אלו הן שעות אחר הצהריים של יום שלישי ה־י”‏א בניסן,‏ ויום זה עומד להסתיים.‏ גם ימי פעילותו הנמרצת של ישוע עלי אדמות מגיעים בקרוב לסיומם.‏ בימים לימד בבית המקדש ובלילות לן מחוץ לעיר.‏ ההמונים גילו עניין רב בדבריו,‏ והם ”‏היו באים אליו לבית המקדש השכם בבוקר כדי לשמוע אותו”‏ (‏לוקס כ״א:‏37,‏ 38‏)‏.‏ כעת יושב ישוע על הר הזיתים עם ארבעה משליחיו — פטרוס,‏ אנדרי,‏ יעקב ויוחנן.‏

ארבעתם ניגשים אליו ביחידות.‏ הם מוטרדים לגבי בית המקדש,‏ מפני שזה עתה חזה ישוע שלא תישאר בו אבן על אבן.‏ אך יש דבר נוסף שמטריד אותם.‏ ישוע הפציר בהם קודם לכן:‏ ”‏היו מוכנים,‏ כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”‏ (‏לוקס י״ב:‏40‏)‏.‏ הוא גם דיבר על ה”‏יום שבו יתגלה בן האדם”‏ (‏לוקס י״ז:‏30‏)‏.‏ האם דבריו קשורים בדרך כלשהי למה שאמר על בית המקדש לפני זמן קצר?‏ השליחים סקרנים מאוד.‏ ”‏אמור לנו”‏ הם מבקשים,‏ ”‏מתי יהיו הדברים האלה,‏ ומה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏.‏

הם ודאי חושבים על חורבנו של המקדש שניצב לא הרחק משם.‏ אך הם גם שואלים לגבי נוכחותו של בן האדם.‏ השליחים אולי זוכרים שישוע סיפר משל על ”‏בן אצולה”‏ אשר ’‏נסע כדי להשיג סמכות מלכותית ולשוב’‏ (‏לוקס י״ט:‏11,‏ 12‏)‏.‏ ולבסוף הם גם תוהים מה יקרה ב”‏אחרית הסדר העולמי”‏.‏

בתשובתו המפורטת נותן ישוע אות אשר יראה מתי יגיע אל קצו הסדר היהודי הנוכחי,‏ לרבות בית המקדש.‏ אך בדבריו טמון יותר מכך.‏ אות זה יעזור למשיחיים שיחיו בעתיד לדעת אם הם חיים במהלך ’‏נוכחותו’‏ ואם הם קרובים לקץ הסדר העולמי.‏

בחלוף השנים חוזים השליחים בהתגשמות נבואתו של ישוע.‏ כן,‏ רבים מן הדברים שעליהם הוא ניבא מתחילים להתרחש בתקופתם.‏ לפיכך המשיחיים הערניים שחיים 37 שנה מאוחר יותר,‏ ב־70 לספירה,‏ אינם מופתעים מן ההשמדה העומדת לבוא על הסדר היהודי ועל בית המקדש.‏ עם זאת,‏ לא כל מה שחוזה ישוע מתרחש בתקופה שלפני 70 לספירה ובמהלך שנה זו.‏ אם כן,‏ מה עתיד להעיד על נוכחותו כמלך במלכות?‏ הוא מגלה לשליחים את התשובה לכך.‏

ישוע מנבא שיהיו ’‏מלחמות קרובות ובמקומות רחוקים’‏ וש”‏אומה תקום על אומה וממלכה על ממלכה”‏ (‏מתי כ״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הוא גם אומר ש”‏יהיו רעידות אדמה גדולות,‏ ובמקומות רבים מגפות ורעב”‏ (‏לוקס כ״א:‏11‏)‏.‏ ישוע מזהיר את תלמידיו:‏ ”‏יתפסו אתכם וירדפו אתכם”‏ (‏לוקס כ״א:‏12‏)‏.‏ נביאי שקר יקומו ויתעו רבים.‏ ההפקרות תרבה,‏ ואהבתם של רוב האנשים תתקרר.‏ בנוסף לכך,‏ הוא אומר ש”‏בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים,‏ ואחרי כן יבוא הקץ”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

 אף־על־פי שנבואתו של ישוע מתגשמת במובנים מסוימים לפני חורבן ירושלים בידי הרומאים ובמהלך אירוע זה,‏ האם ייתכן שדבריו של ישוע כוללים התגשמות מאוחרת וגדולה יותר?‏ האם אתה רואה עדויות לכך שהתגשמותה העיקרית של נבואתו רבת־החשיבות מתרחשת בעת המודרנית?‏

אחד הדברים שישוע כולל באות נוכחותו הוא הופעתו של ”‏השיקוץ הגורם לשממה”‏ (‏מתי כ״ד:‏15‏)‏.‏ בשנת 66 לספירה מופיע שיקוץ זה בדמות ”‏מחנות צבא”‏ רומא,‏ עם דגליהם וסמליהם האליליים.‏ הרומאים מקיפים את ירושלים וחותרים תחת חומותיה (‏לוקס כ״א:‏20‏)‏.‏ לפיכך ”‏השיקוץ”‏ עומד במקום שאינו מקומו,‏ מקום הנחשב בעיני היהודים ל”‏מקום קדוש”‏.‏

ישוע ממשיך ומנבא:‏ ”‏תהיה צרה גדולה אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם ועד עתה,‏ ואף לא תהיה כמוה”‏.‏ ב־70 לספירה מחריבים הרומאים את ירושלים.‏ הכיבוש ההרסני של ”‏עיר הקודש”‏ של היהודים,‏ לרבות בית המקדש,‏ הוא אכן צרה גדולה אשר במהלכה נהרגים אלפים רבים (‏מתי ד׳:‏5;‏ כ״ד:‏21‏)‏.‏ חורבן זה גדול מכל חורבן שבא אי פעם על העיר ועל העם היהודי,‏ והוא שם קץ למערכת הפולחן המאורגנת שקיימו היהודים במשך מאות שנים.‏ בהתאם לכך,‏ ההתגשמות המאוחרת והגדולה יותר של דבריו הנבואיים של ישוע תהיה ללא ספק מעוררת אימה.‏

שיחתו של ישוע עם שליחיו לגבי אות נוכחותו כמלך במלכות ולגבי קץ הסדר העולמי טרם הסתיימה.‏ הוא כעת מזהיר אותם לבל ירדפו אחר ”‏משיחי שקר ונביאי שקר”‏.‏ הוא אומר שייעשו ניסיונות ”‏להתעות אף את הבחירים”‏ (‏מתי כ״ד:‏24‏)‏.‏ אך הבחירים הללו לא יותעו.‏ משיחי שקר מופיעים אך ורק באופן גלוי לעין.‏ בניגוד לכך,‏ נוכחותו של ישוע תהיה סמויה מן העין.‏

ישוע מתייחס לצרה גדולה יותר אשר תפרוץ בקצו של הסדר העולמי הנוכחי ואומר:‏ ”‏תחשך השמש והירח לא יאיר את אורו,‏ והכוכבים ייפלו מן השמיים וכוחות השמיים יזדעזעו”‏ (‏מתי כ״ד:‏29‏)‏.‏ השליחים השומעים את המילים המצמררות הללו אינם יודעים בדיוק מה יתרחש,‏ אך אין ספק שמאורעות אלה יהיו מעוררי יראה.‏

כיצד ישפיעו המאורעות המזעזעים הללו על האנושות?‏ ”‏אנשים יתעלפו מפחד לנוכח הדברים הצפויים לבוא על העולם המיושב,‏ שכן כוחות השמיים יזדעזעו”‏ (‏לוקס כ״א:‏26‏)‏.‏ אכן,‏ ישוע מתאר תקופה שתהיה החשוכה ביותר בתולדות האנושות.‏

למרבה השמחה,‏ ישוע מבהיר לשליחים שלא הכול יתאבלו כאשר ’‏יבוא בן האדם בגבורה ובפאר רב’‏ (‏מתי כ״ד:‏30‏)‏.‏ הוא כבר ציין שאלוהים יתערב ”‏למען הבחירים”‏ (‏מתי כ״ד:‏22‏)‏.‏ לכן כיצד יהיה על התלמידים הנאמנים הללו להגיב לנוכח ההתפתחויות המזעזעות שמזכיר ישוע?‏ ישוע מעודד את תלמידיו ואומר:‏ ”‏כאשר יתחילו לקרות הדברים האלה,‏ זקפו קומתכם והרימו ראשיכם,‏ כי קרבה גאולתכם”‏ (‏לוקס כ״א:‏28‏)‏.‏

אך כיצד יוכלו תלמידי ישוע שיחיו במהלך התקופה שעליה ניבא לדעת עד כמה קרוב הקץ?‏ ישוע נותן דוגמה על עץ התאנה:‏ ”‏כאשר ענפיו הרכים גדלים ומצמיחים עלים,‏ יודעים אתם שהקיץ קרוב.‏ בדומה לכך,‏ כשתראו את כל הדברים האלה,‏ דעו כי קרוב הוא ועומד בפתח.‏ אמן אומר אני לכם:‏ לא יחלוף הדור הזה עד אשר יקרו כל הדברים האלה”‏ (‏מתי כ״ד:‏32–34‏)‏.‏

מכאן שכאשר יראו תלמידיו את התגשמות  היבטיו השונים והרבים של האות,‏ יהיה עליהם להבין שהקץ קרוב.‏ ישוע מזהיר את התלמידים אשר יחיו בתקופה גורלית זו,‏ ואומר:‏

‏”‏את היום ההוא ואת השעה ההיא אין איש יודע,‏ גם לא מלאכי השמיים וגם לא הבן,‏ אלא האב לבדו.‏ כימי נוח כן תהיה נוכחותו של בן האדם.‏ כי כמו שבימים שקדמו למבול אכלו ושתו,‏ וגברים התחתנו ונשים נישאו,‏ עד היום שבו נכנס נוח לתיבה,‏ ולא שמו לב עד שבא המבול וסחף את כולם,‏ כך תהיה גם נוכחותו של בן האדם”‏ (‏מתי כ״ד:‏36–39‏)‏.‏ למאורע שישוע משתמש בו כהקבלה — המבול ההיסטורי של ימי נוח — הייתה השפעה גלובלית.‏

השליחים שמאזינים לישוע על הר הזיתים ללא ספק מודעים לצורך לעמוד על המשמר.‏ ישוע אומר להם:‏ ”‏הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם מאכילת יתר,‏ משתייה מופרזת ומדאגות החיים,‏ והיום ההוא יבוא עליכם במפתיע וכהרף עין וילכוד אתכם כמלכודת,‏ שכן הוא יבוא על כל יושבי הארץ.‏ לכן היו ערניים,‏ ובכל עת התחננו שתצליחו להינצל מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן האדם”‏ (‏לוקס כ״א:‏34–36‏)‏.‏

שוב מראה ישוע שהדברים שהוא חוזה אינם בעלי היקף מוגבל.‏ הוא אינו מנבא על אירועים שיתרחשו בעוד מספר עשורים ושישפיעו רק על ירושלים או על האומה היהודית.‏ לא,‏ הוא מצביע על התפתחויות אשר ’‏יבואו על כל יושבי הארץ’‏.‏

הוא אומר שתלמידיו יצטרכו להיות ערניים,‏ לעמוד על המשמר ולהיות מוכנים.‏ ישוע מדגיש אזהרה זו באמצעות דוגמה נוספת:‏ ”‏זאת דעו לכם:‏ אילו ידע בעל הבית באיזו אשמורת יבוא הגנב,‏ היה נשאר ער ולא היה מניח לאיש לפרוץ לביתו.‏ לכן היו מוכנים גם אתם,‏ כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”‏ (‏מתי כ״ד:‏43,‏ 44‏)‏.‏

ישוע ממשיך בדבריו ונותן לתלמידיו סיבה להיות אופטימיים.‏ הוא מבטיח להם שכאשר תתגשם נבואתו יהיה ”‏עבד”‏ ערני ופעיל.‏ ישוע מזכיר מצב שהשליחים יכולים לצייר בקלות בדמיונם:‏ ”‏מיהו באמת העבד הנאמן והנבון שאותו הפקיד אדונו על שאר עבדיו לתת להם את אוכלם בעתו?‏ אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן!‏ אמן אומר אני לכם:‏ הוא יפקיד אותו על כל נכסיו”‏.‏ אך אם ”‏העבד”‏ יפתח גישה רעה ויתעלל באחרים,‏ האדון ”‏יעניש אותו בחומרה רבה”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–51‏;‏ השווה לוקס י״ב:‏45,‏ 46‏)‏.‏

עם זאת,‏ ישוע אינו אומר שקבוצה כלשהי בקרב תלמידיו תפתח גישה רעה.‏ אם כן,‏ מה הלקח שישוע רוצה להדגיש לתלמידיו?‏ הוא רוצה שהם יישארו ערניים ופעילים,‏ כפי שהוא מבהיר במשל נוסף.‏