ישוע ממשיך ללמד ביהודה,‏ והוא כעת משתמש בדוגמה הקשורה לדברים שמאזיניו יכולים לדמיין בקלות — כבשים ומכלאות צאן.‏ דבריו נושאים משמעות סמלית.‏ היהודים ודאי זוכרים את דברי דוד:‏ ”‏יהוה רועי.‏ לא אחסר.‏ בנאות דשא ירביצני”‏ (‏תהלים כ״ג:‏1,‏ 2‏)‏.‏ ובמזמור תהלים נוסף הזמין דוד את העם:‏ ”‏נִבְרְכָה [‏נכרע ברך]‏ לפני יהוה עושנו.‏ כי הוא אלוהינו ואנחנו עַם מרעיתו”‏ (‏תהלים צ״ה:‏6,‏ 7‏)‏.‏ כן,‏ בני ישראל הכפופים לתורה הומשלו עוד מימי קדם לעדר של כבשים.‏

‏”‏כבשים”‏ אלה היו ב”‏מכלא”‏ במובן זה שהם נולדו בהיותם תחת ברית התורה.‏ התורה שימשה כמעין גדר המבדילה אותם מן המנהגים המשחיתים של מי שאינם כפופים למסגרת זו.‏ אך היו כמה מבני ישראל שפגעו בצאן אלוהים.‏ ישוע מציין:‏ ”‏אמן אמן אני אומר לכם:‏ מי שאינו נכנס אל מכלא הצאן דרך השער,‏ אלא מטפס ונכנס אליו ממקום אחר,‏ גנב הוא ושודד.‏ הנכנס דרך השער הוא רועה הצאן”‏ (‏יוחנן י׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

מאזיניו של ישוע אולי נזכרים באנשים שהתיימרו להיות המשיח.‏ הללו דומים לגנבים ולשודדים.‏ אל לעם ללכת אחרי מתחזים כאלה,‏ אלא ללכת אחרי ”‏רועה הצאן”‏,‏ אשר עליו אומר ישוע:‏

‏”‏שומר השער פותח לו את השער,‏ והכבשים מקשיבים לקולו.‏ הוא קורא לכבשיו בשם ומוליך אותם החוצה.‏ לאחר שהוא מוציא את כל השייכים לו,‏ הוא הולך לפניהם והכבשים הולכים אחריו,‏ כי הם מכירים את קולו.‏ אחרי זר לא ילכו,‏ אלא יברחו ממנו,‏ כי הם אינם מכירים את קולם של זרים”‏ (‏יוחנן י׳:‏3–5‏)‏.‏

מספר שנים קודם לכן שימש יוחנן המטביל כשומר השער וזיהה את ישוע כמי שאחריו צריכים ללכת הכבשים הסמליים הכפופים לתורה.‏ וישנם כמה כבשים בגליל וגם כאן ביהודה שזיהו את קולו של ישוע.‏ לאן הוא ’‏יוליך אותם החוצה’‏?‏ ומה יקרה להולכים אחריו?‏ ייתכן שכמה מן השומעים את המשל שואלים את עצמם שאלות אלה,‏ שכן הם ’‏אינם מבינים את משמעות דבריו’‏ (‏יוחנן י׳:‏6‏)‏.‏

ישוע מסביר:‏ ”‏אמן אמן אני אומר לכם:‏ אני הוא שער הצאן.‏ כל מי שבאו וניסו לתפוס את מקומי,‏ גנבים ושודדים הם;‏ אבל הכבשים לא הקשיבו להם.‏ אני השער;‏ מי שייכנס דרכי ייוושע,‏ והוא ייכנס ויֵצא וימצא מרעה”‏ (‏יוחנן י׳:‏7–9‏)‏.‏

ברור אפוא שישוע מציג דבר חדש.‏ מאזיניו יודעים שהוא אינו השער אל ברית התורה,‏ אשר הייתה קיימת זה מאות שנים.‏ לכן הוא ללא ספק מתכוון שהכבשים שאותם הוא ’‏מוליך החוצה’‏ ייכנסו אל מכלא אחר.‏ ומה יקרה להם בעקבות זאת?‏

ישוע ממשיך להסביר את תפקידו ואומר:‏ ”‏אני באתי כדי שיהיו להם חיים,‏ ובשפע.‏ אני הרועה הטוב.‏ הרועה הטוב נותן את נפשו בעד הצאן”‏ (‏יוחנן י׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ ישוע ניחם בעבר את תלמידיו כשאמר להם:‏ ”‏אל תירא,‏ עדר קטן,‏ שכן אביכם כבר החליט לתת לכם את המלכות”‏ (‏לוקס י״ב:‏32‏)‏.‏ אכן,‏ מי שמרכיבים את ’‏העדר הקטן’‏ הם מי שישוע יוליך אותם אל מכלא חדש,‏ כדי ש”‏יהיו להם חיים,‏ ובשפע”‏.‏ עד כמה מבורכים מי שמהווים חלק מעדר זה!‏

אך ישוע אינו מסכם בזאת את הנושא.‏ הוא מציין:‏ ”‏יש לי כבשים אחרים אשר אינם מן המכלא הזה;‏ עליי להנהיג גם אותם.‏ הם יקשיבו לקולי וכולם יהיו לעדר אחד תחת רועה אחד”‏ (‏יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ ”‏כבשים אחרים”‏ אלה ”‏אינם מן המכלא הזה”‏.‏ מכאן שהם מן הסתם שייכים למכלא אחר,‏ שונה מזה של ’‏העדר הקטן’‏ אשר יירש את המלכות.‏ לכל אחד משני המכלאות יש תוחלת שונה.‏ עם זאת,‏ הכבשים בשני המכלאות יפיקו תועלת מן התפקיד שממלא ישוע.‏ הוא אומר:‏ ”‏משום כך האב אוהב אותי,‏ מפני שאני נותן את נפשי”‏ (‏יוחנן י׳:‏17‏)‏.‏

רבים בקהל מגיבים ואומרים:‏ ”‏יש בו שד והוא משוגע”‏.‏ אך אחרים מקשיבים בהתעניינות ומראים שהם רוצים ללכת אחרי הרועה הטוב.‏ הם אומרים:‏ ”‏לא כך מדבר אדם אחוז שד.‏ האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?‏”‏ (‏יוחנן י׳:‏20,‏ 21‏)‏ הם ככל הנראה מתייחסים לנס שחולל ישוע קודם לכן כאשר ריפא עיוור מלידה.‏