ישוע משיב על שאלת שליחיו לגבי אות נוכחותו ואחרית הסדר העולמי.‏ על רקע זה הוא נותן להם כעת אזהרות נבונות באמצעות משל נוסף.‏ מי שיחיו במהלך נוכחותו יהיו עדים להתגשמות המשל.‏

הוא מציג את המשל ואומר:‏ ”‏אז תִדמה מלכות השמיים לעשר בתולות שלקחו את מנורותיהן ויצאו לקראת החתן.‏ חמש מהן היו כסילות וחמש נבונות”‏ (‏מתי כ״ה:‏1,‏ 2‏)‏.‏

ישוע אינו מתכוון שמחצית מתלמידיו אשר יירשו את מלכות השמיים הם כסילים ושמחציתם האחרת נבונים.‏ הוא מבהיר שבכל הקשור למלכות,‏ כל אחד מתלמידיו יכול לבחור לשמור על ערנות או להניח לדברים אחרים להסיח את דעתו.‏ אך לישוע אין ספק שכל אחד ממשרתיו יכול להישאר נאמן ולזכות לברכות מאת אביו.‏

כל עשר הבתולות שבמשל יוצאות לקבל את פני החתן ולהצטרף לתהלוכת החתונה.‏ כשיגיע החתן יאירו הבתולות את הדרך בעזרת מנורותיהן וייתנו לו כבוד בשעה שיביא את כלתו לבית אשר הוכן עבורה.‏ אבל מה קורה בפועל?‏

ישוע מסביר:‏ ”‏הכסילות לקחו את מנורותיהן אבל לא לקחו אתן שמן,‏ ואילו הנבונות לקחו את מנורותיהן ולקחו גם שמן בכליהן.‏ כיוון שהחתן התמהמה,‏ נמנמו כולן ונרדמו”‏ (‏מתי כ״ה:‏3–5‏)‏.‏ החתן אינו מגיע במועד המצופה.‏ נראה שהעיכוב ארוך למדי,‏ ובמהלכו נרדמות הבתולות.‏ ייתכן שהשליחים נזכרים במה שסיפר ישוע על בן אצולה אשר נסע ‏’‏ולבסוף חזר לאחר שהשיג את סמכותו המלכותית’‏ (‏לוקס י״ט:‏11–15‏)‏.‏

במשל על עשר הבתולות מתאר ישוע את מה שקורה כאשר החתן בסופו של דבר מגיע:‏ ”‏בחצות הלילה נשמעה קריאה:‏ ’‏הנה החתן!‏ צאו לקראתו’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏6‏)‏.‏ מה מצבן של הבתולות — האם הן מוכנות וערניות?‏

ישוע ממשיך:‏ ”‏אז התעוררו כל אותן בתולות והכינו את מנורותיהן.‏ אמרו הכסילות לנבונות,‏ ’‏תנו לנו מן השמן שלכן כי מנורותינו דועכות’‏.‏ ענו הנבונות ואמרו:‏ ’‏אולי לא יישאר מספיק בשבילנו ובשבילכן.‏ לכו אל מוכרי השמן וקנו לכן’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏7–9‏)‏.‏

אם כן,‏ חמש הבתולות הכסילות אינן ערניות ואינן מוכנות לבואו של החתן.‏ אין להן מספיק שמן למנורותיהן והן צריכות כעת להתחיל לחפש שמן.‏ ישוע מספר:‏ ”‏בשעה שהלכו לקנות הגיע החתן;‏ הבתולות שהיו מוכנות נכנסו אתו אל סעודת החתונה,‏ והדלת נסגרה.‏ לאחר מכן באו גם שאר הבתולות ואמרו,‏ ’‏אדוננו,‏ אדוננו,‏ פתח לנו!‏’‏ השיב להן,‏ ’‏אמן אומר אני לכן:‏ אינני מכיר אתכן’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏10–12‏)‏.‏ איזה סוף עגום בא עליהן מכיוון שלא היו מוכנות ולא שמרו על ערנות!‏

השליחים יכולים להבין שהחתן מסמל את ישוע עצמו.‏ עוד קודם לכן הוא השווה את עצמו לחתן (‏לוקס ה׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ ומה לגבי הבתולות הנבונות?‏ כשישוע דיבר על ’‏העדר הקטן’‏ אשר תינתן לו המלכות,‏ הוא התנסח במילים הבאות:‏ ”‏היו לבושים ומוכנים,‏ ויהיו מנורותיכם דולקות”‏ (‏לוקס י״ב:‏32,‏ 35‏)‏.‏ לכן במשל הזה על הבתולות יכולים השליחים להסיק שדבריו של ישוע מתארים תלמידים נאמנים כמוהם.‏ לפיכך מה המסר שישוע מבהיר באמצעות המשל?‏

ישוע אינו מותיר ספק בנושא.‏ הוא מסכם את משלו באמרו:‏ ”‏על כן עמדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים לא את היום ולא את השעה”‏ (‏מתי כ״ה:‏13‏)‏.‏

ברור אפוא שישוע קורא לתלמידיו הנאמנים ’‏לעמוד על המשמר‏’‏ בכל הקשור לעת נוכחותו.‏ הוא יבוא,‏ ועליהם להיות מוכנים וערניים — בדומה לחמש הבתולות הנבונות — פן יחדלו להתמקד בתקוותם היקרה ויחמיצו את הגמול המצפה להם.‏