ישוע עדיין נמצא בירושלים בחג הסוכות,‏ והוא ממשיך ללמד אמיתות חשובות.‏ זה עתה אמרו לו כמה מן היהודים:‏ ”‏זרע אברהם אנחנו ומעולם לא היינו משועבדים”‏.‏ ישוע משיב להם:‏ ”‏אני יודע שזרע אברהם אתם;‏ אבל אתם רוצים להרוג אותי,‏ כי אינכם מקבלים את דבריי.‏ אני אומר את הדברים שראיתי בהיותי עם אבי,‏ ואילו אתם עושים את מה ששמעתם מאביכם”‏ (‏יוחנן ח׳:‏33,‏ 37,‏ 38‏)‏.‏

הנקודה שמסביר ישוע פשוטה:‏ אין לו ולהם אותו אב.‏ היהודים אינם מודעים למשמעות דבריו של ישוע ולכן חוזרים על טענתם ואומרים:‏ ”‏אברהם הוא אבינו”‏ (‏יוחנן ח׳:‏39;‏ ישעיהו מ״א:‏8‏)‏.‏ הם צאצאיו לפי הבשר,‏ ולכן הם סבורים שיש להם אותה האמונה שהייתה לאברהם,‏ ידיד אלוהים.‏

אך תשובתו של ישוע מפתיעה:‏ ”‏אם ילדי אברהם אתם,‏ עשו כמעשי אברהם”‏.‏ כן,‏ בן אמיתי אמור לחקות את אביו.‏ ישוע ממשיך ואומר:‏ ”‏והנה כעת אתם רוצים להרוג אותי,‏ איש שאמר לכם את האמת ששמעתי מאת אלוהים.‏ לא כך עשה אברהם”‏.‏ הצהרתו הבאה של ישוע מעוררת תמיהה:‏ ”‏אתם עושים כמעשי אביכם”‏ (‏יוחנן ח׳:‏39–41‏)‏.‏

היהודים עדיין אינם מבינים למי מתכוון ישוע.‏ הם טוענים שהם ילדים חוקיים:‏ ”‏לא ילדי זנונים אנחנו;‏ יש לנו אב אחד,‏ אלוהים”‏.‏ אך האם אלוהים באמת אביהם?‏ ”‏אילו אלוהים היה אביכם”‏,‏ אומר ישוע,‏ ”‏הייתם אוהבים אותי,‏ כי מאת אלוהים באתי ומטעמו אני כאן.‏ לא באתי על דעת עצמי,‏ אלא הוא שלח אותי”‏.‏ ישוע שואל שאלה ומשיב עליה בעצמו:‏ ”‏מדוע אינכם מבינים את מה שאני אומר?‏ משום שאינכם מסוגלים לקבל את דבריי”‏ (‏יוחנן ח׳:‏41–43‏)‏.‏

ישוע ניסה להראות להם מה יעלה בגורלם של מי שידחו אותו.‏ אבל כעת הוא אומר להם מפורשות:‏ ”‏אתם מאביכם השטן,‏ ואת מאוויי אביכם חפצים אתם לעשות”‏.‏ מה טיבו של אביהם?‏ ישוע מזהה אותו בבירור:‏ ”‏הוא רוצח היה בראשית דרכו,‏ ובָאמת לא דבק”‏.‏ ישוע מוסיף:‏ ”‏מי ששייך לאלוהים מקשיב לדברי אלוהים.‏ זו הסיבה שאינכם מקשיבים,‏ כי אינכם שייכים לאלוהים”‏ (‏יוחנן ח׳:‏44,‏ 47‏)‏.‏

דברי הגינוי הללו מכעיסים את היהודים,‏ והם משיבים:‏ ”‏האם איננו צודקים באמרנו ששומרוני אתה ושיש בך שד?‏”‏ בכנותם את ישוע ”‏שומרוני”‏,‏ הם מבטאים כלפיו בוז.‏ אולם ישוע מתעלם מדברי ההשמצה הללו ואומר בתגובה:‏ ”‏אין בי שד,‏ אלא מכבד אני את אבי ואתם בזים לי”‏.‏ זהו עניין רציני,‏ כפי שניתן להבין מהבטחתו המדהימה של ישוע:‏ ”‏מי שישמור את דבריי לא יראה מוות לעולם”‏.‏ הוא אינו מתכוון שהשליחים ותלמידיו האחרים לא ימותו פשוטו כמשמעו.‏ אך הם לעולם לא יראו השמדה נצחית,‏ כלומר את ”‏המוות השני”‏ אשר אין ממנו תחייה (‏יוחנן ח׳:‏48–51;‏ ההתגלות כ״א:‏8‏)‏.‏

אבל היהודים מבינים את דברי ישוע פשוטם כמשמעם.‏ הם אומרים:‏ ”‏כעת ברור לנו שיש בך שד.‏ אברהם מת,‏ וכן גם הנביאים;‏ אך אתה אומר,‏ ’‏מי שישמור את דבריי לא יטעם מוות לעולם’‏.‏ האם גדול אתה מאברהם אבינו,‏ אשר מת?‏ .‏.‏.‏ מי אתה מתיימר להיות?‏”‏ (‏יוחנן ח׳:‏52,‏ 53‏)‏.‏

דבריו של ישוע מצביעים בבירור על כך שהוא המשיח.‏ אך במקום להשיב ישירות לשאלתם לגבי זהותו,‏ הוא אומר:‏ ”‏אם אני נותן כבוד לעצמי,‏ אין בכבודי כל ערך.‏ אבי,‏ אשר אתם אומרים שהוא אלוהיכם,‏ הוא הנותן לי כבוד;‏ ואתם אינכם מכירים אותו,‏ אך אני מכיר אותו.‏ אם אומר שאינני מכיר אותו,‏ אהיה שקרן כמוכם”‏ (‏יוחנן ח׳:‏54,‏ 55‏)‏.‏

כעת ישוע מזכיר שוב את דוגמתו של אביהם הנאמן:‏ ”‏אברהם אביכם שמח עד מאוד בַּתקווה לראות את יומי,‏ ואכן ראה אותו ושמח”‏.‏ כן,‏ אברהם האמין להבטחת אלוהים וציפה לבואו של המשיח.‏ ”‏עדיין אינך בן חמישים ואת אברהם ראית?‏”‏ מגיבים היהודים בחוסר אמונה.‏ ישוע משיב להם:‏ ”‏אמן אמן אני אומר לכם:‏ עוד לפני שנולד אברהם הייתי קיים”‏.‏ הוא מתכוון לקיומו הקדם־אנושי כיצור רוחני רב־און בשמיים (‏יוחנן ח׳:‏56–58‏)‏.‏

היהודים מגיבים בזעם על כך שישוע טוען שהוא היה חי עוד לפני אברהם,‏ והם מתכוונים לסקול אותו.‏ אך ישוע הולך משם ללא פגע.‏