פרק 78
סוכן הבית הנאמן — היה מוכן
-
סוכן הבית הנאמן חייב להיות מוכן
-
ישוע בא לגרום פילוגים
ישוע הסביר שאך ורק ”עדר קטן” יזכה להיות במלכות השמימית (לוקס י״ב:32). אך קבלת הגמול הנפלא הזה אינה דבר של מה בכך. למעשה, ישוע ממשיך ומדגיש עד כמה חשוב שתהיה לאדם הגישה הנכונה כדי שיוכל להיות חלק מן המלכות.
לפיכך ישוע מפציר בתלמידיו להיות תמיד מוכנים לקראת שובו. הוא אומר: ”היו לבושים ומוכנים, ויהיו מנורותיכם דולקות, והיו כאנשים המחכים לשובו של אדונם מן החתונה, כדי שכאשר יבוא וידפוק בדלת יפתחו לו מייד. אשרי אותם העבדים אשר יבוא האדון וימצא אותם ערניים!” (לוקס י״ב:35–37).
התלמידים יכולים להבין בקלות מהי הגישה שישוע ממחיש כאן. העבדים במשלו מוכנים ומצפים לשובו של אדונם. ישוע מסביר: ”אם יבוא [האדון] באשמורת השנייה [בערך מהשעה תשע בערב עד חצות] או באשמורת השלישית [מחצות עד בערך שלוש לפנות בוקר] וימצא אותם ערניים, אשרי העבדים ההם!” (לוקס י״ב:38).
זו אינה רק עצה לגבי הצורך להיות עבדים או פועלים חרוצים. ניתן להבין זאת מן האופן שבו ישוע, בן האדם, משלב את דמותו שלו במשל. הוא אומר לתלמידיו: ”גם אתם היו מוכנים, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (לוקס י״ב:40). לפיכך בשלב כלשהו בעתיד יבוא ישוע. הוא רוצה שתלמידיו — במיוחד חברי ’העדר הקטן’ — יהיו מוכנים.
פטרוס רוצה להבין היטב למה ישוע מתכוון, ולכן הוא שואל: ”אדוננו, האם רק לנו אתה מספר את המשל הזה או לכולם?” במקום להשיב לפטרוס ישירות, ישוע מספר משל הקשור למשל הקודם: ”מיהו באמת סוכן הבית הנאמן והנבון, אשר יפקיד אותו אדונו על משרתיו לתת להם תמיד את המזון הנחוץ להם בעתו? אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן! אמת אומר אני לכם: הוא יפקיד אותו על כל נכסיו” (לוקס י״ב:41–44).
במשל שסיפר ישוע לפני כן, ”האדון” הוא ללא ספק ישוע, בן האדם. הגיוני להסיק ש”סוכן הבית הנאמן” מורכב מאנשים המהווים חלק מן ’העדר הקטן’ אשר יקבלו את המלכות (לוקס י״ב:32). ישוע אומר כאן שמספר חברים בקבוצה זו יספקו ל”משרתיו” את צורכיהם, ”את המזון הנחוץ להם בעתו”. לכן פטרוס ושאר התלמידים שאותם ישוע מלמד ומזין מבחינה רוחנית יכולים להסיק שבתקופה כלשהי בעתיד יבוא בן האדם. ובמהלך תקופה זו תהיה קיימת מסגרת מסוימת שתדאג להזנתם הרוחנית של תלמידי ישוע, ”משרתיו” של האדון.
ישוע מדגיש בדרך נוספת מדוע תלמידיו צריכים להיות ערניים ולשים לב לגישתם. הסיבה לכך היא שקיימת הסכנה שהאדם יתרשל ואפילו יגיע למצב שבו הוא יתנגד לאֶחיו: ”אבל אם יאמר העבד ההוא בלבו, ’אדוני מאחר לבוא’, ויתחיל להכות את המשרתים והמשרתות ולאכול, לשתות ולהשתכר, יבוא אדונו של העבד ההוא בְּיום שאין הוא מצפה לו ובְשעה שאין הוא יודע, ויעניש אותו בחומרה רבה וישים אותו בין הבלתי נאמנים” (לוקס י״ב:45, 46).
ישוע אומר שהוא בא ”להצית אש על פני הארץ”. וכך הוא עושה — הוא מעורר סוגיות הגורמות למחלוקות בוערות אשר בסופו של דבר מכלות וממוטטות תורות ומסורות כוזבות. הדבר אף מפריד בין אנשים שאמורים להיות מאוחדים, ומביא למצב שבו ’אב נגד בנו ובן נגד אביו; אם נגד בתה ובת נגד אמהּ; חמות נגד כלתה וכלה נגד חמותה’ (לוקס י״ב:49, 53).
מילים אלה מכוונות בעיקר לתלמידיו. לאחר מכן פונה ישוע אל ההמונים. רוב האנשים סירבו בעקשנות לקבל את העובדה שהוא המשיח. לכן הוא אומר להם: ”כאשר אתם רואים ענן עולה במערב, מייד אתם אומרים, ’סערה מתקרבת’, וכך קורה. וכאשר אתם רואים שנושבת רוח דרומית, אתם אומרים, ’יהיה חם מאוד’, וכך קורה. צבועים, את מראה הארץ והשמיים אתם יודעים לבחון. אם כן, איך זה שאינכם יודעים לבחון את משמעות העת הנוכחית?” (לוקס י״ב:54–56) ברור שהם אינם מוכנים.