פרק 93
בן האדם יתגלה
-
המלכות נמצאת בקרבם
-
מה יאפיין את העת שבה יתגלה ישוע?
ישוע עדיין נמצא בשומרון או בגליל. כמה מן הפרושים שואלים אותו כעת על אודות בואה של המלכות. הם מצפים שהיא תגיע ברוב פאר והדר. אך ישוע אומר להם: ”מלכות אלוהים אינה באה בצורה בולטת לעין; גם לא יאמרו, ’ראו, היא כאן!’ או, ’ראו, היא שם!’ כי הנה מלכות אלוהים בקרבכם היא” (לוקס י״ז:20, 21).
יש המסיקים מדברי ישוע שהמלכות מולכת בלבבם של משרתי אלוהים. אך הדבר לא ייתכן, מפני שהמלכות אינה שוכנת בלבם של הפרושים שאליהם מפנה ישוע את דבריו. אבל היא בקרבם מפני שהמלך הנבחר במלכות אלוהים, ישוע, נמצא במחיצתם (מתי כ״א:5).
ככל הנראה לאחר שהפרושים עוזבים את המקום, ישוע מספק לתלמידיו פרטים נוספים לגבי בואה של המלכות. באשר לנוכחותו כמלך במלכות הוא תחילה מזהיר: ”יבואו ימים שבהם תשתוקקו לראות יום אחד מימות בן האדם ולא תראו” (לוקס י״ז:22). ישוע מציין בזאת ששלטונו של בן האדם במלכות צפון בחיק העתיד. לפני שתגיע עת זו, יהיו בין תלמידיו שיצפו לה בלהיטות, אך יהיה עליהם להמשיך לחכות עד לבואו של בן האדם במועד שקבע אלוהים.
ישוע ממשיך: ”באותה עת יאמרו לכם, ’ראו, הוא שם!’ או, ’ראו, הוא כאן!’ אך אל תצאו ואל תרוצו אחריהם. כי כברק המאיר את השמיים מקצה לקצה כך יהיה בימי בן האדם” (לוקס י״ז:23, 24). מה יעזור לתלמידי ישוע לא לרדוף אחרי משיחי שקר? ישוע אומר שבואו של משיח האמת יהיה כברק הנראה על פני אזור נרחב. ההוכחות לכך שהוא נוכח כמלך במלכות יהיו ברורות מאוד לכל חדי ההבחנה.
בהמשך מזכיר ישוע אירועים קדומים מקבילים כדי להראות מה יהיו גישותיהם של האנשים בעת עתידית זו: ”כשם שהיה בימי נוח כך יהיה גם בימי בן האדם... באותה עת יהיה גם כשם שהיה בימי לוט: האנשים אכלו ושתו, קנו ומכרו, נטעו ובנו; וביום שבו יצא לוט מסדום, הומטרו אש וגופרית מן השמיים והשמידו את כולם. כך יהיה גם בַּיום שבו יתגלה בן האדם” (לוקס י״ז:26–30).
ישוע אינו אומר שבני דורו של נוח והאנשים בימי לוט הושמדו מפני שהיו עסוקים בפעילויות היומיומיות של החיים, כגון אכילה, שתייה, קנייה, מכירה, נטיעה ובנייה. נוח ולוט ומשפחותיהם עשו לפחות כמה מן הדברים הללו. אבל שאר האנשים עשו כן מבלי לשים לב מהו רצון אלוהים והתעלמו ממשמעות התקופה שבה חיו. לפיכך ישוע קורא לתלמידיו לשים לב מהו רצון אלוהים ולבצע אותו הלכה למעשה. בדרך זו הוא מראה להם כיצד יוכלו להיוושע — כלומר, כיצד יוכלו להישאר בחיים — כאשר תבוא בעתיד ההשמדה שמאת אלוהים.
התלמידים יצטרכו להיזהר פן תוסח דעתם מן הדברים שבעולם הסובב אותם, כלומר ”מה שנותר מאחור”. ישוע אומר: ”מי שיהיה ביום ההוא על הגג אל ירד לקחת את חפציו מביתו, ומי שיהיה בשדה אל יחזור אל מה שנותר מאחור. זכרו את אשת לוט” (לוקס י״ז:31, 32). היא הפכה לנציב מלח.
ישוע ממשיך לתאר את המצב שישרור בעת שבה ימלוך בן האדם ואומר לתלמידיו: ”בלילה ההוא יהיו שניים במיטה אחת; האחד יילקח ואילו השני ייעזב” (לוקס י״ז:34). אם כן, חלק ייוושעו, וחלק ייעזבו ויאבדו את חייהם.
התלמידים שואלים: ”אדוננו, היכן יקרה הדבר?” ישוע משיב להם: ”במקום שבו נמצא הגוף שם גם יתקבצו העֵיטים” (לוקס י״ז:37). כן, מי שעתידים להינצל יהיו כמו עיטים מרחיקי ראות. תלמידים אלה יתקבצו אל המשיח האמיתי, בן האדם. באותה עת יספק ישוע לתלמידיו הנאמנים את האמת מצילת החיים.