אלה שעות אחר הצהריים של יום שישי,‏ ה־י”‏ד בניסן,‏ וכבר נעשה מאוחר.‏ עם השקיעה תיכנס השבת של ה־ט”‏ו בניסן.‏ ישוע כבר מת,‏ ואילו שני השודדים שלצדו עדיין בחיים.‏ לפי התורה ’‏אין להלין נבלת מת על העץ’‏,‏ אלא יש לקבור אותה ”‏ביום ההוא”‏ (‏דברים כ״א:‏22,‏ 23‏)‏.‏

יתר על כן,‏ יום שישי נקרא ”‏יום ההכנה לשבת”‏,‏ כי במהלכו מכינים האנשים ארוחות ומשלימים הכנות אחרות שאינן סובלות דיחוי עד צאת השבת.‏ עם רדת החמה תחל שבת כפולה,‏ או ”‏גדולה”‏ (‏יוחנן י״ט:‏31‏)‏.‏ זו שבת גדולה מפני שה־ט”‏ו בניסן הוא היום הראשון של חג המצות בן שבעת הימים,‏ ויום זה תמיד נחשב לשבת (‏ויקרא כ״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ הפעם היום הראשון של חג המצות חל ביום השבת.‏

משום כך היהודים מבקשים מפילטוס להחיש את מותם של ישוע ושל שני השודדים שלצדו.‏ כיצד?‏ על־ידי שבירת רגליהם.‏ כך הם לא יוכלו להשתמש ברגליהם כדי להרים את גופם ולנשום.‏ החיילים באים ושוברים את רגליהם של שני השודדים.‏ אך נראה כי ישוע כבר מת,‏ ולכן הם אינם שוברים את רגליו‏.‏ הדבר מגשים את הכתוב בתהלים ל״ד:‏21‏:‏ ”‏שומר כל עצמותיו;‏ אחת מהנה לא נשברה”‏.‏

למען הסר כל ספק שישוע אכן מת,‏ אחד החיילים דוקר את צדו ברומח ומנקב את אזור לבו.‏ ’‏מייד יוצאים דם ומים’‏ (‏יוחנן י״ט:‏34‏)‏.‏ הדבר מגשים פסוק נוסף:‏ ”‏והביטו אלַי את אשר דָקָרו”‏ (‏זכריה י״ב:‏10‏)‏.‏

יוסף תושב העיר רמתיים,‏ ”‏איש עשיר”‏ וחבר נכבד בסנהדרין,‏ נוכח גם הוא בהוצאה להורג (‏מתי כ״ז:‏57‏)‏.‏ הוא מתואר כ”‏איש טוב וצדיק”‏ אשר ’‏מחכה למלכות אלוהים’‏.‏ למעשה,‏ בתור ”‏תלמידו של ישוע,‏ אם כי בסתר כי פחד מן היהודים”‏,‏ הוא לא תמך בדין שגזר בית המשפט על ישוע (‏לוקס כ״ג:‏50;‏ מרקוס ט״ו:‏43;‏ יוחנן י״ט:‏38‏)‏.‏ יוסף אוזר אומץ ומבקש מפילטוס את גופתו של ישוע.‏ פילטוס מזמן אליו את שר המאה האחראי,‏ אשר מציין שישוע אכן מת.‏ לכן פילטוס מאשר את בקשתו של יוסף.‏

יוסף קונה פשתן נקי ומשובח ומוריד את גופתו של ישוע מן העמוד.‏ הוא עוטף את הגופה בפשתן כהכנה לקבורה‏.‏ נקדימון,‏ ”‏זה שבפעם הראשונה בא [‏אל ישוע]‏ בלילה”‏,‏ מסייע בהכנות (‏יוחנן י״ט:‏39‏)‏.‏ הוא מביא עמו תערובת יקרה של מור ואהלות שמשקלה כ־30 קילוגרם.‏ הם עוטפים את גופתו של ישוע בתכריכים המכילים את הבשמים הללו,‏ בהתאם למנהגי הקבורה של היהודים.‏

יוסף מחזיק בבעלותו קבר חדש החצוב בסלע לא רחוק משם,‏ והם מניחים בו את גופתו של ישוע.‏ לאחר מכן הם גוללים אבן גדולה אל פתח הקבר.‏ הדבר נעשה במהירות,‏ לפני כניסת השבת.‏ ייתכן שמרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הקטן סייעו בהכנת גופתו של ישוע.‏ הן כעת ממהרות הביתה ”‏להכין בשמים ושמנים ריחניים”‏ כדי להמשיך לטפל בגופתו של ישוע אחרי השבת (‏לוקס כ״ג:‏56‏)‏.‏

למחרת,‏ ביום השבת,‏ הולכים הכוהנים הראשיים והפרושים אל פילטוס ואומרים לו:‏ ”‏נזכרנו שהמתחזה הזה,‏ כשעוד היה בחיים,‏ אמר,‏ ’‏אחרי שלושה ימים אקום לתחייה’‏.‏ לכן צווה שהקבר יישמר עד היום השלישי,‏ שמא יבואו תלמידיו ויגנבו אותו ויאמרו לעם,‏ ’‏הוא קם מן המתים!‏’‏ והתרמית האחרונה תהיה גרועה מן הראשונה”‏.‏ פילטוס משיב להם:‏ ”‏הנה לכם משמר.‏ לכו ושמרו את הקבר כמיטב יכולתכם”‏ (‏מתי כ״ז:‏63–65‏)‏.‏

מוקדם מאוד בבוקר יום ראשון מגיעות אל הקבר מרים המגדלית,‏ מרים אמו של יעקב וכן גם נשים אחרות,‏ ומביאות עמן בשמים כדי להמשיך לטפל בגופתו של ישוע.‏ הן שואלות זו את זו:‏ ”‏מי יגלול לנו את האבן מפתח הקבר?‏”‏ (‏מרקוס ט״ז:‏3‏)‏ אבל אירעה רעידת אדמה.‏ יתרה מזו,‏ מלאך אלוהים גלל את האבן,‏ השומרים נעלמו ונראה שהקבר ריק!‏