שיר 13
המשיח, המופת שלנו
(פטרוס א׳. ב׳:21)
-
1. כֹּה אֲהָבָנוּ יָהּ;
טוּבוֹ לָנוּ הֶרְאָה.
אֶת בְּכוֹרוֹ הוּא הִקְרִיב עֲבוּרֵנוּ.
נוֹלַד בֶּן הָאָדָם,
הָפַךְ בָּשָׂר וָדָם.
פֵּאֵר בַּכֹּל אֶת אָבִיו יְהֹוָה.
-
2. אֶת דְּבַר הָאֵל אָהַב;
אוֹתוֹ הוּא לֹא עָזַב.
שָׁאַב מִמֶּנּוּ חָכְמָה וְרֹב דַּעַת.
לָאָב תָּמִיד צִיֵּת;
הִצִּיב לָנוּ מוֹפֵת.
הָיָה מָסוּר בִּמְלַאכְתּוֹ וְנִלְהָב.
-
3. כָּמוֹהוּ יוֹם וָלֵיל
נָסֵב כָּבוֹד לָאֵל.
בְּכָל דָּבָר נְחַקֶּה אֶת יֵשׁוּעַ.
נֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו
בְּמַאֲמָץ כֹּה רַב.
וְאָז אֶת חֶסֶד הָאָב נְקַבֵּל.
(ראה גם יוח׳ ח׳:29; אפ׳ ה׳:2; פיל׳ ב׳:5–7.)
