שיר 19
סעודת האדון
(מתי כ״ו:26–30)
-
1. הַלַּיְלָה קָדוֹשׁ, מְיֻחָד הוּא;
יָקָר לְלִבְּךָ, יְהֹוָה.
בְּנִיסָן לְעַמְּךָ הִתְגַּלָּה הֲדָרְךָ,
עֹז, צֶדֶק, חָכְמָה, אַהֲבָה.
הֵגֵן דַּם הַשֶּׂה עַל עוֹבְדֶיךָ;
יָצְאוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.
בַּחֲלוֹף הַשָׁנִים זֹאת מָשִׁיחַ הִגְשִׁים,
בְּדָמוֹ הֶעֱנִיק לָנוּ פְּדוּת.
-
2. הַלֶּחֶם, הַיַּיִן, סְמָלִים הֵם
לְגוּף הַמָּשִׁיחַ, דָּמוֹ.
מִצְווֹתֶיךָ שָׁמַר,
אֶת חַיָּיו הוּא מָסַר.
לָנֶצַח נוֹקִיר קָרְבָּנוֹ.
עַל כֵּן כָּל שָׁנָה נִתְאַסֵּפָה,
אֶת זֹאת נְקַיֵּם לְזִכְרוֹ.
הוּא אוֹתָנוּ פָּדָה,
הֶעֱנִיק גְּאֻלָּה,
לֹא נֹאבַד לְעוֹלָם בִּזְכוּתוֹ.
-
3. אוֹתָנוּ אָהַבְתָּ, רוֹעֵנוּ;
נָתַתָּ בִּנְךָ יְחִידְךָ.
כָּאן כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים,
מְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים,
בְּפִינוּ הַלֵּל לְשִׁמְךָ.
לִבֵּנוּ מָלֵא וְשׁוֹפֵעַ
תִּקְוָה, אֱמוּנָה אֵיתָנָה.
בְּכָל יוֹם, בְּכָל עֵת, לְבִנְךָ נְצַיֵּת,
וְלָנֶצַח נִצְעַד בְּאוֹרְךָ.
(ראה גם לוקס כ״ב:14–20; קור״א י״א:23–26.)
