עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק 75

ישוע מלמד מהו מקור האושר

ישוע מלמד מהו מקור האושר

לוקס י״א:‏14–36

  • גירוש שדים ”‏באצבע אלוהים”‏

  • מקור האושר האמיתי

זה עתה חזר ישוע על ההנחיות לגבי הדרך שבה יש להתפלל.‏ אך זהו אינו הנושא היחיד שעולה יותר מפעם אחת במהלך שירותו.‏ כאשר חולל ישוע נסים בגליל,‏ היו שטענו נגדו שהוא עושה כן באמצעות כוחו של שר השדים.‏ כעת הוא נמצא ביהודה,‏ ושוב הוא מואשם באותה ההאשמה.‏

ישוע מגרש מאיש אחד שד שגרם לו לאילמות,‏ וההמונים נדהמים.‏ אך לא כך חשים מבקריו.‏ הם מעלים את אותה האשמה כוזבת:‏ ”‏הוא מגרש את השדים בעזרת בעל זבוב,‏ שר השדים”‏ (‏לוקס י״א:‏15‏)‏.‏ אחרים מחפשים עדויות נוספות לזהותו של ישוע,‏ והם מבקשים ממנו שייתן להם אות משמיים.‏

ישוע מבין שהם רוצים לנסותו,‏ ולכן משיב להם כפי שהשיב למתנגדים אחרים שבהם נתקל בגליל.‏ הוא אומר שכל ממלכה המפולגת בתוך עצמה סופה ליפול,‏ ושואל:‏ ”‏אם גם השטן מפולג בתוך עצמו,‏ כיצד תעמוד ממלכתו?‏”‏ לאחר מכן אומר להם ישוע ישירות:‏ ”‏אם באצבע אלוהים מגרש אני את השדים,‏ אזי מלכות אלוהים הגיעה אליכם ולא שמתם לב”‏ (‏לוקס י״א:‏18–20‏)‏.‏

המילים ”‏אצבע אלוהים”‏ צריכות להזכיר למאזיניו של ישוע את מה שאירע מוקדם יותר בתולדות עם ישראל.‏ אנשי חצרו של פרעה אשר ראו את נסיו של משה אמרו:‏ ”‏אצבע אלוהים היא!‏”‏ בנוסף,‏ ”‏אצבע אלוהים”‏ כתבה את עשרת הדיברות על שני לוחות אבן (‏שמות ח׳:‏15;‏ ל״א:‏18‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ ”‏אצבע אלוהים”‏ — רוח קודשו,‏ או כוחו הפעיל — היא המאפשרת כעת לישוע לגרש שדים ולרפא חולים.‏ לפיכך מלכות אלוהים אכן הגיעה אל אותם מתנגדים מבלי שישימו לב לכך,‏ שכן המלך שיעמוד בראש המלכות,‏ ישוע,‏ נמצא ממש בקרבם ומחולל את הגבורות הללו.‏

העובדה שישוע מסוגל לגרש שדים מוכיחה שבכוחו לגבור על השטן,‏ כשם שאיש חזק גובר על אדם חמוש היטב השומר על ארמון.‏ ישוע חוזר גם על משלו על אודות הרוח הטמאה היוצאת מן האדם.‏ אם האיש לא ימלא בדברים טובים את החלל שנוצר,‏ אותה הרוח תשוב עם שבע רוחות אחרות,‏ ומצבו של האדם יהיה גרוע משהיה בתחילה (‏מתי י״ב:‏22,‏ 25–29,‏ 43–45‏)‏.‏ וזהו מצבו הנוכחי של עם ישראל.‏

אישה המקשיבה לדברי ישוע קוראת בקול ואומרת:‏ ”‏אשרי הרחם שנשא אותך ואשרי השדיים שמהם ינקת!‏”‏ כל אישה יהודייה ייחלה להיות אֵם של נביא,‏ ובייחוד של המשיח.‏ לכן אישה זו אולי סבורה שמרים יכולה להיות מאושרת במיוחד בתור אמו של מורה שכזה.‏ אך ישוע מתקן אותה ומסביר מהו מקור האושר האמיתי.‏ הוא אומר לה:‏ ”‏ויותר נכון,‏ אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו!‏”‏ (‏לוקס י״א:‏27,‏ 28‏)‏ ישוע מעולם לא רמז שיש להעניק למרים כבוד מיוחד‏.‏ האושר האמיתי,‏ עבור כל איש או אישה,‏ נובע משירות נאמן לאלוהים ולא מקשרי משפחה מסוימים או מהישגים אישיים.‏

כפי שעשה קודם לכן בגליל,‏ ישוע גוער במי שדורשים ממנו להראות להם אות משמיים.‏ הוא אומר שלא יינתן להם שום אות מלבד ”‏אות יונה”‏.‏ יונה שימש כאות הן בכך ששהה שלושה ימים בתוך הדג והן בכך שהכריז באומץ לב מסר אשר הניע את אנשי נינווה להתחרט.‏ ישוע אומר:‏ ”‏והנה גדול מיונה נמצא כאן”‏ (‏לוקס י״א:‏29–32‏)‏.‏ ישוע גם גדול משלמה,‏ אשר מלכת שבא באה לשמוע את חוכמתו.‏

‏”‏אדם המדליק מנורה”‏,‏ מוסיף ישוע,‏ ”‏אינו שם אותה במקום נסתר או מתחת לסל,‏ אלא על כַּן הוא שם אותה”‏ (‏לוקס י״א:‏33‏)‏.‏ ייתכן שכוונתו היא שכאשר הוא מלמד אנשים אלה ומחולל בקרבם נסים,‏ דומה הדבר להסתרת אורה של מנורה.‏ הואיל ועיניהם אינן ממוקדות,‏ הם מחמיצים את מטרת הגבורות שהוא מבצע.‏

זמן קצר קודם לכן גירש ישוע שד מאיש אילם והשיב לו את יכולת הדיבור.‏ מעשים אלה אמורים לגרום לאנשים להלל את אלוהים ולספר לאחרים על מעשיו של יהוה.‏ לכן ישוע מפנה למבקריו את דברי האזהרה הבאים:‏ ”‏שים לב וודא שהאור בקרבך אינו חושך.‏ לפיכך אם כל גופך יהיה מואר ולא יהיה בו שום חושך,‏ יאיר הוא כולו כמנורה המאירה לך את אורה”‏ (‏לוקס י״א:‏35,‏ 36‏)‏.‏