצבע אלוהים מגרש אני את השדים, אזי מלכות אלוהים הגיעה אליכם ולא שמתם לב” (לוקס י״א:18–20).
המילים ”אצבע אלוהים” צריכות להזכיר למאזיניו של ישוע את מה שאירע מוקדם יותר בתולדות עם ישראל. אנשי חצרו של פרעה אשר ראו את נסיו של משה אמרו: ”אצבע אלוהים היא!” בנוסף, ”אצבע אלוהים” כתבה את עשרת הדיברות על שני לוחות אבן (שמות ח׳:15; ל״א:18). בדומה לכך, ”אצבע אלוהים” — רוח קודשו, או כוחו הפעיל — היא המאפשרת כעת לישוע לגרש שדים ולרפא חולים. לפיכך מלכות אלוהים אכן הגיעה אל אותם מתנגדים מבלי שישימו לב לכך, שכן המלך שיעמוד בראש המלכות, ישוע, נמצא ממש בקרבם ומחולל את הגבורות הללו.
העובדה שישוע מסוגל לגרש שדים מוכיחה שבכוחו לגבור על השטן, כשם שאיש חזק גובר על אדם חמוש היטב השומר על ארמון. ישוע חוזר גם על משלו על אודות הרוח הטמאה היוצאת מן האדם. אם האיש לא ימלא בדברים טובים את החלל שנוצר, אותה הרוח תשוב עם שבע רוחות אחרות, ומצבו של האדם יהיה גרוע משהיה בתחילה (מתי י״ב:22, 25–29, 43–45). וזהו מצבו הנוכחי של עם ישראל.
אישה המקשיבה לדברי ישוע קוראת בקול ואומרת: ”אשרי הרחם שנשא אותך ואשרי השדיים שמהם ינקת!” כל אישה יהודייה ייחלה להיות אֵם של נביא, ובייחוד של המשיח. לכן אישה זו אולי סבורה שמרים יכולה להיות מאושרת במיוחד בתור אמו של מורה שכזה. אך ישוע מתקן אותה ומסביר מהו מקור האושר האמיתי. הוא אומר לה: ”ויותר נכון, אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו!” (לוקס י״א:27, 28) ישוע מעולם לא רמז שיש להעניק למרים כבוד מיוחד. האושר האמיתי, עבור כל איש או אישה, נובע משירות נאמן לאלוהים ולא מקשרי משפחה מסוימים או מהישגים אישיים.
כפי שעשה קודם לכן בגליל, ישוע גוער במי שדורשים ממנו להראות להם אות משמיים. הוא אומר שלא יינתן להם שום אות מלבד ”אות יונה”. יונה שימש כאות הן בכך ששהה שלושה ימים בתוך הדג והן בכך שהכריז באומץ לב מסר אשר הניע את אנשי נינווה להתחרט. ישוע אומר: ”והנה גדול מיונה נמצא כאן” (לוקס י״א:29–32). ישוע גם גדול משלמה, אשר מלכת שבא באה לשמוע את חוכמתו.
”אדם המדליק מנורה”, מוסיף ישוע, ”אינו שם אותה במקום נסתר או מתחת לסל, אלא על כַּן הוא שם אותה” (לוקס י״א:33). ייתכן שכוונתו היא שכאשר הוא מלמד אנשים אלה ומחולל בקרבם נסים, דומה הדבר להסתרת אורה של מנורה. הואיל ועיניהם אינן ממוקדות, הם מחמיצים את מטרת הגבורות שהוא מבצע.
זמן קצר קודם לכן גירש ישוע שד מאיש אילם והשיב לו את יכולת הדיבור. מעשים אלה אמורים לגרום לאנשים להלל את אלוהים ולספר לאחרים על מעשיו של יהוה. לכן ישוע מפנה למבקריו את דברי האזהרה הבאים: ”שים לב וודא שהאור בקרבך אינו חושך. לפיכך אם כל גופך יהיה מואר ולא יהיה בו שום חושך, יאיר הוא כולו כמנורה המאירה לך את אורה” (לוקס י״א:35, 36).