ישוע עדיין נמצא בחדר העליון ביחד עם שליחיו לאחר סעודת הזיכרון,‏ וכעת הוא מעודד אותם:‏ ”‏אל יחרד לבבכם.‏ גלו אמונה באלוהים וגלו אמונה גם בי”‏ (‏יוחנן י״ג:‏36;‏ י״ד:‏1‏)‏.‏

ישוע נותן לשליחיו הנאמנים סיבה לא להיות מוטרדים מעזיבתו:‏ ”‏בבית אבי יש מעונות רבים.‏.‏.‏ ולאחר שאלך ואכין לכם מקום,‏ אבוא שוב ואקח אתכם אל ביתי,‏ כדי שגם אתם תהיו היכן שאהיה אני”‏.‏ אך השליחים אינם תופסים שהוא מדבר על עלייתו השמיימה.‏ תומא שואל:‏ ”‏אדוננו,‏ איננו יודעים לאן אתה הולך.‏ כיצד נכיר את הדרך?‏”‏ (‏יוחנן י״ד:‏2–5‏)‏.‏

‏”‏אני הדרך והאמת והחיים”‏,‏ משיב ישוע.‏ רק מי שיקבל את ישוע ואת תורתו ויחקה את אורח חייו יוכל להיכנס אל ביתו השמימי של אביו.‏ ישוע אומר:‏ ”‏איש אינו בא אל האב אלא דרכי”‏ (‏יוחנן י״ד:‏6‏)‏.‏

פיליפוס מקשיב בתשומת לב לנאמר,‏ והוא מבקש:‏ ”‏אדוננו,‏ הראה לנו את האב,‏ ונסתפק בזה”‏.‏ פיליפוס כנראה רוצה לראות התגלות כלשהי של אלוהים,‏ בדומה לחזונות שקיבלו משה,‏ אליהו וישעיהו.‏ אבל לשליחים יש משהו טוב יותר מחזונות כאלה.‏ ישוע מדגיש זאת בתשובתו:‏ ”‏כל כך הרבה זמן אני אתכם,‏ ועדיין אינך מכיר אותי,‏ פיליפוס?‏ מי שראה אותי ראה גם את האב”‏.‏ ישוע משקף בצורה מושלמת את אישיותו של האב;‏ לפיכך מי שמתרועע עמו ומתבונן בו,‏ כמוהו כמי שראה את האב.‏ כמובן,‏ האב נעלה על הבן,‏ שהרי ישוע מציין:‏ ”‏את הדברים שאני אומר לכם אינני אומר מטעם עצמי”‏ (‏יוחנן י״ד:‏8–10‏)‏.‏ השליחים יכולים לראות שישוע זוקף לזכות אביו את כל הדברים שהוא מלמד.‏

שליחיו של ישוע ראו אותו מחולל נפלאות ושמעו אותו מכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ כעת הוא אומר להם:‏ ”‏המגלה אמונה בי,‏ יעשה גם הוא את המעשים שאני עושה;‏ ומעשים גדולים מאלה יעשה”‏ (‏יוחנן י״ד:‏12‏)‏.‏ ישוע אינו מתכוון שהם יחוללו נסים גדולים יותר מאלה שהוא עשה.‏ אך הם יבצעו את שירותם למשך זמן רב יותר ובאזור נרחב יותר ויבשרו להרבה יותר אנשים.‏

תלמידיו לא יהיו נטושים עקב עזיבתו,‏ שכן הוא מבטיח:‏ ”‏אם תבקשו דבר בשמי,‏ אעשה זאת”‏.‏ יתרה מזו,‏ הוא אומר:‏ ”‏אני אבקש מהאב והוא ייתן לכם עוזר נוסף שיהיה אתכם לעולם — את רוח האמת”‏ (‏יוחנן י״ד:‏14,‏ 16,‏ 17‏)‏.‏ הוא מבטיח להם שהם יקבלו את רוח הקודש,‏ את העוזר הנוסף.‏ הדבר קורה בחג השבועות.‏

‏”‏עוד מעט”‏,‏ אומר ישוע,‏ ”‏והעולם לא יוסיף לראותני,‏ אבל אתם תראו אותי,‏ כי אני חי ואתם תחיו”‏ (‏יוחנן י״ד:‏19‏)‏.‏ ישוע ילבש גוף אדם ויתגלה אליהם אחרי תחייתו,‏ וכמו כן בבוא העת הוא יקים אותם לתחייה כדי שיהיו אתו בשמיים כיצורים רוחניים.‏

כעת מציין ישוע עובדה פשוטה:‏ ”‏המקבל את מצוותיי ושומר אותן,‏ הוא האוהב אותי.‏ והאוהב אותי אבי יאהב אותו,‏ ואני אוֹהַב אותו ואתגלה בפניו”‏.‏ בתגובה שואל השליח יהודה,‏ המכונה גם תַדַּי:‏ ”‏אדוננו,‏ מדוע אתה מתכוון להתגלות בפנינו ולא בפני העולם?‏”‏ ישוע משיב:‏ ”‏מי שאוהב אותי ישמור את דבריי ואבי יאהב אותו.‏.‏.‏ מי שאינו אוהב אותי אינו שומר את דבריי”‏ (‏יוחנן י״ד:‏21–24‏)‏.‏ בניגוד לתלמידיו,‏ העולם אינו מכיר בכך שישוע הוא הדרך,‏ האמת והחיים.‏

ישוע עומד ללכת.‏ אם כן,‏ כיצד יצליחו תלמידיו לזכור את כל מה שלימד אותם?‏ הוא מסביר:‏ ”‏העוזר,‏ רוח הקודש אשר האב ישלח בשמי,‏ הוא ילמד אתכם הכול ויזכיר לכם את כל מה שאמרתי לכם”‏.‏ השליחים כבר היו עדים לעוצמת פעולתה של רוח הקודש,‏ ולכן הבטחה זו מנחמת אותם.‏ ישוע מוסיף:‏ ”‏אני משאיר לכם שלום;‏ את שלומי אני נותן לכם.‏.‏.‏ אל יחרד לבבכם ואל תפחדו”‏ (‏יוחנן י״ד:‏26,‏ 27‏)‏.‏ אם כן,‏ לתלמידים אין שום סיבה לחרוד — הם יזכו להדרכה ולהגנה מאביו של ישוע‏.‏

בקרוב הם יהיו עדים להגנתו של אלוהים.‏ ישוע אומר:‏ ”‏הנה בא שר העולם הזה.‏ אין לו אחיזה בי”‏ (‏יוחנן י״ד:‏30‏)‏.‏ השטן הצליח להיכנס ביהודה ו’‏לאחוז’‏ או לשלוט בו.‏ אך בישוע אין כל חולשה או חטא שהשטן יכול לנצל כדי לגרום לו להפנות עורף לאלוהים.‏ בנוסף,‏ השטן לא יצליח להשאיר את ישוע קשור בכבלי המוות.‏ מדוע?‏ ישוע מציין:‏ ”‏עושה אני כפי שציווה עליי האב”‏.‏ הוא סמוך ובטוח שאביו יקים אותו לתחייה (‏יוחנן י״ד:‏31‏)‏.‏