ישוע והאנשים המתלווים אליו מגיעים ליריחו,‏ השוכנת במרחק של בערך יום הליכה מירושלים.‏ יריחו היא במובן מסוים עיר כפולה.‏ העיר העתיקה נמצאת כ־6.‏1 קילומטרים מן העיר הרומית החדשה יותר.‏ כאשר ישוע וההמון שאתו יוצאים מאחת הערים הללו ומתקרבים לעיר השנייה,‏ שומעים שני קבצנים עיוורים את ההמולה.‏ שמו של אחד מהם הוא ברטימַי.‏

כשמעם שישוע עובר בדרך,‏ מתחילים ברטימי וחברו לצעוק:‏ ”‏אדוננו בן דוד,‏ רחם עלינו!‏”‏ (‏מתי כ׳:‏30‏)‏ כמה מן ההמון אומרים להם נחרצות לשתוק,‏ אך השניים קוראים בקול גדול אף יותר.‏ כאשר שומע ישוע את כל המהומה הוא נעצר.‏ הוא מבקש מן האנשים שאתו לקרוא לגברים שצועקים אליו.‏ הם ניגשים אל הקבצנים ואומרים לאחד מהם:‏ ”‏התעודד!‏ קום,‏ הוא קורא לך”‏ (‏מרקוס י׳:‏49‏)‏.‏ כולו נרגש,‏ משליך העיוור את מעילו מעליו,‏ מזנק על רגליו והולך אל ישוע.‏

‏”‏מה אתם רוצים שאעשה למענכם?‏”‏ שואל ישוע.‏ שני העיוורים מתחננים אליו:‏ ”‏אדוננו,‏ עשה שתיפקחנה עינינו”‏ (‏מתי כ׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ ישוע מתמלא רחמים,‏ נוגע בעיניהם ואומר בעיקר לאחד מהם:‏ ”‏לך.‏ אמונתך ריפאה אותך”‏ (‏מרקוס י׳:‏52‏)‏.‏ שני הקבצנים העיוורים זוכים לראות שוב,‏ והם ללא ספק מתחילים להלל את אלוהים.‏ כשרואים ההמונים את מה שאירע,‏ גם הם מהללים את אלוהים.‏ העיוורים לשעבר מתחילים כעת ללכת אחרי ישוע.‏

בשעה שישוע עובר דרך יריחו נמצאים סביבו המוני אנשים.‏ כולם רוצים לראות את האיש שריפא את העיוורים.‏ האנשים נדחקים אל ישוע מכל כיוון,‏ ולכן יש שאינם מצליחים אפילו להעיף בו מבט.‏ אחד מהם הוא זַכַּי,‏ מוכס ראשי האחראי על שאר המוכסים ביריחו וסביבותיה.‏ הוא איש נמוך קומה ולכן אינו מסוגל לראות את המתרחש.‏ משום כך הוא רץ קדימה ומטפס על עץ שקמה בדרך שבה עובר ישוע.‏ משם מצליח זכי לראות היטב את הכול.‏ כשישוע מתקרב ורואה את זכי יושב למעלה על העץ,‏ הוא אומר לו:‏ ”‏זכי,‏ רד מהר,‏ כי היום עליי להתארח בביתך”‏ (‏לוקס י״ט:‏5‏)‏.‏ זכי יורד למטה וממהר לביתו כדי לקבל את פני האורח המכובד.‏

כשרואים זאת האנשים הם מתחילים לרטון.‏ הם סבורים שאין זה ראוי שישוע יתארח אצל אדם הנחשב בעיניהם לחוטא.‏ זכי התעשר משום שסחט במרמה כספים בעת גביית המסים.‏

כשנכנס ישוע אל ביתו של זכי מתלוננים האנשים:‏ ”‏אצל איש חוטא הוא מתארח”‏.‏ אך ישוע מבחין בפוטנציאל של זכי להתחרט על חטאיו,‏ וציפיותיו אינן מכזיבות.‏ זכי נעמד ואומר לו:‏ ”‏אדוני,‏ את מחצית נכסיי אתן לעניים,‏ וכל מה שסחטתי בעלילות שווא אחזיר פי ארבעה”‏ (‏לוקס י״ט:‏7,‏ 8‏)‏.‏

באיזו דרך יפה בוחר זכי כדי להוכיח שחרטתו כנה!‏ הוא ודאי יכול לחשב מרישומיו בדיוק כמה כסף גבה מן היהודים,‏ והוא מבטיח להחזיר להם פי ארבעה.‏ זה אפילו מעל ומעבר למה שנדרש בתורת אלוהים (‏שמות כ״א:‏37;‏ ויקרא ה׳:‏21–24‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ זכי מבטיח לתת מחצית מנכסיו לעניים.‏

ישוע שמח לראות עדות זו לחרטתו של זכי,‏ והוא אומר:‏ ”‏היום באה ישועה לבית הזה,‏ כי גם האיש הזה בן אברהם.‏ הן בן האדם בא לחפש את האובדים ולהצילם”‏ (‏לוקס י״ט:‏9,‏ 10‏)‏.‏

לאחרונה התמקד ישוע במצבם של ה’‏אובדים’‏ כאשר סיפר את המשל על הבן האובד (‏לוקס ט״ו:‏11–24‏)‏.‏ כעת הוא סיפק דוגמה חיה של אדם שאבד ואז נמצא.‏ מנהיגי הדת ותומכיהם אולי מתלוננים על ישוע ומותחים ביקורת על תשומת הלב שהוא מעניק לאנשים כמו זכי.‏ אך ישוע ממשיך לחפש ולשקם את בני אברהם האובדים.‏